לפני כמה שנים ביקר ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, בקריית שמונה, שם נערך כנס ועדי בתים. אחת הדיירות ניגשה אליו וסיפרה על הפעילות המשותפת בין הדיירים בבניין שלה, על כך שמשפחות עוברות זו אצל זו בחגים ומאחלות חג שמח, על תחרות התחפושות בפורים. שם, מספר צדוק, הבין עד כמה חשוב לו שהאגודה תהיה מעורבת בחברה ובקהילה באופן משמעותי לא פחות מאשר בשיפוצים ובתיקוני חזיתות של בניינים.
"נושא החברה והקהילה מאד מדבר אלי", אומר המנכ"ל, "במהלך השנים האחרונות עשינו שיתופי פעולה עם עמותות רבות, כשהדוגמה הקלאסית היא זו של עמותת 'קרוב ללב'. במסגרת הפעילות שלנו הנגשנו את הדיירים אחד לשני. הבאנו משחקים ופעילויות, למשל בחגי ישראל, חילקנו ערכות לתושבים. אנשים ישבו יחד, הכינו ברכות שנה טובה יחד, חגגו ט"ו בשבט, פתאום שכנים שלא הכירו זה את זה נחשפו אחד לשני והתחברו. אחרי אותו ביקור בקריית שמונה, שבו נחשפתי לפעילות, החלטתי שניקח בזה חלק ברמה הארצית, ואני מאד מקווה שנמשיך בפרויקט הזה".
ליווי צמוד מאנשי מקצוע
האגודה לתרבות הדיור הוקמה ב-1964 על ידי ממשלת ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, במטרה לטפח את איכות החיים והשמירה על הרכוש המשותף בבתים המשותפים. כיום יש לה כ-85 סניפים ברחבי הארץ וחברים בה כשלושים אלף ועדי בתים המאגדים כחצי מיליון בתי אב. אלו נהנים מסל שירותים גדול ומגוון המתעדכן על ידי האגודה בהתאם למציאות המשתנה ולצרכי לקוחותיה.
צדוק מספר כי המוטו של האגודה הוא "שכנות טובה מתחילה בבית", ומכאן גם העיסוק בנושאים הקשורים בחברה ובקהילה, לצד אחזקת הבית המשותף על כל המשתמע מכך: סיוע וייעוץ בנושא שיפוצים, ליווי וייצוג משפטי, ייעוץ הנדסי, ייעוץ אדריכלי, ייעוץ גינון, הדרכות וקורסים בתחומים שונים והקמת מוסד לבוררות האמור לסייע לנציגויות ולדיירים במקרה של סכסוכי שכנים.
כך למשל, ניתן הליווי והייצוג המשפטי שמעניקה האגודה לחברים בה, באמצעות עו"ד המתמחה בדיני מקרקעין. הוא מלווה ומייצג את ועד הבית בכל תביעה בתעריף מוזל, כאשר השירות כולל הכנת כתב תביעה וליווי ההליך המשפטי עד לסיומו.
בנוסף, מעניקה האגודה ייעוץ משפטי הניתן בכל סניפיה ומטפלת בנושאים כגון עריכת כתבי תביעה והגנה, סכסוכים סביב רכוש משותף, טיפול בסרבני תשלום, מידע על זכויות הדיירים וחובותיהם ועוד. שירות זה ניתן חינם וחוסך אלפי שקלים מנציגויות הבית והדיירים החברים באגודה. היועצים המשפטיים מכהנים גם כבוררים אשר דנים ומכריעים בכל סוגי הסכסוכים הקיימים בבית המשותף.
האגודה לתרבות הדיור מספקת בתעריף מוזל גם ייעוץ שמאי בנושאי ניצול זכויות בנייה נוספות לבניינים קיימים, היטלים ומיסים, האופן שבו ראוי לחלק עלויות של הקמת מעלית בין דיירים, הוצאת חלקים מהרכוש המשותף והצמדתם לדירות ועוד.
אתגר רבי הקומות החדשים
צדוק מסביר כי האופי החדש של שכונות המגורים מחייב היערכות רלוונטית גם מצד האגודה לתרבות הדיור. "בימים אלו אנחנו עובדים על הכנת תכנית אסטרטגית לשנים הקרובות", הוא אומר, "אם בשנים קודמות התמודדנו עם הבניינים המשותפים הקלאסיים, כעת נכנסו לתמונה רבי הקומות החדשים שצצים בכל עיר ועיר בישראל. לבניינים האלו יש אלמנטים מאד מורכבים בכל מה שקשור לרכוש המשותף. יש היום בהרבה מהם לובי מפואר, בריכות, ספינקלרים, חניונים תת-קרקעיים, חדרי כושר וכדומה.
"הבית המשותף הוא כבר לא רק חדר מדרגות וחדר אשפה ואולי חצר קדמית קטנה, אלא מנגיש לתוכו אלמנטים שלא היו בעבר וזה מצריך אותנו, כארגון שאמון על הבתים המשותפים, להעניק את הכלים לאותם ועדי בתים, אותם אנשים שמנהלים את הרכוש המשותף, כדי להתמודד עם המציאות החדשה".
ההתמודדות עם הדור החדש של הבניינים המשותפים בהחלט טומנת בחובה אתגר עבור האגודה, כפי שמסביר צדוק: "אני מודע לכך שברקע אותם בניינים יש את חברות הניהול, אבל אני מזכיר לכולם שהאגודה היא זו ששומרת קודם כל על הדיירים – גם מול חברת הניהול. האגודה גם דואגת להיבט החוקי, כי החוק לא פותר את קיומו של ועד בית בבניין, בכל מצב. לחברות ניהול ואחזקה יש יתרונות ויש חסרונות, אבל אנחנו תמיד העין הצופייה של הדיירים בבית המשותף. אנחנו כל הזמן איתם ובשבילם".
מושיטים יד לחלשים
צדוק, שמבקש להדגיש שוב את ההיבט החברתי-קהילתי בפעילות האגודה, מספר כי פרויקט נוסף שמתקיים בימים אלו נושא את השם "לא משאירים אותם לבד", בשיתוף עם זק"א.
"יש עכשיו תופעה של זקנים עריריים שגרים לבד בדירות ואף אחד לא מבקר אותם ולא דורש בשלומם", הוא אומר, "לצערי אנחנו שומעים על לא מעט מקרים שבהם מוצאים דיירים שנפטרו בבית ואף אחד לא שמע עליהם ולא ידע בכלל שאינם בין החיים. אנחנו משתפים פעולה עם זק"א לעודד אנשים בבתים משותפים לבקר קשיש שגר בבניין, לשאול בשלומו פעם ביום, לתת לו תחושה שיש מי שדואג לו.
"ברמה המקומית אנחנו עושים הרבה מפגשים עם הדיירים, מפגשי שאלות ותשובות, ערבי הוקרה ועוד. התחום החברתי והקהילתי שלנו הוא לא פחות חשוב ומשמעותי מהפעילות שלנו בתחום הפיזי. מדובר בפלח מאד חשוב מפעילות האגודה.
"במהלך העשור האחרון הפכנו לזרוע ביצוע של משרד הבינוי והשיכון ומכורח זה המשרד מפנה אלינו לא מעט פרויקטים. אפרופו קהילה – האגודה לתרבות הדיור נמצאת בעשרות פרויקטים של שיקום שכונות ב'רוב רוכשים'. מדובר בבשורה חשובה מאד שהוביל שר השיכון לשעבר, יואב גלנט. דיברו הרבה על דיור ציבורי, ואני פניתי לשר והצבעתי לו על כך שיש במדינה הרבה מאד בניינים ב'רוב רוכשים', שבהם אנשים גרים בבתים שקשה לחיות בהם, עם מערכות קורסות, בניינים מקולפים, תשתיות ישנות. ואכן, בשנים האחרונות האגודה פועלת רבות בכל האזורים אבל בעיקר בצפון המדינה, בבניינים כאלו, שם אנחנו גם דואגים להקים ועדי בתים, ללכד את הדיירים ביניהם, לעזור להם לקבל החלטות ולהוביל תהליכים. זה מחבר אותנו מאד לפעילות החברתית קהילתית שלנו".
האגודה, כאמור, מעניקה לחבריה שירותים רבים ובהם חוות דעת ממהנדסי בניין מוסמכים הנותנים בחינם ייעוץ מקצועי, שנת בדק לבתים חדשים הנמצאים בשנה הראשונה לאכלוסם, ושירות חינם של יועצים מקצועיים לפתרון בעיות שונות במקלט המשותף. האגודה גם מעמידה לרשות נציגויות הבתים אדריכל מוסמך הנותן ייעוץ מקצועי, יועצי גינון מוסמכים – והכל ללא תשלום.
"בשנים האחרונות האגודה יצאה מאיזו 'בועה' והיום היא חשופה לא רק לעבודה משותפת עם משרד הבינוי והשיכון", מסכם צדוק, "הממשקים שלנו באים לידי ביטוי גם עם המשרד לאיכות הסביבה, משרד המשפטים, משרד החינוך – כל מי שבעצם יש לו אפשרות לקדם את נושא הדיור המשותף. נוסיף לכך את כל סל השירותים שאנחנו מעדכנים ומרעננים בימים אלו, לצד הפן החוקתי והלאומי, והנה לנו בשורה ללובי של הבית המשותף החדש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו