בשיתוף זאפ משפטי
עובד שמסיים חודש שלם של עבודה אמור לקבל את שכרו ב-1 בחודש שאחריו, כלומר החודש העוקב. הנוהג הקיים כיום הוא לשלם עד 9 בחודש העוקב ובמקרה כזה אין הלנת שכר.
אבל, הנתון הבא הולך להפתיע כנראה את רובכם: מעסיק שמעביר את תשלום המשכורת ב-10 בחודש העוקב נחשב כמי שהלין שכר עשרה ימים. "ככל שהתשלום מתעכב מעבר לכך, ימי הלנת השכר מתווספים בהתאם", מסביר עו"ד שמעון צור, מומחה לדיני עבודה וחשב שכר בהכשרתו עם היכרות מעמיקה בדיני ביטוח לאומי, דיני עבודה ומס הכנסה.
חישוב הלנת שכר
לדברי עו"ד צור, על ימים אלה, בהם לא הועברה משכורת, עובד יכול להגיש תביעה על פי חוק הלנת שכר ולזכות בסכומים לא מבוטלים.
כיצד מחשבים הלנת שכר?
"יש שתי אפשרויות לחשב הלנת שכר, כאשר בית הדין קובע שיש לחשב לפי הסכום הגבוה מביניהם.
דרך ראשונה לחשב הלנת שכר היא פיצוי של 5% עבור שבוע העבודה הראשון ועוד 10% על כל שבוע נוסף של עבודה. כלומר, אם ניקח לדוגמה שכר של 10,000 שקל, שמולן לתקופה של חודש, סכום הפיצוי יהיה 3,500 שקל. 500 שקל על שבוע ראשון ועוד 1,000 על כל שבוע נוסף, לפי חישוב של ארבעה שבועות בממוצע בחודש. אם בחודש עבודה יש יותר מארבעה שבועות, על הימים הנותרים מקבלים עוד 1,000 שקל - גם אם לא מדובר בשבוע שלם היות שמעגלים את הסכום מעלה לחישוב של שבוע".
"דרך שנייה לחשב הלנת שכר היא על פי פיצוי של 20% בחודש. אם ניקח אותה דוגמה של עובד המשתכר 10,000 שקל בחודש ולא שולם לו שכר במשך חודש ימים, סכום הפיצוי שלו במקרה זה יהיה 2,000 שקל. חשוב לציין כי אם הלנת השכר נעשית באופן קבוע, היא מתווספת ונצברת. כלומר, ניתן להגיש תביעה על סכומים שהולנו לאורך תקופת עבודה ממושכת. אם בכל חודש מלינים את שכרכם למשך עשרה ימים 'בלבד', לאחר ארבעה חודשים הלנת השכר תצטבר לכחודש ותוכלו לקבל פיצוי בהתאם לחישובים שצוינו".
בתי המשפט לא רואים תביעות כאלו כקנטרניות?
"לא. יש חוק הלנת שכר. אני מביא דפי חשבון ומוכיח מתי השכר הועבר לחשבונו של העובד. בית הדין לא יכול להגיד שהוא לא מכיר בחוק הזה. אין חופש בחירה לשופט בעניין".
הלנת שכר – הכסף הגדול
עו"ד צור, בעל רקורד של 23 שנה בתחום, אומר שרוב עורכי הדין העוסקים בדיני עבודה מגישים תביעות על נושאים שנחשבים "הארד קור", כגון: פיצויי פיטורים, חופשה והבראה. לדבריו, הנטייה היא להמעיט בהתעסקות בתחומים כמו הלנת שכר ושימוע, בעיקר עקב חוסר ידיעה של החוק. כמו כן, רבים אינם מכירים הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה הרווחים בענפים כמו שמירה או מוסכים, להם יש פריבילגיות נוספות שלא קיימות לעובדים פרטיים, כגון קרן השתלמות לאחר שנה בעבודה.
"עורכי דין מפספסים את התחומים הללו ושם נמצא הכסף הגדול. אני מנתח כל תיק לגבי כל הזכויות הסוציאליות שלו – גמל, פנסיה, הלנת שכר, צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים, הסכם עבודה ועוד. רבים מעורכי הדין לא מכירים את החוקים במלואם ולכן מפספסים את כלל הפגיעות בזכויות הסוציאליות של העובד והפיצוי בגינן. בנוסף, עובדים בענפים כמו שמירה או סיעוד, שעובדים שעות נוספות, אינם מודעים לכך שלחברה שמעסיקה אותם יש מגבלת שעות נוספות שנקבעה ברשיון שניתן לה על ידי משרד העבודה. השגתי הרבה כסף לעובד שייצגתי רק על זה שהתראתי בפני חברת השמירה שבה הוא היה מועסק שהם חרגו מההרשאה שקיבלו ממשרד העבודה לשעות נוספות. תלונה המראה את השעות הנוספות החורגות של העובד היתה עלולה לעלות להם בביטול הרשיון".
על פי עו"ד צור, המשמש גם כבורר ומגשר עסקי, הידע המעמיק שלו בדיני עבודה עוזר לו להגיע לפשרה ולסלק תביעות גם במקרים שבהם הוא מייצג מעסיקים.
מה קורה אם הלנת השכר איננה משמעותית מבחינה גובה הפיצוי?
"אם הלנת השכר היא בסכום נמוך של אלפי שקלים בודדים, אני ממליץ לעובדים להגיש תביעה לבד. יש דוגמאות של תביעות בתבנית מוכנה במזכירות בית הדין לעבודה, שבהן ניתן לעשות שימוש. במקרים כאלה אני בדרך כלל מציע לשלוח מכתב התראה למעסיק מטעמי. המכתב ערוך כמו כתב תביעה ומציין את העובדות והחישובים. אם המעסיק לא נענה למכתב, העובד יכול לקחת את המכתב שלי ולצרף אותו לדוגמה הקיימת של כתב התביעה ולהגיש אותם יחד".
הלנת שכר לעצמאים
כידוע, עצמאים מתמודדים עם תשלומים שמתעכבים במשך חודשים ארוכים לפי מודל של שוטף + 30 עד שוטף + 180 יום, וחוק הלנת שכר אינו תקף עבורם.
"אם לא תהיה התערבות חוקתית בנושא ה'שוטף', הוא יישאר לנצח", טוען עו"ד צור. "לפי חוק החוזים, אם הסכמת לתשלום דחוי, אתה בגיר, קראת וחתמת על חוזה – לא ניתן לטעון נגד זה. יש כאלה שאין להם ברירה והם חייבים לעבוד ככה.
"הבעייתיות בתשלום של שוטף + 180 הוא שבעל עסק לא יכול להסתמך על תשלום כזה כדי לשלם את התשלומים החודשיים שלו. הכנסת צריכה לחוקק חוק שיפתור את הנושא הזה. עסקים שעוברים לתשלום מיידי לספקי שירותים יכולים לסדר את התזרים שלהם בתוך שנה. אם מגיעים למצב של נפילה כלכלית ויש להם הרבה צ'קים דחויים בחוץ לספקים, אפשר להגיע לפשיטת רגל ברגע. עדיף להתנהל במצב שאתה יודע מה יש לך בקופה בכל רגע נתון ולקבל תמונה מלאה ולכן, המלצתי לעסקים היא לא לעכב תשלומים".
ליצירת קשר ולפרטים נוספים ניתן לפנות בטלפון - 073-7788160 או במייל - shimon@tzur-law.co.il
בשיתוף זאפ משפטי
