בשיתוף THE CENTER
להרבה אדריכלים יש משפט שמלווה אותם, אבל אצל מאיר בן גיגי הסלוגן "עיצוב יוצר מציאות" הוא הרבה יותר מאמירה יפה. הוא מבטא תפיסה שלמה על הדרך שבה בית אמור לעבוד עבור מי שחי בו. מבחינתו, אדריכלות לא מתחילה ונגמרת בקירות, בחומרים או בריצוף, אלא בשאלה מה יקרה לאדם שייכנס פנימה בסוף יום ארוך, ואיך המקום הזה יצליח לשנות עבורו את האווירה.
בן גיגי, שמתמחה בתכנון אדריכלי ובעיצוב פנים של בתים פרטיים, לצד ליווי של שינויי דיירים בדירות קבלן, מביא איתו גישה אקלקטית וגמישה שנעה בין מודרני מינימליסטי, ג'פנדי וסגנון אמריקאי רך יותר. אבל מבחינתו, הסגנון הוא אף פעם לא הנקודה הראשונה. עוד לפני שמחליטים אם הבית יהיה כפרי יותר, נקי יותר או חם יותר, הוא מחפש את החיבור המדויק בין מי שעתיד לחיות בו לבין הסביבה שבה הוא נמצא.
ההזדמנות להפוך מוצר גנרי לבית חם
הגישה הזאת בולטת במיוחד בעבודה שלו על דירות קבלן. בשלב שבו הדירה עדיין קיימת רק על הנייר, כאשר רבים רואים מגבלות, אבל מאיר בן גיגי דווקא רואה בזה הזדמנות. "במקום לקבל את התכנון הסטנדרטי כמו שהוא, אני נכנס מוקדם אל תוך הפרטים שיקבעו איך החיים בבית הזה באמת ייראו. אני מתכוון לתשתיות, המטבח, הריצוף, חדרי הרחצה והאופן שבו כל חלל בבית יתפקד ביום-יום. זה בדיוק הרגע שבו אפשר לקחת מוצר גנרי ולהפוך אותו לבית שיש בו התאמה אמיתית לאנשים שיגורו בו", הוא מסביר.
גם כשהוא מדבר על סגנון, מאיר בן גיגי לא עושה את זה במנותק מהמקום. היו פרויקטים שבהם הוא לקח השראה מהמזרח הרחוק, מאסתטיקה יפנית או מתאילנד, ובמקרים אחרים דווקא מקווים אמריקאיים עם נגיעה ים תיכונית. אבל מבחינתו, המבחן הוא תמיד אותו מבחן, האם הבית יושב נכון על הסביבה שלו, והאם כל החלקים מתחברים לשפה אחת הגיונית. זה, בעיניו, ההבדל בין בית שיש בו אמירה לבין בית שפשוט אוסף לתוכו רעיונות.
העוגן המרכזי והמפתיע של מאיר בן גיגי
אחת הנקודות היותר מעניינות בפרויקטים של מאיר בן גיגי היא המקום שממנו הוא מתחיל את התכנון. בעוד רבים נמשכים קודם כל למטבח, לנגרות או לריהוט, בן גיגי רואה דווקא בריצוף את אחד העוגנים המרכזיים של כל הפרויקט. "מבחינתי זו לא החלטה טכנית אלא בחירה שמכתיבה חלק משמעותי מאוד מהאופי של הבית. רק אחרי שהבסיס הזה יושב נכון, אפשר להתקדם בצורה מדויקת יותר אל המטבח, מבואת הכניסה והחלל הציבורי שמחזיק את כל הבית".
הריזורט הפרטי של ההורים
אבל יותר מכל, נדמה שהמקום שבו התפיסה שלו מתחדדת באמת הוא יחידת ההורים. מבחינתו, זה לא עוד חדר שינה בתוך התוכנית, אלא אזור שאמור לתת מענה אמיתי לאיכות החיים של בני הבית.
"המאסטר אמור להיות כמו מלון", הוא מסביר. "מקום מפלט מכל היום שהיה, מהעבודה, מהילדים. המקום שבו ההורים באמת יכולים ליהנות בו".
זאת לא אמירה שולית. להפך. היא מספרת הרבה על הדרך שבה מאיר בן גיגי מבין תכנון. לא רק דרך מה שרואים כשנכנסים לבית, אלא דרך המקומות שבהם מרגישים אותו באמת. לכן גם המיטה וחדר הרחצה, שני אזורים שלא תמיד מקבלים את מרכז הבמה בשלב התכנון, הופכים אצלו לחלק מהותי מהחשיבה על הבית כולו.
בכל הנוגע לרמת החומרים והגוונים, הוא מזהה בשנים האחרונות משיכה ברורה לצבעים טבעיים ושקטים יותר. גוונים של חול, אבן וקשמיר חוזרים שוב ושוב בבקשות של לקוחות, ולא במקרה. יש בהם משהו רגוע, לא מתאמץ, כזה שלא צועק את עצמו אלא מחזיק לאורך זמן. במובן הזה, הבחירה בהם מתאימה מאוד גם לגישה הכללית שלו, שמעדיפה תחושה נכונה ודיוק על פני רושם רגעי.
שותפות שנמדדת ברגעי האמת
כששואלים אותו מה חשוב באמת לזכור לפני שבונים או משפצים, התשובה שלו לא מתחילה בתקציב ולא בטרנד. "השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא פשוטה בהרבה, איך רוצים להרגיש בבית. רק כשיש תשובה אמיתית לשאלה הזאת, אפשר להתחיל לקבל החלטות טובות. לא החלטות שנשענות רק על תמונות השראה או על מה שאופנתי עכשיו, אלא על החיים עצמם".
החשיבה הפרקטית הזאת מלווה אותו גם בעבודה מול ספקים. מבחינתו, הסיבה המרכזית לכך שהוא אוהב לעבוד עם טופולסקי רצף קשורה קודם כל לאנשים, לזמינות וליכולת לקבל מענה מהיר כשצריך. "הדבר הראשון שאני אוהב בטופולסקי רצף הוא האנשים והמבחר. בבנייה ובשיפוץ תמיד יש בלת"מים ותקלות בדרך, ולכן הזמינות שם מאוד חשובה לי. אני מדבר עם המנהלת הלוגיסטית ועם אשת המכירות, וכולם תמיד זמינים ועושים הכול כדי לסייע. גם זה שהם מתחדשים כל הזמן, זה חשוב מאוד".
בשיתוף THE CENTER