"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השר ארדן: "לשופטים עושים הנחות - וסוגרים עניינים מאחורי הקלעים"

במפגש עם עורכי דין מתח השר לביטחון פנים ביקורת על ההחלטה שלא להעמיד לדין פלילי את השופטת פוזננסקי-כץ • "כשמדובר בהפרת אמונים אצל נבחרי ציבור, הכיוון לרוב הוא חקירה פלילית, ואצל שופטים שאמורים לשמש דוגמא, מסתפקים בהליך משמעתי"

,עודכן
חבר הכנסת גלעד ארדן // צילום: אורן בן חקון

השר לביטחון פנים, ארדן מתח היום ביקורת מרומזת על ההחלטה להעמיד את השופטת פוזננסקי-כץרק לדין משמעתי ולא לדין פלילי. בנאום שנשא באירוע של לשכת עורכי הדין, אמר ארדן כי במקרה שהחשד של הפרת אמונים הוא כלפי נבחרי ציבור, נוקטת מערכת החוק לרוב בכיוון של כתב אישום פלילי, אולם במקרה בו שופטים מעורבים - המערכת נוטה להיות סלחנית יותר.

"הרבה מאוד שנים יש ליביקורת על מערכת המשפט, עוד מהימים שישבתי בוועדה לבחירת שופטים", אמר ארדן. הוא הזכיר את הפרשיה של השופטת הילה כהן, שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה שהורשעה בבית הדין המשמעתי לשופטים בפברוק 14 פרוטוקולים והחלטות שיפוטיות. כהן נדונה לעונש של נזיפה והעברת מקום כהונה, אולם שרת המשפטים דאז ציפי לבני, שלא הייתה מרוצה מגזר הדין המשמעתי, הדיחה אותה באמצעות הוועדה לבחירת שופטים. "במקרה של הילה כהן", סיפר ארדן, "מערכת המשפט הגיעה להבנות אתה, והיא מקבלת פנסיה של 8,000 שקל עד סוף ימיה, שתזכה ותאריך ימים".

ארדן הוסיף כי "מערכת אכיפת החוק צריכה להבין שהציבור יקבל הרבה יותר מידע מהאינטרנט על הסטנדרטים שלפיהם היא נוהגת. אי אפשר, כשמדובר בנבחרי ציבור, ללכת לחקירה פלילית, ללכת תמיד למקומות האלה; ושופטים, שאמורים לשמש דוגמא בצורה הקיצונית ביותר בכל הליכותיהם, אצלם עושים הנחות וסוגרים את העניינים מאחורי הקלעים".

ארדן ציין לשבח את התגובה המהירה של שרת המשפטים ושל נציב התלונות על השופטים על שלא התמהמהו עם הבירור על מנת למוסס אותו, אך הוסיף כי, "כשראיתי את האירוע אמרתי שצריך לשקול חקירה פלילית בהקשר הזה. הפרת אמונים זו עבירה רחבה, וכששופטת מתאמת עמדות עם התביעה, והסנגור חי באשליות שהדיון בזכות המשמעותית ביותר ללקוחו - החופש - הוא רק 'בכאילו', והתוצאה היא הארכת מעצר כי זה מה שהשופטת גיבשה מראש עם התובע - צריך לחקור אם זו לא הפרת אמונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר