"פתאום אנשים החליפו דעות". כנס החינוך בים המלח. צילום: אסי אפרתי

"היכולת לשבת יחד ולדבר היא הישג חינוכי עליון"

כשרוצים - אפשר גם אחרת: ועידת החינוך הראשונה של קק"ל הפגישה כ־400 אנשי חינוך וחברה מהארץ ומהעולם, ממאות ארגונים ועמותות הפועלים בחינוך הבלתי פורמלי מכל גוני החברה הישראלית והיהודית, לקיום שיח משותף ויצירת מיזמי אחדות √ שר־שלום ג'רבי, יו"ר חטיבת החינוך בקק"ל: "המלחמה הוכיחה שאפשר לעמוד יחד למען אותה מטרה. כשראינו שהקיטוב חוזר אמרנו - עד כאן, לא נאפשר את זה"

[object Object]

בשיתוף קק"ל

לא צריך להסכים, אבל חייבים לשבת יחד ולהכיר מחדש אחד את השני", כך אומר שר־שלום ג'רבי, יו"ר חטיבת החינוך בקק"ל. המשפט הזה אינו סיסמה, אלא תמצית הכוונה שעמדה מאחורי ועידת החינוך והקהילה הראשונה שקיימה קרן קיימת לישראל - כנס תקדימי שביקש להתמודד ישירות עם השסעים בחברה הישראלית באמצעות הכלי הבסיסי ביותר: חינוך ומפגש אנושי.

חוסן קהילתי. ג'רבי (משמאל) וקסטרו,

במשך יומיים התכנסו כ־200 ארגונים ועמותות חינוך הפועלים בזירת החינוך הבלתי־פורמלי: נציגי תנועות נוער חילוניות, דתיות וחרדיות, ארגוני ילדים ונוער, מכינות קדם־צבאיות וחצי־שנתיות, גרעינים משימתיים וגרעיני נח"ל, לצד אנשי חינוך העובדים עם נוער בסיכון, פנימיות רווחה, כפרי נוער חינוכיים־חקלאיים ומרכזי צעירים. לצידם השתתפו בכנס גם נציגי הסוכנות היהודית, תנועות נוער עולמיות, ארגונים רפורמיים, קונסרבטיביים ואורתודוקסיים, ושליחים וארגונים קהילתיים מהתפוצות.

לדברי ג'רבי, עצם המפגש היה היעד הראשון: "זו הפעם הראשונה שבה נפגשים יותר מ־200 ארגונים מהחינוך הבלתי פורמלי - מימין, משמאל, דתיים, חילוניים, מכל גוני הקשת. המטרה היתה קודם כל להיפגש, לדבר, להפרות אחד את השני".

הוועידה נערכה סביב עשרים שולחנות עגולים, שבכל אחד מהם נידון נושא אחר מתוך קשת רחבה של אתגרים חברתיים וחינוכיים. בין הנושאים שנידונו: חיזוק השתלבותם של עולים חדשים; תפקידה של הקהילה ביצירת שייכות ואזרחות פעילה; חיים משותפים בחברה הישראלית הרב־תרבותית תוך עיסוק בזהות וערכים; חיזוק השותפות וההיכרות בין מגזרים שונים; צמצום פערים חברתיים וחינוכיים באמצעות חינוך בלתי פורמלי; וכן אתגרי החברה הישראלית ביום שאחרי 7 באוקטובר - חוסן, שיקום ותמיכה בנפגעי המלחמה.

"הזדמנות לתיקון". מעגל שיח בכנס, צילום: אסי אפרתי

לספר את הסיפור היהודי

כל קבוצה התבקשה לא להסתפק בדיון רעיוני, אלא לגבש יוזמה חינוכית־חברתית מעשית וליצור פרויקט חברתי־חינוכי שמבטא אחדות, כזה שמתאים לכל האוכלוסייה בישראל. ג'רבי מספר כי ההתחלה לא היתה פשוטה: "כשחילקו את נציגי הארגונים בין השולחנות אנשים היססו, לא רצו כל כך לדבר, אבל נתתי הנחיה חד־משמעית למארגנים: אף אחד לא משנה מקום ולא עובר שולחן. ביום השני חל המפנה ופתאום ראיתי את האנשים מדברים, מחליפים דעות, משתפים פעולה".

במהלך הוועידה התבקשו המשתתפים לבחור את הפרויקט המצטיין לדעתם, ומי שזכה היה מיזם דיגיטלי חדשני שנועד לגשר על הפער המתרחב בין בני נוער יהודים בתפוצות לבין מדינת ישראל. המיזם - שיקבל מימון של 400 אלף שקלים להקמתו וילווה על ידי קק"ל - מבוסס על פלטפורמה דיגיטלית מובנית המפגישה קבוצות מעורבות של בני נוער מישראל ומקהילות יהודיות בעולם. הקבוצות יתחרו ביניהן בהקמת פרויקט רשת המבוסס על סרטוני טיקטוק ורילס, כאשר המטרה היא לספר את הסיפור היהודי ואת סיפורה של ישראל דרך העיניים שלהם, תוך שילוב עולמות התוכן הייחודיים של כל משתתף.

השקעה בעתיד המדינה. אוסטרינסקי, צילום: אסי אפרתי

יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, הדגיש בוועידה כי "הארגון מציב את עצמו כעוגן המרכזי של החינוך הציוני בחמש השנים הקרובות, תוך שותפות עמוקה עם המנהיגות החינוכית בשטח. התוכנית האסטרטגית מתמקדת בקידום מצוינות טכנולוגית וחינוך בלתי פורמלי בפריפריה, הקמת עשרה בתי קק"ל חדשים ועידוד התיישבות משימתית בגליל ובנגב. לצד העשייה בישראל, הארגון מחויב לחיזוק יהדות התפוצות באמצעות מאבק נחוש באנטישמיות, טיפוח מנהיגות ציונית בקמפוסים ובקהילות היהודיות וביסוס החוסן הקהילתי של העם היהודי בעולם כולו".

שלומי קסטרו, מנכ"ל מועצת ארגוני הילדים והנוער, אמר כי הוא רואה בכנס נקודת חיזוק משמעותית: "החברה הישראלית מצויה באחת התקופות המורכבות שידענו, ולצד האתגרים ניצבות בפנינו הזדמנויות של תיקון, שיקום ובנייה מחדש. ועידת החינוך מהווה רוח גבית משמעותית לארגוני הנוער ולגופי החינוך הבלתי פורמלי, שמאפשרת לנו לחלום, להגשים ולחזק את החוסן של בני ובנות הנוער".

מרחב של שותפות

השיח על אחדות בוועידה התקיים על רקע מציאות טעונה. לפני מלחמת חרבות ברזל חוותה החברה הישראלית קיטוב חריף, עד כדי תחושת עימות פנימי. הטרגדיה של 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיה יצרו התלכדות אזרחית רחבה, אך בחודשים האחרונים חזרו השסעים ביתר שאת, ובנקודה הזו ג'רבי מדבר לא רק כאיש חינוך אלא גם כקצין.

"אני סגן־אלוף במילואים, מ־8 באוקטובר 2023 הייתי על מדים, רוב הזמן בכפר עזה ובבארי", הוא מספר. "ב־6 באוקטובר היינו כמעט על סף מלחמת אחים. נכון, על 90% מהנושאים מסכימים מימין ומשמאל, אבל על עשרת האחוזים הנותרים היה פה כאוס חברתי. המלחמה הוכיחה שאפשר אחרת. מה שקרה מאז 7 באוקטובר לימד אותנו שהעם בישראל מסוגל לעמוד ולהילחם יחד למען אותה מטרה, להזיז את המשקעים הצידה, לדבר זה עם זה, לעשות אחד בשביל השני". עם זאת, הוא מזהיר כי "השיח המתלהם והפירוד חוזרים, ולכן אמרנו - עד כאן, אנחנו לא מוכנים שהדבר הזה יקרה שוב. זו גם המטרה של הכנס - למצוא את הדרך להתחבר מחדש".

רים דגש, מנהלת מחלקת חינוך וקהילה צפון בקק"ל, מתארת את הוועידה כחלק מתהליך רחב ומתמשך: "קק"ל פועלת לאורך כל השנה לצד גופי החינוך הבלתי פורמלי מתוך תפיסה שחינוך ערכי, חווייתי וקהילתי הוא מפתח לחוסן חברתי ולאחדות. ועידת החינוך היוותה נקודת שיא לעשייה הזו - מרחב של מפגש, שותפות וחשיבה משותפת, שממנו יצאו יוזמות חינוכיות משמעותיות לחיזוק הדור הצעיר והמרקם החברתי בישראל".

את האירוע מסכם ג'רבי באופטימיות זהירה: "החלוקות בין שמאל לימין, בין רפורמים לקונסרבטיבים ובין חרדים לדתיים – אינן לב העניין עבורנו. מה שחשוב לנו הם העם, המדינה והחברה בישראל. מבחינתי, עצם היכולת לשבת יחד, גם בלי הסכמה מלאה, ולתרגם שיח למעשים – זהו כבר הישג חינוכי עליון, ואת המסר הזה אנו מבקשים להעביר לדור הצעיר כהשקעה עתידית למען המדינה".

בשיתוף קק"ל