"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מסר לחג הסוכות

המשפחה שניצלה בזכות הסוכה והמשותף לסוכות והימים הנוראים

,עודכן
0השמעה
אחדות ישראל - המשותף לסוכות והימים הנוראים, צילום: דניאל בודנשטיין

בשיתוף הרב ובר

אחדות ישראל - המשותף לסוכות והימים הנוראים
עם חלוף הימים הנוראים של חודש תשרי, ראש השנה ויום הכיפורים, מתחיל "זמן שמחתנו" - חג הסוכות ו'שמחת תורה'. המכנה המשותף: אחדות ישראל. בהסתר ובגילוי.
בחג-הסוכות מתחילים ימי השמחה של חודש תשרי, לאחר אווירת היראה של ימי ראש-השנה ויום-הכיפורים. יש חפיפה עמוקה בין המועדים המנוגדים הללו: כל מה שיש בראש-השנה וביום-הכיפורים, יש בחג-הסוכות, וההבדל הוא, שדברים שהיו בימים הנוראים בבחינת "בכסה", כלומר, חבויים ומוסתרים (על-פי הפסוק: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו"), מתגלים לעין-כול בחג-הסוכות - "יום חגנו".
דבר זה בא לידי ביטוי באחד המוטיבים העיקריים של ראש-השנה ויום-הכיפורים - האחדות של כל עם-ישראל. עניין זה קיים בימים הנוראים בהסתר ובהעלם, ואילו בחג-הסוכות הוא מופיע בצורה גלויה וברורה.

נקודה משותפת

בראש-השנה וביום-הכיפורים חושף כל יהודי את פנימיות נשמתו, את הנקודה היהודית העמוקה ששווה אצל כולם ומשותפת לכולם. כולם כאחד עומדים בראש-השנה ומכתירים עליהם את האלוקים למלך; כולם כאחד מתעוררים ביום-הכיפורים לתשובה אמיתית, ומגלים את היותם יהודים מאמינים, אוהבי-ה'.
אולם אחדות זו, שבימים הנוראים, מתעלמת כביכול מן ההבדלים שקיימים במציאות בין יהודי ליהודי. היא חושפת את הנקודה הפנימית המשותפת לכל חלקי עם-ישראל, ומתרוממת מעל כל ההבדלים והחלוקות השונות.

לא מתעלמים

בחג-הסוכות אנו מגיעים לדרגה גבוהה יותר של אחדות, ובכך הוא מפתח ומגלה את האחדות הבסיסית של הימים הנוראים. אחת המצוות העיקריות של חג-הסוכות היא מצוות ארבעת המינים, שרומזת לכל סוגיו של עם-ישראל: בעלי תורה ומעשים טובים (אתרוג), בעלי תורה בלבד (לולב), בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד (הדס), וכאלה שאין בהם לא תורה ולא מצוות (ערבה).
כאן, לא זו בלבד שאין אנו מתעלמים מן ההבדלים שבין יהודי לרעהו, אנו אף מייצגים במפורש את כל הסוגים שקיימים בעם. אין אנו נרתעים מלהתייחס ל'ערבה' כמות שהיא - כזו שאין בה לא טעם ולא ריח. ולמרות כל ההבדלים הללו אנו מבטאים את האחדות, כמאמר המדרש: "יוקשרו כולם אגודה אחת".

מאוחדים כל השנה

זו דרגה גבוהה יותר של אחדות. קל יותר להגיע לאחדות כאשר מתעלים מעל ההבדלים שבין איש לרעהו ומתרכזים בנקודה הפנימית והמשותפת, אבל לחוש את האחדות גם כאשר ההבדלים והחלוקות עומדים בתוקפם - זו דרגה גבוהה יותר.
בכך מגלה חג-הסוכות, כי האחדות שהחלה בימים הנוראים הינה אמיתית ונצחית, שנשמרת גם כאשר חוזרים ומרגישים את ההבדלים האישיים. אחדות זו מלווה אותנו במשך השנה כולה ומעניקה את הכוח להישאר מלוכדים למרות כל ההבדלים והחלוקות.

בשיתוף הרב ובר

כדאילהכיר