מאות ליוו למנוחות את הילדים הקטנים שנרצחו בידיהם אביהם, אלי גור, שהשליך אותם אל מותם מהקומה ה-11 בבית דירות בתל אביב. גור עצמו, שהתאבד לאחר הרצח הכפול, נטמן במושב אביחיל שבשרון.
"כל כך הרבה אהבה ושמחה הייתה בחיים שלנו, הייתם קטנטנים אבל הלכתם ביחד איתי ובכל יום ניצחנו. בלי כעס ומריבות. ואתם ישנים בשלווה במיטות שלכם. רק לפני כמה ימים עדן נפרדה מהמוצץ ואתה יהב היית אמור לחגוג יום הולדת בעוד חמישה ימים. יהב, רצית כל כך כלב ואני כבר לא אוכל לשמח אותך עם כלב. בהרבה מובנים היית הרבה יותר גדול מילד בן 5. אתה כבר לא תהיה. עדן, לפני כמה ימים נפרדת מהמוצץ, ביקשת שארשום אותך לחוג בלט. כל כך שמחתי לראות אותך, הייתה לך שמחת חיים ועליצות. כל מה שעשיתי היה כדי לשמור עליכם. כל כך שמחתי עליכם. הסכמתי לכל כך הרבה ורק שלא תכאבו. אני נפרדת מכם ואני מאוד מקווה שלא הבנתם מה קורה לכם כשיצאתם מהבית ללא פחד. הפרידה שלנו היתה קשה ואיומה. דעו לכם שאני אוהבת אתכם אהבה אינסופית". כך ספדה הבוקר רונית גור מהישוב בת חפר לשני ילדיה, יהב בן ה-5 ועדן בת ה-4 זיכרם לברכה, שהובאו למנוחת עולמים בבית העלמין מסילה שליד הישוב בו גרו.
על קברי הילדים הונחו ממתקים על ידי חבר המשפחה, אותו הילדים והאם היו אמורים לבקר במהלך חול המועד. הגננת של יהב ז"ל הניחה מכתב קטן, פיסת לגו ומכונית צעצוע. "געגוע לחיוך קטן ועיניים גדולות למה שיכול היה להיות. היית אמור להיות בן חמש ועכשו זה כל מה שיש. בור בלב" - נכתב בשם ילדי גן "סחלבים". מגן "ורדים" בו למדה עדן ז"ל כתבו: "חיוך ושמלה. ילדה יפה. סקרנות וצחוק. עיניים מביטות למרחוק. משחק ילדים. כבר לא. כבר לא?! לעולם. עדן את חסרה לנו".
לאחר ההלוויה הסכימה רונית גור לומר כמה מילים אותן כתבה ומסרה לידי חברותיה כדי שיקריאו לתקשורת. "הטרגדיה האישית שלי היא סיפורה של משפחה נורמטיבית, שלא הכירה את רשויות הרווחה ונפלה קורבן. ביקשתי להיפרד מאבי ילדיי לאחר שהבנתי שחיי כולנו, לרבות שפיותם ובריאותם הנפשית נתונה בסכנה. יהב, שעוד לא מלאו לו 5, לא הורשה לבכות והוא רק ילד. הוא נצבט פעם אחר פעם ובעוצמה רבה על ידי אביו וקיבל סטירות כל הזמן. מילד שמח הוא הפך לעצוב ומגמגם. כשהבנתי שהמצב לא ילך וישתפר ביקשתי עזרה מהרווחה, שלוותה בניסיון לגשר על הפערים".
במכתב האשימה רונית את רשויות הרווחה. "לדאבוני, רשויות הרווחה לא הבינו את חומרת המצב ואף עכשיו מסרו שהאב היה מסור לילדיו. למרות כל התרעותיי שחיי וחיי ילדיי בסכנה מתמדת הצליח אבי ילדיי להתל בשוטרים וברשויות הרווחה תוך שהוא נעזר בחבריו ובבני משפחתו שהציגו מצג שווא. בכספו קנה חוות דעת פסיכיאטרית המאשרת כי הוא כשיר ואינו מהווה סכנה לילדיו. רשויות הרווחה אולי לא מבינות שכשאב מותיר את משפחתו לחיות עם הוצאות קבועות ואפילו המינימליות ביותר - מרוקן את חשבונות הבנק, גונב את מכונית המשפחה, מפקיר את ילדיו בחסדי אחרים - זהו לא אב מסור לילדיו. לא יודעת איך ייראו החיים בלי ילדיי שנרצחו בדם קר על ידי רוצח שהתאכזר אליהם לא פעם במהלך חייהם. כל מלחמתי בשנתיים האחרונות הייתה לחיות חיים נורמליים מאושרים ושמחים ולגדל ילדים בריאים בזוגיות ובמשפחתיות בריאה. ההגנה שלי הייתה כנראה רופפת ואף אחד לא באמת האמין" כתבה. את מכתבה סיימה בתודה דווקא למשטרת טייבה על כך ש"עשתה כל שביכולתה כדי להחזיר אליי את עדן ויהב בעודם בחיים אך לא הצליחה".
האב אלי גור נטמן בשעות אחר הצהריים בבית העלמין בישוב אביחיל בשרון, בליווי מספר מצומצם של קרובי המשפחה.
[image gallery]
"רונית שבורה והרוסה. היא בוכה וממעטת לדבר ואנחנו מנסים בכל דרך להשגיח עליה. זו תהיה דרך ארוכה לשיקום, אם בכלל. היא כל הזמן שואלת איך תחיה בלי הילדים", אמרו אתמול חברים של האם שהקיפו אותה בביתה ברחוב בית ניר ביישוב בת חפר שבשרון.
"היא מסתכלת על התמונות שלהם, מעט התמונות שיש לה, כי הוא לקח את המחשב שלה עם כל התמונות של הילדים ועם כל הזיכרונות מהם. היא לא מצליחה להירדם. אומרת שאין כבר טעם לחיים שלה. רק לפני שבוע הבן יהב צייר לו בגן ברכה וכתב עליה: 'שנה טובה אבא, אל תמות'".
הטרגדיה התרחשה שלשום בצהריים. בשעה 15:11, כשעה לפני הרצח, התקשרה רונית למשטרת טייבה וביקשה עזרה כי חששה שבעלה בנפרד עומד לפגוע בילדיהם המשותפים. "הוא הגיע לבית שלי וביקש לקחת את הילדים. היה ויכוח, ניסיתי למנוע ממנו לקחת אותם אבל לא הצלחתי. אני חושבת שהתעלפתי כי לרגע לא ידעתי מה קורה, והוא פשוט לקח אותם בכוח ואמר שהוא הולך להרוג אותם", סיפרה בעדותה במשטרה.
נגד האב, אלי גור, קיים צו הרחקה מהבית למשך שלושה חודשים עקב תיק איומים קודם, ולכן במשטרה פעלו במהירות מחשש שהאיום של האב לפגוע בילדים אכן יתממש. המשטרה החלה בחיפושים נרחבים אבל כל זה לא עזר. בשעה 15:48 התקבל דיווח: שני ילדים ומבוגר נראו נופלים מהקומה ה־11 בבניין מגורים בצפון תל אביב.
[image gallery]
"ידעתי שהוא יתנקם בי"
"ידעתי. היתה לי הרגשה שהוא הולך להתנקם בי", אמרה רונית גור לשוטרים. מאז קיבלה את הבשורה שהחריבה את עולמה מסתגרת רונית בביתה שבורה ומתקשה לעכל את הדברים. "הכתובת היתה על הקיר. ידענו והתרענו בפני כל הגורמים, וחבל שזה נגמר ככה. הוא איים לא פעם לרצוח אותה", מסרה עו"ד אורלי יעקב, המייצגת את האם בתיק הגירושים.
מכתב האישום שהוגש נגד האב בגין תקיפה ואיומים עולה כי בתחילת יוני 2012 רבו בני הזוג על חינוך ילדיהם. אלי גור הוציא את האוויר מארבעת גלגלי הרכב של אישתו, חטף את תיקה, הוציא ממנו את כרטיס האשראי שלה וגזר אותו. בהמשך גם גרס את כל פנקסי הצ'קים שלה ואמר לה: "אם ייגעו בילדים אני רוצח אותך".
לפני חודש וחצי הגישה נגדו רונית תלונה. "הוא איים שירצח אותי ואת הילדים. הוא לא יציב בנפשו", אמרה. ביהמ"ש התיר לאב לראות את ילדיו אחת לכמה ימים בפיקוח עובדת סוציאלית, ובשבועיים האחרונים לקחה רונית את הילדים איתה בכל יום לעבודה בטענה שהיא חוששת כי ינסה לקחת אותם.
בשבוע שעבר היה אמור להיפתח משפטו של אלי גור, אולם הדיון נדחה לבקשתו בטענה שהוא באבל על מות אמו. "למרות שהכל היה ידוע וההליך ביניהם היה קשה ומלווה באיומים, אף אחד לא הצליח למנוע את הרצח המזעזע הזה. מה יהיה עכשיו איתה? היא נשארה לבד", אמרו חבריה של רונית.
* * *
החטיפה והרצח - דקה אחר דקה
15:00 החטיפה. אלי גור מגיע לבית המשפחה בבת חפר, מכה את פרודתו רונית, חוטף את ילדיו ועוזב את המקום
15:11 הדיווח למשטרה. רונית חוזרת להכרה ומתקשרת לדווח. "אני חוששת לחיי הילדים", היא אומרת לשוטרים
15:15 המצוד. המשטרה מתחילה במצוד אחרי אלי גור. מסוק עולה לאוויר ומוקמים מחסומים על כביש 6 ובדרך לנתניה בחיפוש אחר רכב מסוג פורד פוקוס, שבו נוסע האב. גם תחנות משטרה שכנות מיודעות על האירוע
15:43 ההגעה לבניין. גור מגיע לרחוב אליהו ברלין בצפון תל אביב ועולה לקומה ה־11 של בניין מגורים
15:48 הרצח. האב דוחף את שני ילדיו וקופץ. שכנים מדווחים למשטרה ולמד"א על נפילת מבוגר ושני ילדים
פסיכיאטר קופת החולים קבע: "אלי בריא בנפשו"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו