בשיתוף אבני דרך
במשך עשורים נתפסה רמת הגולן בתודעה הישראלית כחבל ארץ שנקשר בטיולים שנתיים, בנחלים זורמים ובצימרים לסוף השבוע. אבל בזמן שהמרכז הפך צפוף ויקר, מתחת לרדאר התחולל שינוי דרמטי. מי שיעלה היום לקצרין וליישובי הסביבה לא ימצא רק שקט ובזלת, אלא תנופת בנייה, מנופים ואקוסיסטם כלכלי שמתעורר לחיים. גם המיתוס הישן של "אין עבודה בצפון" מתפורר אל מול מציאות של תעשיות עתירות ידע, ורמת הגולן הופכת מ"החצר האחורית" לחזית הכלכלית והערכית החדשה של ישראל.
התנופה הזו מגובה, לפני הכל, במספרים. נכון לאוקטובר 2025, אוכלוסיית המועצה האזורית גולן מונה יותר מ-20,200 תושבים, כאשר קצרין עצמה חצתה את רף 8,500 התושבים (מתוך נתוני הלמ"ס). מגמה זו היא תוצאה של קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-3.3% בעשור האחרון - שיעור גידול הגבוה מהממוצע הארצי במועצות האזוריות (על פי דו"ח הלמ"ס לרשויות אזוריות ונתוני המועצה האזורית רמת הגולן). צמיחה זו צפויה אף לתפוס תאוצה בשנים הקרובות, לנוכח העובדה שתוכנית הממשלה האסטרטגית (החלטה 864), שזכתה בדצמבר 2024 לתוספת תקציבית של עשרות מיליוני שקלים, מציבה יעד ברור של הכפלת אוכלוסיית הגולן וקצרין. התוכנית כוללת, בין היתר, הקמת אלפי יחידות דיור חדשות, פיתוח תשתיות חינוך וטכנולוגיה, והפיכת האזור למוקד משיכה לאומי.
תנופת הייטק וחקלאות עתידנית
השינוי הגדול מתחיל בתעסוקה, כאשר המודל הישן של הסתמכות על חקלאות מסורתית הוחלף באסטרטגיה ממשלתית ופרטית רחבה. אזור הצפון, ורמת הגולן בפרט, ממותגים כיום כ"פודטק ואלי" של ישראל - מוקד בינלאומי לחדשנות במזון ובחקלאות. למעשה, המושגים אגריטק ופודטק הפכו למנועי הצמיחה של האזור: בעוד שהראשון רותם טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, חיישנים ורחפנים כדי לייעל את היבולים ולהפוך את החקלאות לחכמה ומדויקת יותר, התחום השני מתמקד בפיתוח "מזון העתיד" - החל מתחליפי חלבון ובשר מתורבת ועד לפתרונות תזונה מותאמים אישית.
אחת הדוגמאות הבולטות בתחום היא הקמת מרכז תשתיות לאומי לפטריות על ידי מכון שמיר למחקר, בשיתוף המועצה המקומית קצרין והמועצה האזורית גולן ובתמיכת רשות החדשנות, במהלך שצפוי למצב את ישראל בחזית המחקר והפיתוח העולמי בתחום המיקולוגיה. המרכז החדש, שיוקם בקצרין, ישמש מוקד מתקדם למחקר יישומי, חדשנות ויזמות, ויעניק לתעשיות המזון, הביוטכנולוגיה, החקלאות והקליימטק גישה לתשתיות ולמומחיות ייחודית - משלב המחקר ועד ליישום תעשייתי.
מדובר בבשורה משמעותית למרחב הצפוני בכלל באמצעות יצירת עשרות משרות איכותיות, משיכת חברות הייטק וטכנולוגיה מתקדמת, וחיזוק הכלכלה המקומית. הקמת המרכז צפויה למשוך לבירת הגולן חוקרים מובילים, מומחים וחברות מהארץ ומהעולם ולחזק את האקוסיסטם המדעי-טכנולוגי בצפון.
מרכז התשתיות הלאומי לפטריות יהיה חלק מאזור התעשייה שמתפתח בשנים האחרונות כדי למשוך חברות טכנולוגיה ויזמים להקים פעילות באזור. בלב האזור פועל מרכז הייטק קצרין, מבנה מעוצב עם משרדים וחללי עבודה שמיועד לאכלס חברות טכנולוגיה ומחקר. בנוסף, החברה לפיתוח קצרין פועלת לקדם את כל אזור התעשייה של היישוב, כולל ליווי יזמים, שיווק שטחים ופיתוח תשתיות למשרדים ותעשייה טכנולוגית, מה שמייצר מסגרת תומכת לצמיחה של עסקים חדשים.
לצד החדשנות, התעשייה הוותיקה בקצרין רק מתחזקת. מותגים לאומיים כמו "יקבי רמת הגולן" ו"מי עדן" ממשיכים להוות עוגן תעסוקתי, ואליהם מצטרפות חברות טכנולוגיה המנצלות את הטבות המס והמענקים שמציעה הממשלה במסגרת התוכנית לעידוד הצמיחה הדמוגרפית בגולן.
אחד המנועים המשמעותיים ביותר לצמיחת האזור הוא השינוי הגיאוגרפי של ענף ההייטק. הקמת מרכז הענק של ענקית השבבים אנבידיה בקרית טבעון היא בשורה דרמטית עבור כל אזור הצפון. המרכז יוצר אפקט תהודה של ביקוש למגורים איכותיים ברדיוס רחב וכשמוסיפים לכך את המגמה של עבודה מרחוק שהפכה לסטנדרט בקרב בעלי מקצועות חופשיים, מבינים מדוע קצרין הופכת לאופציה ריאלית עבור משפחות צעירות, שכבר לא צריכות להתפשר על קריירה כדי לזכות בבית עם גינה ונוף.
"אנחנו הופכים את קצרין מבירת הגולן לבירת החדשנות של הצפון", אומר ראש המועצה המקומית קצרין, יהודה דואה, "החזון שלנו ברור: לייצר כאן אקוסיסטם שלם שבו ההייטק והחקלאות נפגשים. כשחברות אגרוטק ופודטק בינלאומיות בוחרות לקבוע כאן את משכנן, הן מבינות שקצרין היא לא רק מקום עם איכות חיים וקהילה חזקה, אלא קרקע פורייה ליזמות ולפריצת דרך. הצמיחה הדמוגרפית האדירה שאנחנו חווים הולכת יד ביד עם פריחת התעשייה עתירת הידע שאנו מובילים ומושכת לכאן הון אנושי איכותי מכל הארץ".
נדל"ן: להשקיע ביהלום לפני הליטוש
בניגוד למחירי הדיור המאמירים במרכז ובקו החוף, רמת הגולן מציעה כיום את מה שכל משקיע נבון מחפש: פוטנציאל השבחה גבוה בנקודת כניסה נוחה. פרויקט "הרמה" של קבוצות "אבני דרך" וי.ד ברזאני בקצרין הוא דוגמה קלאסית למגמה זו. הפרויקט, הממוקם ברובע "נחלים" החדש, מציע סטנדרט מגורים מודרני בלב הטבע, מתוך הבנה שהביקוש לדיור איכותי בעיר צפוי לזנק ככל שתוכנית הממשלה להכפלת אוכלוסיית הגולן תתקדם.
מבחינת המשקיעים מדובר ב"כסף חכם". המחירים הנוכחיים בקצרין עדיין אינם משקפים את התנופה המתוכננת ורכישת נכס ב"הרמה" היא לא רק צעד של שיפור איכות חיים, אלא החלטה כלכלית אסטרטגית באזור שנמצא בנקודת זינוק.
בונים בתים ובונים עתיד
"פרויקט 'הרמה' מביא לידי ביטוי את ערכי הציונות המשותפים לקבוצות אבני דרך וי.ד ברזאני, שיודעות לעבוד חזק מאוד בפריפריה", מסביר עידו אנצילביץ, מנהל המכירות של אבני דרך, את המניע להחלטה לבנות דווקא ברמת הגולן, "אנחנו מחוברים מאוד להוויה הישראלית ונוכחים בה מאוד, אם זה בזמן המלחמה או בזמן שגרה. הדבר בא לידי ביטוי בבחירת הפרויקטים שלנו - אנחנו בונים גם במרכז אבל הצמיחה של החברה, האמונה שלנו והדי.אן.איי הבסיסי, אותו גרעין פנימי עמוק, טבועים בפריפריה. אנחנו באים ליישב מקומות שבהם לא הייתה בנייה מאסיבית כזו עד היום.
"בקצרין אנחנו למעשה מכפילים את העיר. נבנה שם גם שני בתי מלון ואזורי מסחר, אלמנטים שיפתחו מאוד את העיר ואת המועצה הקיימת. אנחנו רואים שכרגע מתחילה תנועה חזקה לאזור רמת הגולן ולא מדובר רק במשקיעים אלא באוכלוסיות חזקות מאזור המרכז שבוחרות לעשות את המעבר ולקבוע את משכנן בקצרין".
אתם מכוונים גם לאוכלוסיות שאינן מהצפון?
"בהחלט. אמנם כשיצאנו לדרך היה לנו ברור שהמגה-פרויקט הזה ייתן מענה בעיקר לאזור הצפון וזה אכן מה שקרה: מגיעים אלינו מקריית שמונה, מצפת, מטבריה ומכל המושבים והקיבוצים בסביבה, שנושא ההרחבות בהם אינו נותן להם מענה מספק. עם זאת, אנו ערים לתופעה הולכת ומתרחבת: 'הרמה' הפך מפרויקט מקומי-אזורי לפרויקט דגל לאומי. כיום, כשאנו מבקרים במשרד המכירות, אני שומע על זוגות צעירים בגילאי 30 פלוס מראשון לציון, רעננה, גוש עציון וירושלים שעוברים לאיזור ומשיגים בצעד הזה גם ביטחון כלכלי. אנו עדים למשכנתאות העצומות שאנשים נוטלים כדי לקנות דירה במרכז וכאן הם יכולים לשדרג את עצמם לדירה גדולה בהרבה מזו שיכלו להשיג במרכז, ובמחיר נמוך משמעותית. המעבר לגולן מאפשר ליהנות מכל מה שיש לאזור להציע".
ולסיום, אי אפשר לדבר על רמת הגולן מבלי לגעת בממד הערכי. עבור ישראלים רבים, תושבי חוץ ומשקיעים, רכישת בית בפרויקטים ברמת הגולן, דוגמת "הרמה", היא דרך מוחשית לתמוך בבניין הארץ. מי שקונה היום נכס בגולן לא רק קונה ארבעה קירות - הוא הופך לחלק מהיסטוריה בהתהוות, שותף להקמת אחד המרכזים המשמעותיים הבאים של המדינה.
"הבחירה של מאות משפחות חדשות להצטרף אלינו היא עדות לעוצמה של קצרין כמובילה אזורית", מסכם ראש המועצה המקומית, "אנחנו בונים בתים שבונים עתיד".
בשיתוף אבני דרך