בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה
כתב: יובל גמליאל
אתגרי משק האנרגיה על רקע הטלטלה העולמית, חשיבות שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחום, הצורך לשמר תשתיות אנרגיה קיימות ואת התחזקותן של האנרגיות המתחדשות, השפעתה של הבינה המלאכותית וצריכת האנרגיה שהיא מחייבת - נושאים אלו ואחרים יידונו מחר (יום שלישי), ב"פסגת האנרגיה", הועידה השנתית של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה בהשתתפות בכירי משק האנרגיה בישראל. הועידה תתקיים השנה תחת הכותרת "חוסן, עצמאות ועתיד אזורי" ובסימן הבטחת רציפות תפעולית בשגרה ובחירום.
בכנס ישתתפו בין השאר שר האנרגיה והתשתיות ח"כ אלי כהן, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר, מר מהרן פרוזנפר, שגריר ארה"ב בישראל, מר מייק האקבי, ג'ק בייקר, מנכ"ל אזור מזרח הים התיכון בשברון, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה מר יוסי רוזן, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, מנכ"ל NewMed Energy יוסי אבו, מנכ"לי החברות המובילות בישראל ובהם מנכ"לית אנלייט, מנכ"ל OPC, מנכ"ל משק אנרגיה, מנכ"ל BLEnergy, מנכ"ל קבוצת בזן, מנכ"ל קצא"א, מנכ"ל סונול, נציגי חברת החשמל, נציגי נגה (ניהול מערכת החשמל), פורום יצרני החשמל הפרטיים, רשות החדשנות ורבים נוספים.
יוסי רוזן, יו"ר הדירקטוריון הישראלי לאנרגיה וסביבה, הצהיר לפני תחילת הכנס כי משק האנרגיה של ישראל צריך לחשב מסלול מחדש: "שורת המלחמות האחרונות במזרח התיכון טלטלה לא רק גבולות והסדרים ביטחוניים, אלא ערערה גם כמה מהנחות היסוד שעליהן נשען משק האנרגיה האזורי", אמר. "מתקני אנרגיה, שבעבר נתפסו כתשתיות עורפיות ומוגנות יחסית, הפכו למטרות תקיפה. נתיבי שיט חיוניים שוב אינם מובנים מאליהם, ואספקת דלק וחשמל כבר אינה רק סוגיה כלכלית או סביבתית, אלא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי. אל המשוואה הזאת מצטרפת מהפכת הבינה המלאכותית. מרכזי נתונים, מחשוב עתיר אנרגיה וצריכת חשמל הולכת וגדלה יוצרים לחץ חדש על מערכות החשמל בעולם וגם בישראל. במציאות כזאת, אסור שמדיניות האנרגיה תמשיך ותתבסס על הנחות של שגרה. אחד הצעדים המיידיים שמוצעים הוא פתיחה מחדש של נמל אילת לתנועת דלקים, אלא שהאתגר אינו מסתכם בדלקים. גם משק החשמל נכנס לעידן חדש של ביקושים. הצמיחה במרכזי נתונים והתרחבות השימוש בבינה המלאכותית צפויות להגדיל משמעותית את צריכת החשמל, ומעלות מחדש את שאלת היתירות והעמידות של המערכת בשעת חירום. על רקע זה גוברת הקריאה להאיץ הקמת תחנות כוח חדשות ולהגדיל את מרווח הביטחון של רשת החשמל."
עוד הוסיף רוזן כי : "סוגיה נוספת, שנדחקת לעיתים לשוליים, היא אחסון מלאי הדלק ולצד זאת, גם האנרגיה המתחדשת מקבלת משמעות חדשה. המציאות המשתנה דורשת גם שינוי עמוק באופן שבו המדינה וחברות האנרגיה פועלות. חברות נדרשות להסתגל לעולם אנרגיה מוטה־AI, לאמץ טכנולוגיות חדשות ולשדרג תשתיות ותהליכי קבלת החלטות. בסופו של דבר, השאלה היא כבר לא רק איך לייצר יותר אנרגיה, אלא איך אפשר להבטיח רציפות אנרגטית במזרח תיכון שהפך תנודתי ומסוכן יותר. בעולם כזה, מדיניות אנרגיה לא עומדת בנפרד ממדיניות ביטחון.
היא חלק ממנה. לכן ייתכן שאת האסטרטגיה הבאה של משק האנרגיה הישראלי לא יכתבו עוד רק במשרדי הממשלה הכלכליים, אלא גם סביב שולחן הביטחון הלאומי."
מאיר שפיגלר מנכ"ל חברת חשמל ציין כי בעתות משבר וחירום נדרשת הבנה עמוקה של גודל השעה, לצד יכולת קבלת החלטות המבוססת על נכונות לשאת באחריות ולהתמודד עם ביעור בירוקרטיה ורגולציה טרחנית. "דרך פעילות זו היא שאפשרה לחברת החשמל להצטייד ללא דיחוי בכל הנדרש לטובת אספקת חשמל סדירה ורציפה לכלל אזרחי המדינה", העיד שפיגלר. "נדבך מרכזי נוסף הוא הפנמת המשמעות של ערבות הדדית לטובת תפקוד משק החשמל בשגרה, וכל שכן בחירום ואנרגיה בשעת משבר. במידה ומתקן אסטרטגי כלשהו, הנדרש לתפקודו השוטף של המשק, נפגע בעת חירום, עובדי חברת החשמל המקצועיים נרתמים ללא דיחוי לתיקון הנזקים ולהחזרת המתקן לתפקוד מלא. דוגמה מובהקת אחת מני רבות במלחמה האחרונה, היא הסיוע המהיר והחיוני שהענקנו למתקני בז"ן. כדי להבטיח את חוסנו של משק האנרגיה גם באתגרי העתיד, עלינו להמשיך ולבצר את הביטחון האנרגטי באמצעות השקעה בתשתיות, גמישות תפעולית והסרת חסמים. זו המחויבות שלנו בשגרה, וזו חובתנו הלאומית בשעת חירום."
עמית שקד, מנכ״ל קצא”א התייחס לאתגרי משק האנרגיה על רקע המלחמה והסביר מה נדרש מקצא"א כדי להבטיח את חוסנה האנרגטי של ישראל בשגרה ובחירום: "בשנים האחרונות עמד משק האנרגיה הישראלי בפני אתגרים חסרי תקדים, שהבהירו עד כמה ביטחון אנרגטי הוא מרכיב חיוני בחוסן הלאומי של מדינת ישראל", ציין. "אבל אנרגיה אינה רק סוגיה כלכלית - היא תנאי הכרחי להמשך פעילותם של המשק, התעשייה, מערכת הבריאות וגופי הביטחון, במיוחד בשעת חירום. במהלך המלחמה נדרשה קצא״א להתמודד עם מציאות מורכבת ולהבטיח רציפות באספקת האנרגיה למשק הישראלי.
גם כאשר חלקים ממשק האנרגיה נפגעו, ידענו לספק מענה, לייצר חלופות ולהמשיך להזרים דלקים ומוצרי אנרגיה חיוניים למשק. היכולת הזו נשענת על שילוב של תשתיות אסטרטגיות, היערכות מבצעית מוקפדת, מערכות טכנולוגיות מתקדמות ובעיקר על ההון האנושי של החברה. עובדי ועובדות קצא״א פעלו לאורך התקופה במסירות יוצאת דופן, גם תחת איומים ובתנאים מורכבים, בים, בנמלים ובמתקנים רגישים, מתוך תחושת שליחות ואחריות לאומית.
התקופה האחרונה הוכיחה כי חוסן אנרגטי נשען על מוכנות מתמדת, גמישות תפעולית ותשתיות חזקות, המאפשרות למדינת ישראל לשמור על רציפות תפקודית ועל חופש פעולה גם במצבי משבר."
אבי מגידו, מנכ"ל סונול, טען כי להגברת חוסנה האנרגטי של ישראל יש לקדם מגוון רחב של פתרונות אנרגיה. "האירועים הביטחוניים והגיאו-פוליטיים של השנים האחרונות המחישו לכולנו שביטחון אנרגטי אינו רק סוגיה כלכלית או סביבתית - אלא צורך לאומי מהמעלה הראשונה", אמר. "המלחמות באזור, השיבושים בשרשראות האספקה העולמיות ועליות המחירים בשוקי האנרגיה חידדו את הצורך של ישראל להבטיח לעצמה רציפות אנרגטית ועצמאות גדולה יותר גם בתקופות חירום. במשברים האחרונים ראינו עד כמה המשק רגיש לשיבושים בתשתיות ובאספקת אנרגיה.
בתקופות כאלה נדרשת ראייה ארוכת טווח, המשלבת בין שמירה על אספקת האנרגיה הקיימת לבין השקעה נחושה בפתרונות העתיד. אנרגיות מתחדשות, חשמל ומימן הם נדבך מרכזי בחיזוק העצמאות האנרגטית של ישראל ובהפחתת התלות בגורמים חיצוניים."
לדבריו, "סונול פועלת בשנים האחרונות לקידום מגוון פתרונות אנרגיה שיתרמו לחיזוק חוסנה של המדינה. לצד ההובלה בתחום המימן והקמת תחנת התדלוק הראשונה למימן בישראל ב"יגור", אנו משקיעים גם בפתרונות אגירת אנרגיה ובפריסת תשתיות טעינה חשמלית מתקדמות עם סונול EVI - פתרונות המאפשרים הגדלת השימוש במקורות אנרגיה מקומיים, הפחתת התלות בדלקים מיובאים ועמידות רבה יותר בפני משברים."
עוד הוסיף מגידו כי בכדי שהמשק יעמוד באתגרי השגרה והחירום, נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית יותר: "קיצור הליכי רגולציה והיתרים, יצירת ודאות למשקיעים ומתן תמריצים להקמת תחנות מימן וייבוא רכבי מימן, הרחבת רשת עמדות הטעינה החשמליות, קידום אגירת אנרגיה ופרויקטים של אנרגיה מתחדשת.
מדינות מובילות בעולם כבר הפכו את התחומים הללו ליעד אסטרטגי לאומי", הוא מעיד. "הגיע הזמן שגם ישראל תעשה זאת ותבטיח לדורות הבאים משק אנרגיה חזק, עצמאי ועמיד יותר שיבטיח את עתידנו ועתיד ילדינו".
רפאל ממן, מנכ"ל קבוצת בזן, התייחס לצורך בשמירה על זמינות הנפט והגז, בצל המלחמה האחרונה עם איראן: "הצורך בשימור יכולותיה של קבוצת בזן במדינה הוא אחד הלקחים המשמעותיים ביותר בתחום האנרגיה בעקבות המלחמה. אני חושב ומאמין שההבנה הזו חלחלה גם בקרב כל הגורמים המוסמכים לנושא, ביניהם משרד האנרגיה ומערכת הביטחון", הצהיר ממן.
"בזן מייצרת לא רק דלקים וחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק למשק, היא גם מייצרת וודאות וביטחון אנרגטי למדינה. העובדה שמשק האנרגיה ומערכת הביטחון יודעים שכאשר נקבל שיחת טלפון לאספקה דחופה – אנחנו נהיה תמיד בצד השני של הקו מוכנים להתמודד עם כל אתגר, מספקת עבור מקבלי ההחלטות גמישות אסטרטגית וטקטית מהמעלה הראשונה."
"כולנו ראינו את היכולת של מדינה במיקום גיאוגרפי קריטי, כמו איראן, לייצר משבר אנרגיה עולמי. האיום על שרשראות האספקה ועל זמינות הנפט והגז ברחבי העולם הוא ממשי מתמיד. עובדה זו לבדה מחזקת את היותה של קבוצת בזן נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה, נכס שצריך לשמר ואף לחזק את יכולותיו."
בשיתוף המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה