"זה לא רק עניין של כסף - זו מודעות": הטעויות הנפוצות לקראת פרישה

בשיתוף מנורה מבטחים

רובנו משקיעים מחשבה רבה בתכנון רכישת דירה, טיול או חיסכון לילדים, אבל כשזה מגיע לתכנון הפרישה אנחנו מעדיפים שלא להתעמק מדי ולחשוב שדברים יסתדרו. אלא שהחלטות לא נכונות, טעויות ביורוקרטיות או חוסר תכנון מוקדם עלולים לגרום לאובדן זכויות ולקצבה נמוכה משמעותית מזו שהייתה יכולה להתקבל.

תומר קליסקי, ראש צוות מתכנני פרישה במנורה מבטחים, פוגש מדי יום אנשים שעומדים רגע לפני הפרישה ומזהה דפוס טעויות חוזר. לדבריו, "רוב הנזקים נובעים פשוט מחוסר מודעות, וזו תוצאה של חוסר ידע וחשיפה מועטה של מרבית הציבור לנושא. הפרישה לפנסיה היא תחום שמתפתח מאוד, אבל עדיין לא הגיע לכלל האזרחים, או לפחות לא בצורה מספקת. אני חושב שעם הזמן זה ישתנה, ויותר אנשים יבינו שגם הדרכה והכוונה מקצועית לקראת פרישה יכולים להועיל להם ולתת להם ערך אמיתי".

משיכת כספים בעיתוי שגוי - נזק בלתי הפיך

במסגרת הטעויות הנפוצות שאנשים חוזרים עליהן, מצביע קליסקי ראשית על פדיון כספים לא נכון ובעיקר כספי הפיצויים. "במקרים רבים מדי, כאשר אנשים עוברים מקום עבודה הם מיד מושכים את כספי הפיצויים מתוך מחשבה ש'זה הכסף שלי'. הם אומרים לעצמם - סיימתי עבודה, מגיע לי, אז למה לא? אבל מה שהם לא מבינים הוא שפדיון כספי הפיצויים מקטין את הקצבה העתידית שלהם. גם אם מסבירים להם שהקצבה תקטן, הם עונים 'אבל אני צריך את הכסף עכשיו, הקצבה זה עוד עשרים שנה'. בפועל, זה נזק בלתי הפיך.

טעות נוספת שאני נתקל בה היא העברה בין־דורית של כספים עוד לפני גיל הפרישה, לדוגמה: סיוע לילדים ברכישת דירה באמצעות העברה אליהם של קרן השתלמות נזילה. ההורים מוותרים על הכספים האלה לפני שבכלל ביצעו מיפוי מקורות, וישנה סבירות גבוהה שהם בעצמם זקוקים לכספים האלה בעתיד . זו טעות שנובעת מחוסר תכנון מוקדם.

"אם נתמקד בנושא קרנות השתלמות - אנשים מתייחסים אליהן בתור קרן רכב, קרן לטיול בחו"ל, קרן למטבח חדש, וזו אינה התנהלות תקינה. הקרן הזו היא חיסכון מעולה לגיל פרישה וכך יש להתייחס אליה. נכון שהיא הופכת לנזילה אחרי שבע שנים והיא פטורה ממס רווח הון (עד תקרת שכר של  15,712 שקל לחודש, נכון להיום). אבל זה חיסכון מצוין שכדאי לקחת בחשבון בתכנון הפרישה. יש אנשים שאין להם קצבה מספקת, וקרן ההשתלמות יכולה לעזור להגדיל את הקצבה על ידי ניוד שלה לתוך קרן הפנסיה".

טעות נוספת שעליה מצביע קליסקי היא חוסר סדר בניירת: "רבים מהאנשים, למשל, לא שומרים על טופסי 161 בסיומי העסקה. מדובר במסמך שהמעסיק מוסר לעובד בסיום העבודה, ובו מפורט  סך הפיצויים שנצברו, באילו גופים, ומהו חלקם הפטור ממס. אם בגיל פרישה אין לכם את הטפסים האלה, ומס הכנסה לא מקבל את הנתונים בצורה מסודרת, ייתכן שכל כספי הפיצויים ייחשבו כחייבים במס ומדובר בהפסד של הרבה כסף. לכן חשוב לשמור על כל המסמכים האלה לכל אורך הדרך".

קליסקי מוסיף שגם החלטות קטנות אחרות, כגון בחירת אחוז הקצבה לשארים או אורכה של תקופת ההבטחה משפיעות על גובה הקצבה החודשית, ולכן נדרש לבצע התאמה לפי רצונותיו וצרכיו של הפורש, מתוך הבנה כיצד הקצבה עולה או יורדת בהתאם.

גם הבנה של "צבע הכסף" משפיעה רבות על גובה הפנסיה - הבחנה בין קצבה מזכה (החייבת במס) לבין קצבה מוכרת (שכבר שולם עליה מס ולכן פטורה). "זו הבחנה קריטית לתכנון נכון של ההכנסות בגיל הפרישה", מדגיש קליסקי.

טעות נוספת בתכנון פרישה היא ניוד כספים בין גופים בתזמון הכי לא נכון. "הרבה אנשים נענים להבטחות שווא כמו 'תקבל קצבה גבוהה יותר אם תעביר את הכסף לקרן אחרת', אבל זה לא נכון כי כל קרנות הפנסיה פועלות לפי תקנון אחיד. ההבדלים בדמי הניהול לא משנים בצורה דרמטית בגיל הזה, ולכן ניוד כזה לרוב לא משתלם, ועלול לגרום נזק.

"ישנם גם הבדלים בין שכירים לעצמאיים. שכיר מקבל קצבה גם מכספי פיצויים, ולעצמאים בדרך כלל אין רכיב כזה. עצמאיים גם לא תמיד יודעים שהם יכולים להתחיל לקבל קצבה פטורה ממס תוך כדי שהם ממשיכים לעבוד, במה שנקרא 'פרישה מדומה'. יש גם עצמאיים שמגישים דו"חות למס הכנסה כל שנה, אבל לא מטפלים בפטור ממס על הקצבה וזו טעות שחוזרת על עצמה".

האידיאל: קצבה קרובה לשכר החודשי

לאור כל הטעויות הנפוצות הללו, וכדי להימנע מהן עד כמה שניתן, ישנם מספר מהלכים חשובים שקליסקי מציין כי יש לעשות במסגרת תכנון הפרישה. "הצעד הראשון הוא הזמנת מסלקה פנסיונית - שירות שמפרט עבורך את כל החסכונות הפנסיוניים שלך: כמה כסף יש, באילו גופים, מהם דמי הניהול ומסלולי ההשקעה, אלו מהכספים הוניים ואלו מיועדים לקצבה. לאחר מכן כדאי לבצע מיפוי צרכים. לבדוק אילו הוצאות צפויות אחרי הפרישה כמו עזרה לילדים, חתונות, לימודים או רכישת דירה. צריך לזכור שגם הוצאות שהיו ממומנות על ידי מקום העבודה (כמו רכב או טלפון) הופכות להיות פרטיות, ולכן כדאי להיערך מראש.

"חובה לתאם פגישה עם מתכנן פרישה מוסמך ולקבל ממנו תחזית של הקצבה הצפויה. אם התחזית אינה תואמת את הצרכים השוטפים של הפורש יש לבצע פעולות אקטיביות על מנת להגדיל את הקצבה החודשית כגון ניוד קופות גמל או תוכניות אחרת לקרן הפנסיה או לחילופין הפקדה של כספים פנויים בקרן.

איזו עצה היית נותן למי שרוצה להשאיר סכומי כסף גבוהים נזילים על חשבון הקצבה?

"האידיאל הוא שהקצבה החודשית תהיה כמה שיותר קרובה לשכר החודשי לפני הפרישה, ושיהיה גם חיסכון נזיל בצד, לפחות בסדר גודל של חצי מיליון שקלים. כך רמת החיים נשמרת, ויש ביטחון כלכלי. עם זאת, צריך לזכור שהכסף הנזיל מאפשר גמישות, אבל הוא אוזל לאחר תקופה מסוימת. הקצבה, לעומת זאת, נכנסת מדי חודש כל עוד האדם חי".

קליסקי מזכיר גם מנגנון חשוב בקרנות הפנסיה - הבטחת קצבה עבור בן מוגבל נבחר, המאפשרת להבטיח הכנסה חודשית לילד עם צרכים מיוחדים לאחר פטירת ההורה. "זה מנגנון חשוב שלא כולם מכירים.”

אפשר לתקן לאחר הפרישה טעויות שכבר נעשו?

"תהליך הקצבה הוא חד־פעמי ולא ניתן לשינוי, אבל יש חריגים. אפשר, למשל, לתקן את נושא הפטור ממס עד שש שנים אחורה וגם לבקש שהפטור יתעדכן באופן מודולרי, כלומר שיעלה בהתאם לשיעור הפטור השנתי שמתעדכן על ידי רשות המסים". תחת ההנחה שלא טופל מיד לאחר קבלת הקצבה הראשונה".

לסיום, מה טיפ הזהב שלך למי שרוצה לתכנן נכון פרישה?

"לא לפדות כספים לפני גיל הפרישה ולבצע את כל התהליך עם בעל רישיון, מומחה פרישה מוסמך. אצלנו במנורה מבטחים, למשל, אפשר לקבוע פגישה עם מתכנן פרישה מוסמך שמבצע מיפוי מלא של כל החסכונות, מציג את כל האפשרויות, מסביר יתרונות וחסרונות ועוזר לבחור את המסלול המתאים ביותר. בפגישה כזו גם בודקים אם יש נכסים נוספים כמו נדל"ן או חסכונות אחרים כדי לבנות תמונה מלאה של מצב הפרישה ולהימנע מאותן טעויות שאותן הזכרתי".

בשיתוף מנורה מבטחים