בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה
בפרק הנוכחי אירחה דנה רון את מרינה שילקו, מייסדת ובעלים של "בית האור", מרכז ללימודי טיפול בטראומה וחרדה. השתיים שוחחו על כוחה המרפא של הסביבה הטבעית, ועל האופן שבו גם מי שחי בעיר יכול לשלב חיבור לטבע בשגרת היומיום. שילקו הדגישה את חשיבות ההתמודדות עם מצוקה נפשית בשלב מוקדם, לפני שהיא מחלחלת ומופיעה כבעיה פיזית.
הטבע, אומרת שילקו, הוא משאב שפתוח לכולנו. כל מה שצריך הוא ללמוד כיצד להתחבר אליו בתוך שגרת החיים. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות "גראונדינג" – התחברות לקרקע ולסביבה שמקיפה אותנו. "זו דרך לאפשר לעצמנו להיות נוכחים באמת ברגע", היא מסבירה. "גם כשאנחנו בים, אפשר פשוט להוריד נעליים, ללכת יחפים על החול, לגעת במים. להרגיש שאנחנו חלק מהמקום שבו אנחנו נמצאים".
מרינה מודה שבילדותה לא התחברה לטבע – ירוק לא דיבר אליה, ויערות לא משכו את תשומת לבה. אבל היום זה כבר סיפור אחר: לפחות פעם בחודש היא זקוקה לשהות ביער, אפילו רק לכמה שעות. "לא חייבים לנסוע רחוק", היא אומרת. "אם יש לכם שעה לצאת, לספוג את השמש, להרגיש את הרוח – זה כבר יוצר חיבור וממלא אותנו באנרגיה". לדבריה, גם בבית אפשר לייצר את הקשר הזה דרך צמחייה שמטפחים, עציצים שמגדלים. "עצם המגע באדמה, בעבודה עם הידיים, פורק מתחים. זו דרך פשוטה להתחזק – פיזית ונפשית".
בהמשך השיחה משתפת מרינה על הפעילות ב"בית האור" – סדנאות, קורסים וריטריטים, שמטרתם המרכזית היא להכשיר מטפלים להתמודדות עם טראומה. "הצונאמי האמיתי עוד לפנינו", היא אומרת בכנות. "המצב הנפשי במדינה קשה מאוד, אבל עדיין לא הגענו לשיאו. לכן החזון שלנו עכשיו הוא להכשיר כמה שיותר מטפלי טראומה – כי הצורך רק ילך ויגבר, והמחסור בשטח עצום".
מרינה מבהירה ששיטות הטיפול שלהם הן לא מהפן הפסיכולוגי או הפסיכיאטרי: "הן נוגעות יותר בפן המודע, והחוויות שאנחנו חווים כעת כעם וכמדינה הן בעומר אחר, הרבה מעבר למודע".
מרינה מזהירה מפני התפרצויות פיזיות אצל אנשים שלא מתמודדים עם הטראומות המודחקות שלהם, שבאות לידי ביטוי גם בצורה של מחלות פיזיות כמו ניוון שרירים, צליאק או פיברומיאלגיה הקשורה בעצמות. "זה מתקשר לתחושה של פחד הישרדותי, ולכן אנחנו רואים עלייה במחלות האלה".
בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה
