למה מעלימים מידע על חקירת אשכנזי

החקירה של "פרשת הרפז", שכבר הפכה ל"פרשת אשכנזי", מתנהלת, כפי שכבר פורסם, בצילם של צווי איסור פרסום. כך שלא משנה עד כמה עשויה השערורייה להיות גדולה, כרגע יש מגבלות על המידע שאפשר לפרסם. עם זאת, אין צל של ספק שהמידע שכיכב אתמול בכל כלי התקשורת, על הקמתו של צוות חקירה מיוחד לחקירת אשכנזי, לא היה בעייתי. לפיכך הוא הופיע לא רק בעמוד הראשון של "ישראל היום", אלא גם בזה של של "הארץ".

את הקרדיט להחלטה לעבור לחקירה כזו יש לזקוף במידה רבה לזכותו של דן מרגלית, שניהל את המאבק מעל דפי עיתון זה.

ב"ידיעות אחרונות" לא היה על כך אתמול אפילו בדל ידיעה. אפילו לא רמז. בסוף השבוע עוד ניסו שם להצניע את הידיעה על החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעביר את הממצאים שהעביר לו הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, לחקירה פלילית. אבל אתמול הם פשוט העלימו את המידע.

עכשיו, למי שמאמין שאין מקריות בעולם - יש בעיה. ושוב, חייבים להעיר כי כל מה שאפשר לומר בנושא החקירה הזו כפוף לצווי איסור פרסום. אבל במגבלות הללו ראוי לשאול - האם יש לצמרת "ידיעות אחרונות" סיבה לחשוש מהחקירה הזו? האם יש להם סיבה לרצות שמידע מסוים לא ייחשף בפני הציבור?

אפשר לחזור אל "הארץ" של יום ראשון, שם, במאמר שכתב עמוס הראל, מופיעות בין השאר המילים הבאות: "אפשר לשער (שהחקירה) תוסיף פרטים הנוגעים להיבט אחר של המתיחות - עתידו הפוליטי האפשרי של אשכנזי... כפי הנראה, העניין הזה קשור גם במלחמות העיתונים, 'ידיעות אחרונות' נגד 'ישראל היום' ובהתאם, 'ידיעות' נגד ביבי".

בסוף השבוע שקדם לכך, פירסמה אילה חסון, הכתבת של ערוץ 1, ידיעה שלפיה אבי בניהו, מי שהיה דובר צה"ל בימיו של אשכנזי כרמטכ"ל, ייחקר בחשד להפרת אמונים בפרשת הרפז, משום ש"הפעיל את התקשורת באופן לא לגיטימי נגד הדרג המדיני". כאן ראוי לשאול בסוגריים אם קיימת בכלל דרך לגיטימית שבה לובש מדים פועל או מפעיל מישהו אחר, נגד הדרג המדיני. עוד היא גילתה כי בניגוד לתדמיתו הכאילו מתרחקת מתקשורת שהוצמדה לאשכנזי, לשכתו עבדה באופן צמוד עם עיתונאים.

בפעם האחרונה ש"ידיעות אחרונות" נהגו כך והצניעו ידיעות לא נוחות - זה היה בפרשת אולמרט. עכשיו, עם פתיחתה של החקירה בפרשת אשכנזי, עולה השאלה - האם ל"ידיעות אחרונות" יש ממה לפחד?