מחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של החברה לביולוגיה ניסויית באנטוורפן, בלגיה, חושף שקואלות מבלות פחות מאחוז אחד מיומן על הקרקע - רק כעשר דקות בלילה - ופרקי זמן קצרים אלה אחראים לרוב מקרי התמותה שלהן.
"קואלות חיות בעיקר על עצים, אך בשל כריתת יערות נרחבת ואובדן בית גידול, הן נאלצות יותר ויותר לנוע על הקרקע, מה שחושף אותן לסיכון גבוה לפציעה ומוות", הסבירה גבריאלה ספרקס, תלמידת דוקטורט באוניברסיטת קווינסלנד, על פי הודעה לעיתונות שפורסמה ב-EurekAlert.
ספרקס וצוותה ענדו לקואלות קולרים עם GPS ומדי תאוצה באזור שעבר שינוי בשל פעילות חקלאית. הקולרים אפשרו להם לתעד את מיקום הקואלות כל חמש דקות וכל חמש שניות במהלך תנועה על הקרקע. "הודות למדי התאוצה, הצלחנו לזהות סוגים שונים של תנועה, כמו הליכה, טיפוס או שהייה במקום, וכך לסווג בפירוט את דפוסי ההתנהגות שלהן הן על העצים והן על הקרקע", ציינה ספרקס.
קואלות נוגעות בקרקע לעתים נדירות, רק פעמיים עד שלוש פעמים בלילה, בממוצע כעשר דקות בסך הכל, שזה פחות מאחוז אחד מיומן. "מה שהפתיע אותנו היה כמה נדיר וקצר השימוש שלהן בקרקע", אמרה ספרקס.
לפי המחקר קואלות נעות על הקרקע ללא דחיפות. הן בילו כמעט אותו זמן בישיבה ועצירה כמו בהליכה, כאשר רק כשבעה אחוזים מזמנן על הקרקע הוקדש לקפיצות. "זה עשוי להצביע על כך שקואלות מעריכות את סביבתן תוך כדי תנועה. אולי הן בוחנות עצים לפני שהן בוחרות עץ מתאים לטפס עליו, או שזה משקף את העלות האנרגטית של הקפיצות", הוסיפה ספרקס.
אוכלוסיית הקואלות באוסטרליה מידלדלת במהירות בשל מחלות ואובדן בית גידול. "עדיין אין לנו הבנה ברורה לגבי תדירות הירידה של קואלות מעצים, כמה רחוק או מהר הן נעות, כמה זמן הן נשארות על הקרקע או מה משפיע על החלטות אלה", ציינה ספרקס. "אם נוכל לזהות את סוגי העצים או תנאי בית הגידול שמעודדים קואלות להישאר על העצים לזמן ממושך יותר, נוכל אולי לתכנן סביבה שמפחיתה את הצורך בתנועה על הקרקע".
אמצעי שימור אפשריים כוללים מתן עדיפות לסוגי צמחייה מסוימים, שיפור האפשרות לתנועה בין חופות עצים או הפחתת מרווחים בין עצים. "זה רק חלק אחד בפאזל, אבל הוא מוסיף שכבה חשובה להבנה של איך קואלות חיות בסביבות שעברו שינוי בגלל בני אדם", אמרה ספרקס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו