"חיבור הפאזל הירושלמי מייצר פה חיים שלמים"

בשיתוף עיריית ירושלים

אריאלה רג'ואן היא ירושלמית מלידה. כשנולדה, הייתה עיר בקנה מידה אחר - פחות ממאתיים אלף תושבים, מוקדי פעילות מצומצמים ומרכז אחד שבו התנהלו כמעט כל ההיבטים הכלכליים והמסחריים. "גדלתי בעיר בירה שהתנהלה כמו כפר קטן", היא נזכרת, "כולם הכירו את כולם, וכל בעל עסק במרכז העיר היה סוג של סלב מקומי".

בגיל 16 הכירה את מי שלימים יהיה בעלה, יורם רג'ואן, בן למשפחה ירושלמית ותיקה, שפעלה לאורך השנים בלב העשייה החברתית והכלכלית של העיר. החיבור הזה והחיים המשותפים שבנו יחד בירושלים, העמיקו עוד יותר את תחושת השייכות שלה לעיר. גם היום, כשהיא עומדת בראש חץ העשייה העירונית רחבת ההיקף כמנכ"לית העירייה, חייה האישיים נטועים כאן: במשפחה שבה כבר ארבעה דורות חיים בעיר, והיא עצמה סבתא לנכדים שגדלים בה.

צמיחתה של ירושלים נתפסת אצלה כחלק ממהלך טבעי של עיר שידעה להתפתח ולהתרחב, תוך שמירה על הזהות הייחודית והקהילתיות שמאפיינת אותה. הזהות הירושלמית בולטת גם באופן שבו רג'ואן מנהלת היום את המערכת העירונית. "אני פועלת תמיד מתוך שתי נקודות מבט", היא אומרת, "האחת כמנכ"לית שתפקידה לממש את מדיניות ראש העיר ולנהל את המערכת העירונית בכללותה, והשנייה כתושבת, שחווה את העיר וחיה בה".

מתוך הראייה המשולבת הזו נגזרת תפיסת הניהול שלה, שרואה בירושלים מערכת אחת רחבה ואחודה, שבה כל רכיב משפיע על האחר. ניהול עיר כזו, היא מתארת, דומה להובלה של נושאת מטוסים - מערכת מורכבת ורבת שכבות, בה עשרות זרועות פועלות בו זמנית ובשיתוף פעולה ודורשות תיאום מדויק כדי להתקדם יחד.

עיר שמעצבת את העתיד

היכולת של עיר לייצר עתיד לתושביה אינה נמדדת בהיבט אחד, אלא באופן שבו היא מחברת בין תחומי החיים השונים לכדי תמונה אחת כוללת. בירושלים, הגישה הזו מתורגמת לעבודה מקבילה על מספר מנועי צמיחה מרכזיים - דיור, תעסוקה, חינוך, תשתיות, תרבות וקהילה שמייצרת שייכות, מתוך ההבנה שכל אחד מהם משפיע ישירות על האחר.

"אני מאמינה מאוד בזה שהתשובה לשאלה 'מה יש לי לעשות פה?' מכתיבה את התשובה לשאלה 'האם אני אגור פה?'", אומרת רג'ואן, "זוג צעיר לא בוחר מקום מגורים רק לפי מחיר הדירה. הוא שואל איפה הילדים ילמדו, במה אעבוד וכמה זמן ייקח לי להגיע לעבודה, האם יש פארק ליד הבית, האם יש חיי תרבות. כלומר, האם העיר מייצרת עבור התושב אופק אמיתי".

מתוך תפיסה זו, היא מוסיפה, ירושלים מנוהלת בהווה עם חשיבה על העתיד. תחת המדיניות שמוביל ראש העיר, משה ליאון, העירייה פועלת כבר היום לבנות את התשתיות לשנים הבאות, מתוך מחויבות להבטיח עיר צומחת ומשגשגת שתמשיך להתפתח בקצב גבוה.

בניית העתיד מתבצעת כבר כעת, דרך השקעה רחבה בשלושה תחומים מרכזיים: דיור, תעסוקה ותחבורה, שבהם העיר מובילה כיום היקפי פיתוח מהמשמעותיים במדינה. רג'ואן: "אנחנו מתרגמים את חזון ראש העיר לירושלים חיה ותוססת - עיר שבה הדור הבא יוכל לגדול, להתפתח ולבנות את עתידו. זו עיר של יותר ממיליון תושבים, והיא תמשיך לגדול עם צפי של כ־1.5 מיליון תושבים עד 2040. האחריות שלנו היא להיערך לכך בתשתיות, בתחבורה, בדיור, בחינוך ובתעסוקה, אבל אנחנו צריכים לחשוב איך כל תחום משפיע על האחר. מבחינת התושב, זו החלטה אחת - האם זה מקום לבנות בו חיים".

תיאום מדויק בכל מהלך

היקפי הבנייה שמובילה ירושלים בשנים האחרונות מציבים אותה בקדמת הפיתוח העירוני בישראל - תנופה רחבת היקף המגדילה באופן משמעותי את היצע הדיור ומשנה את פניה של העיר. נכון להיום, יותר מ־25 אלף יחידות דיור נמצאות בבנייה פעילה, כשבשנת 2025 לבדה העניקה העירייה היתרים ל־8,445 יחידות דיור - יותר מפי שלושה מהממוצע השנתי שעמד עד 2019 על כ־2,500 יחידות. "במונחים של היקפי בנייה, אנחנו למעשה בונים בירושלים עיר בכל שנה", אומרת רג'ואן, "לשם ההשוואה, מספר ההיתרים שניתנו בשנת 2025 בירושלים שווה כמעט לעיר בגודל של קריית מלאכי. זה היקף באמת בלתי רגיל".

מחצית מההיתרים שניתנו הם במסגרת התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות, שנבנו לאחר קום המדינה. למעשה מדובר במהלך מתוכנן וחסר תקדים לחדש את המרקם השכונתי והעירוני על ידי בנייה חדשה, יצירת מרחבים ציבוריים והגדלת השירותים העירוניים במרחק הליכה מהבית. "התחדשות עירונית היא לא רק מדיניות דיור", מדגישה רג'ואן, "זו מדיניות שבאמצעותה אנו מפתחים את השכונה ומעצבים את אופייה וצורת החיים בה". הגישה הזו גם מאפשרת לעיר ולשכונות לצמוח פנימה, להימנע מפגיעה בשטחים ירוקים ולחזק את השירותים הציבוריים. "כל שכונה בירושלים היא עולם בפני עצמו וההתחדשות העירונית מעניקה לנו הזדמנות לייצר בה רצף: מהבית, דרך החינוך והשירותים הקהילתיים ועד למרחב הציבורי המזמין שיאפשר מפגש ושהייה".

קצב הבנייה הגבוה אינו מקרי. "עיר גדולה ומגוונת כמו ירושלים מחייבת תיאום מדויק בין כלל הגורמים. מאז בחירתו של ראש העיר משה ליאון, המערכת עברה שינוי - תפיסתית וארגונית", אומרת רג'ואן, "קיצרנו תהליכים, יצרנו ודאות תכנונית ליזמים, ובעיקר הצלחנו לייצר סנכרון המאפשר להניע פרויקטים בהיקפים ובקצב שמתאימים לעיר בסדר הגודל הזה".

במקביל, נרשמת בירושלים בשנים האחרונות תנופה אדירה בהקמת מתחמי מסחר ותעסוקה, המרחיבה את מגוון ההזדמנויות התעסוקתיות בעיר ומבססת את מעמדה של ירושלים כמוקד כלכלי ותעסוקתי שנמצא בצמיחה יוצאת דופן.

בלב השינוי ניצב רובע הכניסה לעיר, מהפרויקטים הבולטים בישראל הכולל כ־1.2 מיליון מ"ר של בנייה מעורבת שימושים וחיבור להאב תחבורתי משולב המאפשר הגעה לכל נקודה בעיר ובמדינה. עם השלמתו, צפוי האזור להציע כ־60 אלף מקומות עבודה. "רובע הכניסה לעיר משנה את האופן שבו אנשים יפגשו את ירושלים", אומרת רג'ואן, "מי שיגיע לעיר יפגוש רובע עסקים חדשני הכולל תעסוקה, מלונאות, תרבות ומרחב ציבורי מפותח. זו לא רק כניסה פיזית לעיר, זו כניסה לתפיסה חדשה של ירושלים". 

גם אזור תלפיות עובר שינוי משמעותי מאזור תעשייה ותיק לרובע חדש, הכולל בינוי של שני מיליון מ"ר לעסקים, מסחר, מלונאות, מקומות בילוי, 13,500 יחידות דיור חדשות וחיבור לרשת תחבורתית. במילים אחרות - מוקד עירוני תוסס ומגוון, שימשוך אוכלוסייה צעירה.

המהלכים הללו מתחברים לשינוי רחב יותר ביצירת אפשרויות התעסוקה בעיר. לצד מוסדות הציבור והאקדמיה, ירושלים מציגה בשנים האחרונות צמיחה משמעותית בתחומי ההייטק, החדשנות והטכנולוגיה, עם חברות מובילות שבוחרות להתמקם בעיר ולהתרחב בה. רג'ואן: "אנחנו רואים יותר ויותר חברות שמבינות את הפוטנציאל של ירושלים ובוחרות להיות חלק ממנה, עיר שרוצה להשאיר צעירים ולהצמיח את הדור הבא שלה, חייבת להציע מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה, כאלה שמאפשרות לכל אחד למצוא את המקום שלו, בכל שלב בחיים".

וזה לא רק שטח בנוי. בשנים האחרונות קודמו בעיר מהלכים רחבי היקף לשדרוג פני העיר, ושיפור חזות המרחב הציבורי, לצד פיתוח מואץ של פארקים רבים. עם כניסתו לראשות העירייה, הוביל ליאון מהפכה בתחום הניקיון ששינתה באופן משמעותי את פני העיר. "מרחב ציבורי טוב הוא אחד הכלים החזקים ביותר של העירייה, זה מעצב את התחושה של התושב. בסוף, כשהתושב רואה עיר מתוחזקת, הוא מרגיש שיש מי שרואה אותו ופועל עבורו", אומרת רג'ואן.

תחבורה בצמיחה

כצעד משלים לבינוי האינטנסיבי בשנים האחרונות, ירושלים מובילה מהלך תחבורתי רחב היקף, כיאה לעיר מטרופולינית הצופה פני עתיד - כזה שמחבר את חלקי העיר פנימה ובמקביל פותח אותה החוצה על ידי יצירת נגישות רחבה ומגוונת.

בבסיס המהלך עומדת תפיסה ברורה של היפוך פירמידת הניידות - מעבר מהעדפת הרכב הפרטי לתשתית תחבורתית שמעודדת תחבורה ציבורית והסעת המונים. לא מדובר בפתרון נקודתי, אלא בבנייה של רשת תחבורתית מלאה, המאפשרת מגוון דרכי התניידות ומייצרת חיבוריות בעיר הפרושה על 126 קמ"ר ובעלת טופוגרפיה מורכבת. רג'ואן: "בסוף, כשתושב יוצא מהבית, יש לו אפשרות בחירה בין לעלות על הרכב הפרטי או להשתמש בתחבורה ציבורית שתאפשר לו להתנהל במהלך היום. התפקיד שלנו הוא לייצר את האלטרנטיבה המיטבית והיא צריכה להיות לא פחות ממצוינת כדי שהוא יבחר בה".

רשת הרכבות הקלות שהולכת ונבנית בעיר מהווה את עמוד השדרה של המערכת התחבורתית. עם פתיחת הקווים הנוספים, צפויה הרשת להתרחב בכ־47 ק"מ נוספים ולכלול עוד 86 תחנות, ובכך להגיע לצפי של כ־600 אלף נסיעות ביום - פי שלושה מהיקף הנסיעות כיום. לצד הרכבת הקלה, מקודמים פתרונות משלימים: חניוני "חנה וסע" בכל הכניסות לעיר, נתיבי תחבורה ציבורית, כמאתיים ק"מ של שבילי אופניים וכן פתרונות ייחודיים להתמודדות עם הטופוגרפיה הירושלמית, בהם מעליות ודרגנועים. במקביל, מתוכננת גם כניסה של הרכבת הכבדה אל תוך לב העיר, עם תחנה חדשה באזור רובע התחנה הראשונה, שתייצר חיבור ישיר לתוך המרכז התרבותי של ירושלים. "אם היום הכניסה לעיר היא דרך התחנה המרכזית, בעתיד נייצר כניסה נוספת, ישירות לתוך המרכז התרבותי וההיסטורי של ירושלים", אומרת רג'ואן.

החינוך בלב העשייה העירונית

אבל בסופו של דבר, השאלה אם אנשים בוחרים להישאר בעיר מתחילה במקום אחד - בחינוך. ירושלים מתהדרת במערכת החינוך הגדולה בישראל עם כ־300 אלף תלמידים ומגוון רחב של מסגרות, קהילות ותפיסות חינוכיות, המשקפים את המרקם הייחודי של העיר. גודלה של מערכת החינוך נתפס כהזדמנות לייצר מענה לקשת רחבה של צרכים, ומאפשרת לכל תלמיד ותלמידה למצוא את המסלול המתאים להם. "כשזוג צעיר ניצב מול ההחלטה היכן לגור, אחת מהשאלות המרכזיות היא איפה הילדים שלו ילמדו", אומרת רג'ואן, "כהורה, כל אחד רוצה להבטיח שלילדיו יהיה את המענה החינוכי הנכון לאורך כל הדרך מהגיל הרך ועד בגרות".

התפיסה החינוכית הירושלמית נשענת על פיתוח מצוינות בקרב התלמידים, מבתי ספר חדשניים ועד למסגרות ייחודיות, המאפשרים לכל משפחה לבחור את החינוך המתאים לה, בדגש על יצירת רצף חינוכי מלא ושילוב בין החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי באמצעות מרכזי חדשנות הפועלים בשכונות. זאת, לצד ההשקעה בטיפוח אנשי החינוך מתוך הבנה שאיכות ההוראה היא תנאי יסוד למצוינות. רג'ואן: "החינוך הוא הלב של העיר. בראש ובראשונה אנו משקיעים בו, מתוך תפיסה שזהו דור העתיד שיגדל כאן, יחיה בעיר ויעצב אותה בשנים הבאות".

התרבות המגוונת היא אחד המרכיבים המרכזיים בזהות הירושלמית. רג'ואן, שכיהנה בעבר כראשת מינהל תרבות, חברה וספורט בעירייה, מכירה את התחום הזה מקרוב: "הגיוון בירושלים הוא שהופך אותה לכל כך מיוחדת. אנו רואים בכך הזדמנות. המטרה שלנו אינה לייצר אחידות, אלא לאפשר לכל קהילה לחיות בהתאם לזהות שלה בביטחון ובכבוד, ובמקביל לחזק מרחב עירוני משותף". התפיסה הזו מלווה את האופן שבו ירושלים חיה ביומיום - עיר שהיא עולם ומלואו: מצד אחד, "עיר עולם" (Global City) שעולים אליה לרגל ומצד שני, עולם ומלואו פנימה עבור תושביה, כזה שמייצר מרחב חיים שלם.

"ברמה השכונתית, אנו מקדמים מדיניות עירונית שבה התושב יוכל לצרוך את מרב השירותים קרוב לבית, באמצעות הבטחת כלל שירותי הציבור, המינהל הקהילתי בכל שכונה, הספריות העירוניות ועידוד יוזמות מקומיות, כדי לייצר תחושת השייכות ולחבר את התושבים למקום שבו הם חיים", אומרת רג'ואן. לצד זאת, בשנים האחרונות ירושלים מארחת דרך קבע אירועים בקנה מידה ארצי ובינלאומי: ממרתון ווינר ירושלים הבינלאומי ואירועי המכביה, דרך תחרויות בינלאומיות בענפי ספורט מגוונים ועד לפסטיבלים ואירועי תרבות מכל הסוגים. על אף המצב המדיני ומיעוט בתיירות החוץ, פעלה העירייה כדי לשמור על רציפות הפעילות והאירועים בעיר. רג'ואן: "היכולת שלנו כעיר להמשיך לפעול, לייצר שגרה ולקיים אירועי תרבות וספורט מבטאת את החוסן שלנו מול התושבים וממחישה עד כמה תחומים אלו נמצאים בליבת העשייה שלנו.

"ירושלים היא בית הספר הטוב ביותר למדיניות ציבורית. ניהול העיר הגדולה בישראל, על ההטרוגניות שלה וקצב ההתפתחות שלה, מחייב אותנו כל הזמן לדייק את הדרך, לאתגר את החשיבה שלנו ולקדם החלטות שישפיעו על התושב. זה מתחיל במערכת החינוך, ממשיך ביכולת של ההורים לצאת לעבוד ולהתנייד בקלות, ונמשך לאורך היום - באיסוף מהחוגים, באיכות השירותים הקהילתיים, במפגש עם השכנים בפארק השכונתי, בבתי הקפה ומקומות הבילוי בסמיכות לבית ובמגוון האירועים התרבותיים. כשאנחנו עובדים בלהצליח לחבר את כלל חלקי הפאזל, אנחנו מייצרים פה חיים שלמים".

אריאלה רג'ואן: "בסוף, כשתושב יוצא מהבית, יש לו אפשרות בחירה בין לעלות על הרכב הפרטי או להשתמש בתחבורה ציבורית שתאפשר לו להתנהל במהלך היום. התפקיד שלנו הוא לייצר את האלטרנטיבה המיטבית והיא צריכה להיות לא פחות ממצוינת כדי שהוא יבחר בה"

בשיתוף עיריית ירושלים