אילו ביום (המאוחר) שבו הודתה ארה"ב שבשאר אסד השתמש בנשק כימי היא גם היתה מודיעה כי פעולה צבאית נגדו צריכה אישור מוקדם מהקונגרס - היתה מתעוררת רק בעיה קטנה. הרי ברק אובאמה עצמו סבור כי אינו צריך אישור פרלמנטרי למהלך שנועד להעניש את אסד על הרצח ההמוני, מה גם שנתן מראש פומבי לקווים האדומים אשר תחם לשליט הסורי, וזה חצה אותם בעזות מצח.
אפשר לגלות הבנת־מה לרצונו של אובאמה לקבל גיבוי מגבעת הקפיטול. הרי אפילו מלחמת וייטנאם נפתחה ב־1964 בהחלטה של בית הנבחרים להתיר ללינדון ביינס ג'ונסון להפעיל עוצמה צבאית נגד הקומוניסטים במפרץ טונקין. גם אובאמה רצה לעצמו החלטת טונקין. ניחא.
אך בכל המערכה הדיפלומטית והמדינית שניהל ברחבי העולם לא הזכיר אובאמה את האפשרות שיבקש גיבוי מהפרלמנט האמריקני. אם התכוון לכך - מדוע לא עשה כן מייד? ההישענות על בית הנבחרים נולדה באיחור וכתירוץ לכך שאובאמה שוחק במו פיו וברדידות החלטותיו את מעמדה של ארה"ב כמעצמה החזקה, ואולי הבלעדית, בעולם.
אם נכונה האמירה כי "הפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל", כי אז במקרה זה נכון לומר שבית הנבחרים הוא מפלטו האחרון של ההססן. בית הנבחרים לא דרש ממנו את הסמכות להחליט. אובאמה כפה על הח"כים האמריקנים להכריע בנושא שבו הבנתם המקצועית מוגבלת וניזונה בחלקה משיקולים פוליטיים בלתי רלוונטיים.
אובאמה הוא תעתיק של הנשיא ה־39 ג'ימי קרטר. לשניהם היה רעיון עוועים ותעתועים מהסוג של "האביב הערבי". קרטר הפיל את השאה הפרסי, שהיה אכן שליט עריץ, לטובת האייתוללות, אשר מאיימים להוביל את האנושות למלחמת גוג ומגוג, ואובאמה נתן יד להדחת חוסני מובארק ויורד עתה לחייו של הגנרל אל־פתח א־סיסי בהעניקו גיבוי תמוה לממשלת האחים המוסלמים. הרי כל מה שמייצג מנהיגם מוחמד מורסי מנוגד לכל מה שכה מרהיב במורשת האמריקנית.
העמים המבקשים להיספח לקהילייה הנאורה והדמוקרטית תחת המטרייה האמריקנית, שנפרסה לאחר מלחמת העולם השנייה, חייבים לתת את דעתם לכפל הבעיה.
האחת, והיא קשה, שארה"ב איבדה את הרצון למלא את תפקידה כמעצמת־על, ולמעשה חולשה זו היא אשר הביאה את האנגלים והקנדים והגרמנים להסתלק מן הקואליציה ערב התקיפה בסוריה; והאחרת, קשה ממנה, היא שההתחמקות האמריקנית מביצוע המשימה נעשתה לא לאחר שתיקה של הנשיא אלא להפך - לאחר ששירטט קווים אדומים ונצמד למדיניות של קאזוס בלי, וזה מה שגרוע במיוחד.
אובאמה ביקש כי העולם (וישראל) יסמכו עליו שלא יניח לפתח פצצה גרעינית איראנית; הנשיא האמריקני הציע לישראל להתפשר כי הוא באזור ויפקח עין למענה, אבל מה התועלת בהבטחותיו? אם גם יורה לבסוף בעוד עשרה או שנים עשר ימים על תקיפה צמחונית של אסד - תיקון הנזק יהיה חלקי בלבד.
* * *
נערכים לא רוחת החג
אובאמה היסס, התקיפה נדחתה למועד לא ידוע, אם בכלל, ובישראל מורידים הילוך • חיילי מילואים שוחררו, הכוננות ירדה והצבא חוזר לשיגרה • החזית עוברת כעת לרשתות המזון וההכנות לחג בשיאן
אחרי ההפתעה הגדולה מהססנותו של מנהיג העולם החופשי אל מול הסורים מורידים בישראל הילוך. מרבית המערכים שהועמדו בכוננות גבוהה חזרו לשיגרה, חלק מחיילי המילואים שגויסו במיוחד שוחררו לבתיהם, והכוננות במערכי כיפת ברזל, הפטריוט והחץ ירדה גם היא. כעת נערכים כולם לדבר אחד בלבד - ארוחת החג.
אתמול דווח כי כמה שעות לפני נאומו של ברק אובאמה עידכנו בבית הלבן את ראש הממשלה בנימין נתניהו על הכוונה לדחות את התקיפה בסוריה ולבקש את אישור הקונגרס לפעולה צבאית. בלשכת ראש הממשלה סירבו אתמול להכחיש או לאשר את הדבר. גורם מדיני אמר כי "איש לא עודכן על ידי הבית הלבן. כולם הופתעו. בשום דיון מקדים, גם לא באותו היום, לא נאמרו הדברים. אם טוענים שידעו במועד הקצר שלפני, במונחים מדיניים לא מדובר ב'עדכון'. בדיעבד זה נשמע כמו ספין, שבא לחפות על הפתעה ומבוכה".
בכל מקרה, בישראל המשיכו לשמור אתמול על זהירות ועל איפוק והשרים שהתבטאו נגד החלטתו של אובאמה זכו לנזיפה מראש הממשלה. אחד מהם היה שר השיכון אורי אריאל, שבעקבות החלטת אובאמה כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "אחרי ימים של התחבטויות בין לאומיות, בטהרן פותחים עכשיו שמפניה ובטח מגבירים הילוך בדרך לנשק גרעיני. אם מישהו חושב שהנשיא הזה יתקוף באיראן רק על סמך ראיות כלשהן שהאיראנים עברו את הקו האדום לקראת נשק גרעיני, הוא כנראה הוזה. כאשר העולם שותק אל מול הזוועות בסוריה, אל מול 100 אלף ראיות הקבורות באדמה ולאחר שימוש ברור בנשק להשמדה המונית, אנו למדים היום שאל מול סכנה אמיתית אף אחד בעולם לא יעמוד לצידנו, ורק אנו נוכל להגן על עצמנו". אריאל גם תקף אתמול בפומבי את הססנותו של אובאמה בראיון בגל"צ ואמר: "לא צריך לחכות שימותו עוד עשרות אלפי ילדים כדי להתערב בנעשה בסוריה. כשאתה זורק גז על אוכלוסייה, פירושו שאתה יודע שאתה הולך לרצוח אלפי נשים, ילדים, בכלל בלי שום ניסיון הבחנה. מספיק עם הדבר הזה, זה שפן שרוצח - אז טפלו בו".
"באיראן מסיקים מסקנות"
נתניהו אמר לשרים בישיבת הממשלה: "אנחנו בתוך אירוע מתגלגל. הוא לא הסתיים. יש פה נושאים רגישים ועדינים. אנחנו מנהלים את המצב המשתנה בשיקול דעת ובאחריות. אין מקום להתבטאויות פרטיות. יש כאן ניהול מרכזי אחראי וקפדני וכך נוהגת ממשלה אחראית, ועל כן אני מבקש מכם להמשיך לנהוג באחריות. אני מבקש, אל תנהגו בחוסר שיקול דעת ובחוסר אחריות מול בעלת בריתנו כדי לזכות בכותרת של הרגע. אני קורא לכולם - המשיכו להתנהג באחריות. זה חשוב לביטחונם של כל אזרחי ישראל. ישראל תמשיך להגן על עצמה ותמשיך לשמור על הקשרים האסטרטגיים שלה. נבחרתם לשרת את אזרחי ישראל מתוך הממשלה, וההתבטאויות האלה לא משרתות את אזרחי ישראל".
זה אמנם לא נאמר באופן רשמי אבל החשש הגדול בישראל הוא מהיכולת של ארה"ב לעצור את הגרעין האיראני לנוכח ההססנות שהיא מגלה בטיפול בסורים. בטקס הרמת כוסית למפלגתו אמר אתמול יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן: "100 אלף איש נטבחו במדינה שכנה, בסוריה, והעולם ממשיך לדבר. וחלקו השני של העולם מתייחס לאירועים האלה רק כדי להגביר את הטרור ושפיכות הדמים. האיראנים מנצלים בנחישות ובעוצמה בכל הכוח את המצב כפי שנוצר וממשיכים בתוכנית הגרעין שלהם".
דני גילרמן, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, אמר כי המדיניות של אובאמה מובילה לתדמית של "אמריקה חלשה, הססנית, מאבדת את הכוח האזורי שלה. ההחלטה הזאת היא הפגנה נוראה של חולשה, שמבהירה לאויביה של ארה"ב שאין ממי לחשוש ולבעלי בריתה של ארה"ב שאין על מי לסמוך. אין ספק שהאיראנים שומעים את הקולות ומסיקים מסקנות".
זאת הסיבה אולי שנתניהו חזר אתמול שוב בפתח ישיבת הממשלה ואמר: "ישראל שלווה ובוטחת בעצמה, אזרחי ישראל יודעים היטב שאנחנו ערוכים לכל תרחיש אפשרי. אזרחי ישראל צריכים גם לדעת שלאויבינו יש סיבות טובות מאוד לא לבחון את כוחנו ולא לבחון את עוצמתנו - הם יודעים למה".
ערכות בלי לחץ
גם אתמול המשיכו אזרחים רבים בכל הארץ להגיע אל סניפי הדואר לקבלת ערכת מגן. עם זאת, בעקבות דחיית התקיפה האמריקנית נרשמה רגיעה ונראה כי מפלס הלחץ ירד. תחנת החלוקה היחידה בצפון הועברה מהיכל הספורט ברוממה לפארק חי בקריית מוצקין, וגם שם לא חזרו על עצמם מראות הדוחק והצפיפות שנראו בשבוע שעבר.
בתוך כך מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, הורה אתמול להעביר לבדיקה את התלונות שהגיעו אליו בימים האחרונים בנושא חלוקת ערכות המגן לציבור והמחסור בערכות.
שלמה צזנה, לילך שובל ומתי טוכפלדבהכנת הידיעה השתתפו צבי הראל, דניאל סיריוטי ויהודה שלזינגרטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו