הפשע השלישי בגודלו בעולם: מאחורי הקלעים של הברחות חיות בר לישראל

לאחרונה געשה הרשת בעקבות אירוע ההברחה של גורי אריות ושל עשרות קופים. הופצה הטענה שמדובר בהברחה הגדולה ביותר של חיות בר בישראל, אבל המציאות רחוקה מזה. ייתכן שזו ההברחה הגדולה ביותר בשנים האחרונות בישראל – של יונקים. המקרים השכיחים יותר של הברחות בעלי חיים – שגוררים פחות תשומת לב תקשורתית – הן לרוב של ציפורים ושל זוחלים.

"אין ספק שגורי אריות וקופים מעוררים רגשות עזים יותר מאשר זוחלים וציפורים", אומרת ד"ר תמר פרדמן, פרימטולוגית והמייסדת של מקלט הקופים הישראלי. אלה מינים "כריזמטיים", שמזוהים יותר עם המין האנושי ושקרובים אלינו יותר מבחינה אבולוציונית. העיניים הגדולות שלהם והקרבה של האף לפה מעוררים בנו הזדהות וחמלה.

"היקף ההברחה שכולל עשרות קופים והחשיפה הרחבה שהם מקבלים ברשתות החברתיות אינם יכולים להותיר את הרשויות אדישות", אומרת פרדמן לגבי משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. תופעת ההטיה לטובת מינים כריזמטיים משפיעה גם על מימון פרויקטים ומחקרים והוכחה כחשובה להנעת מאבקים עבור שימור מינים נוספים.

"להרבה אנשים זה נורמלי לחלוטין שתוכי יושב בכלוב – למרות שזה ממש לא נורמלי. אנשים רואים את זה וממשיכים הלאה. כשמדובר בקופים ובאריות, הם פתאום שואלים 'איפה הרשויות?' אם היו מתנהגים ככה בהקשר של תוכים וזוחלים אז אולי עולם הסחר הלא חוקי בבעלי חיים היה מטופל באופן טוב יותר", אומרת ד"ר נגה שני מומחית לאקולוגיה פוליטית ופשיעה סביבתית מ-Reclaim Conservation.

הפער בסיקור - וסרטונים ויראליים

לאור זאת, קיים פער בין מה שמדווח בתקשורת לבין המקרים השכיחים יותר של הברחות בעלי חיים. "הכמויות הגדולות של חיות שמוברחות לארץ הם בעיקר תוכים וזוחלים – מדובר במספרים מטורפים. אומנם בשנים האחרונות היו המון כתבות על זוחלים וציפורים שנתפסו בנתב"ג, אבל רק ככתבות משנה, ואחר כך זה נעלם", אומרת שני.

בשנתיים האחרונות פורסמו מספר ניסיונות הברחה. ב-2023 נעצרה בנתב"ג אישה כבת 30 לאחר שנמצאו במזוודה שלה יותר מ-70 זוחלים – חלקם נחשי חנק. ב-2024 פורסמו שני ניסיונות הברחה בנתב"ג של עשרות נחשים ממינים שונים בטיסות מגרמניה ומאיטליה. האירוע ש"תפס" את הכותרות במיוחד התרחש ב-2023: המקרה הטראגי של גור האריות (ציון-ניב) אבו-מאלק שהוברח לישראל מירדן. אבו-מאלק לעולם לא יחזור לאימו או לטבע.

יחד עם הסיקור הנרחב של האירועים, התמלאה הרשת בתמונות ויראליות של פקחי רשויות האכיפה ביחד עם גורי האריות – תופעה שלא עושה טוב לאף אחד.

מחקרים מראים שתמונות וסרטונים של נשות ואנשי מקצוע עם חיות בר עלולים לעורר בצופים את הרצון לרכוש חיית בר ולהחזיק בה בעצמם. "למשל תמונה של וטרינר שמחזיק קוף שטופל על ידו עשויה להתפרש מחוץ להקשרה האמיתי וליצור רושם שגוי", אומרת פרדמן.

ומה בנוגע לצילומים בבתים או בטיולים? פרדמן מדגישה שכל המעורבים צריכים לשאת באחריות: "בהתנהגות זו הם משתפים פעולה ומעודדים התעללות בחיות בר. לכל סרטון כזה יש השפעה עצומה על הציבור והוא מעורר רצון בקרב אנשים לרכוש קוף בעצמם או להשתמש בו כ'אביזר' למדיה החברתית. התפוצה הרחבה של סרטונים המציגים קופים וחיות בר אחרות מוחזקים בבתים מנרמלת את התופעה ומגבירה את הרצון להחזיק חיות אלו כחיות מחמד".

הלבנת הון (וחיות)

סחר בלתי חוקי בחיות בר ובצמחי בר הוא אחד מענפי הפשע המאורגן הגדולים ביותר בעולם. על פי האינטרפול, מדובר בענף שמגלגל יותר מ-20 מיליארד דולר בשנה. "התחום מושך גורמי פשיעה שמנצלים את חולשת רשויות האכיפה שמגינות על חיות הבר, בפרט עם התרחבות הסחר ברשתות מקוונות", מסביר עו"ד אמנון קרן, מהקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי חיים באוניברסיטת תל אביב.

לדברי קרן, בהערכה שמרנית, הסחר הלא חוקי בישראל מגיע לעשרות מיליוני שקלים בשנה. "הסוחרים עושים שימוש בכלים מתוחכמים מבחינה טכנולוגית ובמערכות פיננסיות גלובליות ויוצרים שוק אטרקטיבי שבו הסיכון להיתפס נמוך ופוטנציאל הרווח אדיר. התופעה הזו מחייבת רשתות שלמות של פשיעה כלכלית שכוללות עבירות של זיוף, הונאה, הברחות, אי תשלום מס והסתרה של הרווחים".

עו"ד שי פרץ, התובע הראשי של רשות הטבע והגנים (רט"ג), מסביר כי "אותו אדם שמוכר גור אריות ב-120 אלף שקל לא מדווח לאיש. גם הסוחרים שמוכרים קוף, בעל כנף או זוחל – בסכומים גבוהים וללא היתר – מלבינים פה הון עצום. עקבנו אחר סוחרים שהגיעו לסכומים של מאות אלפי שקלים תוך מספר חודשים. מעורבות בזה משפחות פשע וארגוני פשע".

לדבריו, חוק איסור הלבנת הון הוא הכלי המרכזי למאבק בתופעה. אותם עבריינים, הוא מדגיש, לא עוסקים רק בסחר בבעלי חיים, אלא גם בהברחות סמים ונשק.

לצד הלבנת ההון, מתקיימת גם הלבנה של מינים מוברחים. "בדרך כלל הכמות הגדולה של חיות שמוברחות לארץ אלה חיות שתיאורטית אפשר לקבל עליהן אישור מרט"ג לסחר פנים ארצי. הסוחרים מעדיפים להבריח אותן כדי לחסוך בהוצאות של יבוא חוקי. ברגע שהן מגיעות לארץ הן מעורבבות בין בעלי החיים שנולדו בארץ או הגיעו באופן חוקי; כך הן 'מולבנות' ואי אפשר להבדיל בין מי שחוקי ומי שמוברח", מסבירה שני.

"רט"ג אינה מפרסמת את רשימת האנשים והעסקים בעלי ההיתר לגידול ולסחר בבעלי חיים. לכן לקונים פוטנציאלים אין אפשרות לדעת אם מי שמציע להם את בעל החיים הוא סוחר מורשה או לא וצריכים לסמוך על דבריו. הרוב הגדול של הלחץ על הרשויות מגיע מהסוחרים שרוצים עוד מינים ועוד הקלות, ואין כמעט לחץ ציבורי על כך שמדובר בצער בעלי חיים ושזאת פעילות לא מוסרית, וברוב המקרים לא חוקית".

כחלק מהפעילות של עמוד הפייסבוק "חיות בר לא מחמד" נערכו בדיקות על היקף הסחר שמתקיים ללא היתרים. "באמצעות בדיקות ברשתות החברתיות ובפלטפורמות כמו פייסבוק, טלגרם ו-יד 2 זיהינו במהלך תקופה קצרה ב-2021 כמעט 2,000 משתמשים שסוחרים בחיות בר, בעוד שעל פי רט"ג באותה שנה היו רק 182 סוחרים עם אישור", מספרת שני.

"אין שום סיכוי שאלה כל הסוחרים שפעלו באותה שנה כי יש אנשים שמוכרים ברשתות אחרות, בביתם הפרטי, בחנויות ובדרכים נוספות. על פי הנתונים שלנו לפחות 90 אחוז הם לא חוקיים אבל זה כנראה הרבה יותר מזה".

התפרצות מחלות

בכתבות השונות על הקופים והאריות נוספו אזהרות לציבור, לפיהן על מי ששהה בסביבת חיות הבר המוברחות, ללכת להיבדק מחשש להידבקות במחלות זואונוטיות. מחלות זואונוטיות הן מחלות שעוברות בין בעלי חיים לבני אדם ולהפך.

במקרים רבים, המסעות הקשים של החיות מארץ המוצא כוללים החזקה בתנאים פיזיים ירודים, מגע עם חיות אחרות, מצבי לחץ והתעללות אכזרית. אלה יוצרים תנאים אידיאליים להתפשטות מחלות. לדוגמה, פרדמן טיפלה בקוף "בהטי" שנדבק בטטנוס כתוצאה מהזנחת פצע מזוהם על ידי הסוחרים, ועל אף שקיבל טיפול מיוחד לטטנוס, מצבו היה חמור מדי ולא הצליחו להצילו.

"גם זוחלים וציפורים מוברחים נושאים מחלות שעלולות לפגוע באדם או בבעלי חיים אחרים שאיתם הם באים במגע אצל הסוחר או אצל המגדל הביתי", אומרת פרדמן. זוחלים עלולים להפיץ מחלות, קטלניות בחלקן, כמו סלמונלוזיס, הפטיטיס ושחפת.

האם המינים הכריזמטיים יביאו את השינוי?

"בעוד שהחוק הקיים היה טוב ומתקדם בזמנו – כיום הוא מיושן. אין התייחסות למעבר של הסחר לאונליין, לכמויות העצומות שלו ולנושא של הלבנת הון. נוסף על כך, יש לנו מעט מאוד אנשים שיכולים לאכוף את הסחר הלא חוקי ולהחרים בעלי חיים. כמות העבודה שיש להם היא עצומה וכרוכה בבירוקרטיה אין סופית ועבודה מול רשויות נוספות", אומרת שני.

גם פרץ מחזק את הטענה על היעדר כוח אדם והקושי באכיפה. "רשות הטבע והגנים, נעדרת סמכויות ואמצעים, מתמודדת עם הפשע השלישי בגודלו בעולם", הוא אומר, ומדגיש את התלות במחוקק לקבלת סמכויות רחבות יותר.

"הכלים למיצוי הדין ולמאבק בתופעה הגלובלית וחוצת הגבולות הם אצל המשטרה ואנחנו זקוקים לשיתוף פעולה מטעמם. גם כשיש לחץ תקשורתי ויש שיתוף פעולה אז הוא לעיתים חלקי ומסויג; המשטרה לא מעבירה לנו את השמות של החשודים ואין מעצרים, וזה רק מעודד את אותם עבריינים שרואים שגם כשתופסים להם את האריות, לא באים איתם חשבון", מוסיף פרץ.

עם זאת, יש מקום לאופטימיות. בעקבות שיתוף פעולה מוצלח של מג"ב ורט"ג בוצעו בשבועות האחרונים החרמות של חיות בר שהוחזקו בניגוד לחוק. במקרים הללו עוכב תושב אשקלון לחקירה לאחר שנמצאו בביתו לטאות נדירות, ובמושב במרכז הארץ אותרו תנין, נחש אנקונדה, צפרדעים ארסיות, לטאות ועוד.

"נפגשנו עם השרה לאיכות הסביבה והצגנו את הנקודות שכל כך חשוב לטפל בהן מיידית מבחינת מתן סמכויות ומתן תקציב נוסף לאכיפה, ומבחינת הענישה. אנחנו מקווים מאוד שההתגייסות של הרשויות השונות תבשיל לידי שינוי מהותי ולא תדעך ברגע שהנושא ירד מהכותרות", מסכמת פרדמן.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "שוטרי משטרת ישראל יחד עם רשות הטבע והגנים ממשיכים לפעול לאיתור בעלי חיים המוחזקים בניגוד לחוק תוך פגיעה משמעותית בבעל החיים. כוחות המשטרה ורשות הטבע והגנים עובדים יחד להצלת חיות הבר, ועד כה רק בחודש האחרון הצליחו לחלץ ארבעה גורי אריות, 24 קופים ועוד מגוון של חיות בר נוספות. לאור ריבוי המקרים, חודדו ההנחיות מגורמי המקצוע של רשות הטבע והגנים לתפיסה נכונה, בטוחה ומקצועית של חיות הבר. נמשיך לפעול בנחישות לאיתור חשודים נוספים במטרה למצות עמם את הדין".

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה