דבורים נראות לנו לרוב כחלק ממכונה משומנת וחסרת אינדיבידואליות – אבל מחקר חדש מאוניברסיטת קונסטנץ שבגרמניה מגלה תמונה אחרת לגמרי. לדבורים, כך מתברר, יש אישיות – והיא משפיעה באופן ישיר על הבחירה אם לעקוץ או לא.
"יש דבורים תוקפניות יותר, ויש כאלה ידידותיות. לכל אחת מהן אופי משלה, שמשפיע על ההתנהגות ההגנתית שלה", מסבירה ד"ר מורגן נוביאן, חוקרת מוח ומובילת קבוצת המחקר, בראיון ל-DW.
החוקרים בדקו דבורים שתפקידן להגן על הכוורת ומצאו שהן מגיבות באופן שונה לחלוטין כאשר הן חשות באיום: חלקן עוקצות מיד, אחרות נמנעות מכך גם כשיש סיבה ברורה.
בהתחלה, הנחת החוקרים הייתה שדבורה פועלת לפי החלטות הקבוצה בלבד, אך הניסויים הראו אחרת. גם כששילבו דבורה תוקפנית בקבוצת דבורים "רגועות", או להפך – כל אחת שמרה על התנהגותה האישית. "הדבורים הרגועות פשוט לא עוקצות, לא משנה כמה פעמים נבדוק אותן", אמרה נוביאן.
פרופ' ג'ובאני גליציה, מומחה לנוירוביולוגיה באוניברסיטה, מוסיף: "לכל דבורה יש סגנון תגובה שונה כשהכוורת מותקפת. זו אינדיבידואליות ברורה, והיא לא משתנה גם בתוך הקבוצה".
עם זאת, החוקרים מבהירים שהשונות בין הדבורים לא פוגעת בתפקוד הכולל של הכוורת. למעשה, רמת העקיצה הממוצעת בכוורת תלויה בהרכב האישי של הדבורים ולא בלחץ קבוצתי.
"כשמשתחרר פרומון אזעקה, הוא מזמן דבורים נוספות – מה שמוביל לגל נוסף של עקיצות. אבל יש להן גם 'בלם פנימי': ברגע שמספר מסוים עוקץ, האחרות עוצרות. זה חכם – כל דבורה שעוקצת מתה, ולכן עקיצות מיותרות פוגעות בכוורת", הסביר גליציה.
המשמעויות של המחקר חורגות מעבר לעולם הדבורים. "למשל, כשאנחנו מתכננים מערכות של רכבים אוטונומיים – עד כמה כל רכב צריך לדעת על האחרים סביבו? כמה אינדיבידואליות נוכל לאפשר? אולי נלמד מהדבורים משהו חשוב על בינה קבוצתית", סיכם גליציה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו