שלושה דורות במשק - אבא שלי, אני והבן שלי

רונן ללזרי ממושב מבועים בנגב, עובד עם אביו ובנו, מגדל חסה וכרוב: "זו מצווה חשובה והלוואי שכולם יהיו שותפים לה"

רונן ללזרי, צילום: דוד גרינשפן
מי אני "שמי רונן ללזרי, בן 51, נשוי למיכל ויש לנו ארבעה ילדים. אני מתגורר במושב מבועים בנגב הצפוני, ועובד במשק של המשפחה במושב תלמי ביל"ו. אנחנו שלושה דורות במשק - אבא שלי, אני והבן שלי, בן 27, שהוא המגדל של המשק, איש השקיה וגידול. המשק שלנו נבחר כמשק מצטיין במשוב לחקלאות בשנת 2019, ובשנה האחרונה עברנו תקן אירופאי". גידולים "אנחנו מגדלים חסה לבבות, חסה ערבית, חסה עגולה וכרוב. אחד היתרונות הגדולים שלנו הוא שאנחנו יודעים להביא סחורה איכותית מאוד ונקייה מחומרי הדברה, שזה היום נושא מאוד חם. אתה לא יכול למכור ולייצא, מבלי לעבור בדיקות מעבדה. אבא שלי גידל בעבר פרחים, בהמשך עברנו לגדל בחממות פלפל, חסה, כרוב וסלרי נקי מחרקים עבור החרדים, עם משגיח כשרות שהיה מגיע פעמיים בשבוע. אחרי שראינו שזו מלחמה יום-יומית בחרקים ואתה ממש מרעיל את הצמח ונותן לאנשים לאכול רעל, עברנו לשדה פתוח, והמהלך הזה הוכיח את עצמו. בין הלקוחות שלנו היום יש חברות גדולות, כמו שטראוס, נטורזה, משק בכור ופרסקו. בתי האריזה הכי טובים בארץ אוהבים לעבוד איתנו, כי אנחנו כל הזמן עם סחורה על המדף. אנחנו רוצים להתמחות בתחום שלנו ולא להתפזר לעוד תחומים, כי אז נאבד את המומחיות שלנו". סדר יום "בקיץ אנחנו מתחילים לעבוד ב-6:00 בבוקר, אז משכימים שעה קודם. אני אוסף ברבע ל-5:45 את הפועלים. אני בודק את איכות הקטיף. לכל בית אריזה יש את הדרישות שלו. בשעה 12 יוצאים להפסקה עד שלוש. אחר כך חוזרים לעבוד עד שבע בערב. אני מסיים בשמונה אחרי שאני מסדר את האריזות למחר. העבודה לא קלה. בימי שישי אתה עובד עד כניסת השבת. אין לך שבוע שאתה יכול לנסוע לבית מלון באילת או לטוס לחוץ לארץ. מאוד קשה ומסובך. אתה קשור כמו בחנות מכולת. חייב להיות זמין כל הזמן". אם לא הייתי חקלאי... "שאלה קשה, לא חשבתי על זה. אבא שלי חקלאי 60 שנה. כל החיים, גם כשהייתי שכיר הייתי חוזר לעזור במשק. זה כבר זורם בעורקים. עם כל הקושי, וזה ממש לא קל, ועם כל המתחים, שעות של שמש, גשם, יש גם הרבה סיפוק וצריך להגיד ברוך השם".
צילום: דוד גרינשפן,
עונה אהובה "אצלנו אין חורף ואין קיץ. אתה שותל כל שבוע וקוטף כל שבוע. נכון שבחורף אני נהנה יותר כי אני לא פותח את המים, אתה מרוויח טיפה יותר. בקיץ אתה מחליף כסף בכסף". קורונה "הרגשנו מאוד את ההשפעה של הקורונה, בעיקר בגל הראשון. היו ידיים עובדות אבל לא היה מי שייקח את הסחורה. רוב העבודה שלנו הייתה מול בתי אריזה והם לא משכו סחורה, אז נתנו הרבה סחורה ללקט ישראל. מעל 500 טון כרוב. מאז עשינו שינוי שהתחלנו לעבוד גם עם השוק הקמעונאי ובתי אריזה. חילקנו את הסיכון שלנו. עוד דבר טוב זה שהלקוחות החדשים שלנו עובדים גם בשנת שמיטה". מצב ביטחוני "זה משפיע כמובן, אבל משתדלים לחשוב חיובי, ולהמשיך בעבודה כרגיל". פועלים "יש לי 12 פועלים תאילנדים. כאשר שואלים אותי אם הם עובדים טובים אני תמיד אומר שעובד תאילנדי טוב אם המעסיק שלו טוב. אם אתה לוקח אותו לטיפול שיניים, דואג לרווחה שלו, חשמל, גז, מים, ביגוד בזמן - מה שהוא צריך – אז הוא יחזיר לך בעבודה בשדה. היה לי פועל תאילנדי שהתעלף בשטח. לקחנו אותו לבית חולים. השתילו לו קוצב לב ב-80 אלף שקל. הוא היה שלושה שבועות בבית חולים סורוקה ואבא שלי ואני כל יום נסענו לבקר אותו, להיות איתו, להביא לו דברים שהוא צריך. התאילנדים אומרים שאני המעסיק הכי טוב שלהם". הכי אוהב בלהיות חקלאי "זו עבודה יצרנית, שמחה, שכל מי שאוהב להיות בחוץ נהנה ממנה". הכי פחות אוהב בלהיות חקלאי "אני לא אוהב את המיסוי הגבוה, את האגרות השונות ובעיקר את הביורוקרטיה. אני רוצה לגדל כמות לא קטנה של חסה ואיש מקורות אומר לך 'שמע, יש בעיות עם המכסות של המים, תגדל פחות חסה'. זה לא להאמין שזו התשובה שהמדינה נותנת לך בשנת 2021 כשאנחנו מדינת הייטק מתקדמת". טיפ ממני "תשקיעו בעובדים שלכם ותקבלו את התוצרת הכי טובה".
צילום: דוד גרינשפן,
לקט ישראל "לקט ישראל זה ארגון חשוב מאוד. זה גוף אדיר שמלקט מזון מהחקלאים  ומחלק אותם לבתי תמחוי זו מצווה חשובה שאני שמח להיות חלק ממנה והלוואי שכולם יהיו שותפים לה. לפני שבוע לקחו ממני כרוב אדום ולפני כן חסה. אני נותן את זה באהבה ואני אמשיך לתת. אני אומר לעצמי שאם אני לא מצליח למכור את זה לפחות מישהו נהנה מהתוצרת שלי ולמה לא? שייהנו ורק שיהיה לכולם".

כדאי להכירi