בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
בשנים האחרונות הולכת ומחריפה תופעת פיגורי המשכנתאות בישראל. לפי נתונים מוניטריים עדכניים, היקף החובות בפיגור חצה את רף ארבעה מיליארד השקלים, עלייה של כ-50% בתוך כשנתיים בלבד. מאחורי המספרים היבשים מסתתר סיפור אנושי מורכב: יוקר מחיה עולה, ריביות משתנות, משקי בית ממונפים – ומאות אלפי משפחות שמתקשות לעמוד בהחזר החודשי.
כאשר תשלום משכנתא אינו נפרע במועדו, ההשלכות אינן מסתכמות רק בקנס או ריבית פיגורים. כבר בשלב מוקדם נפגע דירוג האשראי (BDI) של הלווה, והוא מסווג על ידי המערכת הבנקאית כ“לקוח בסיכון”. סיווג זה מייקר אשראי עתידי, חוסם אפשרויות למחזור משכנתא, ולעיתים אף מונע קבלת הלוואות בסיסיות.
אך החלק המסוכן ביותר מגיע לאחר שלושה חודשי פיגור: בשלב זה, הבנק רשאי לפתוח בהליכי מימוש משכנתא וכינוס נכסים – תהליך משפטי וכלכלי שעלול למחוק שנים של חיסכון והון עצמי.
רגע לפני שמפספסים תשלום: מה עושים כשהקושי רק מתחיל?
דווקא בשלב שבו הקושי עדיין “על הנייר”, קיימת ללווה מרחב תמרון רחב יחסית. ניסיון העבר מראה כי לווים שמזהים מראש ירידה צפויה בהכנסה – פיטורים, מחלה, גירושין או עלייה חדה בהוצאות – נמצאים בעמדה טובה יותר מאלה שממתינים לקריסה בפועל.
עם זאת, פנייה ישירה לבנק בבקשת דחייה או הקלה אינה תמיד הצעד החכם ביותר. כפי שמסביר עו״ד אסף בן חור, עצם הפנייה עלולה להירשם במערכות האשראי כאיתות סיכון. “הבנק אינו גוף סוציאלי”, הוא מדגיש, “וכל פנייה כזו נבחנת דרך פריזמה של רווח והפסד”.
לכן, לפני שמרימים טלפון לסניף, חשוב לבצע ניתוח עומק של מבנה החוב: משכנתאות במסלולים שונים, הלוואות משלימות, ערבויות והתחייבויות צד ג’. במקרים רבים, שינוי סדרי עדיפויות, איחוד חובות או מהלך משפטי מקדים יכולים למנוע את הכדור המתגלגל של פיגור–דיווח–כינוס.
למה אסור לחכות להוראת קבע חוזרת?
מרגע שחוזרת הוראת קבע – הנזק כבר מתחיל. הדיווח למאגרי האשראי מתבצע במהירות, ומרווח התמרון של הלווה מצטמצם באופן דרמטי. בשלב זה, גם בנקים אחרים נרתעים מלהציע פתרונות, והלווה נלכד במעגל סגור של חוב מתייקר.
כאן בדיוק נכנס הערך של ליווי מקצועי מוקדם. בתוכנית „חוק וצדק”, בהנחיית מולי ארי ועו״ד ענבר לב, חוזר ועולה המסר שלפיו אסטרטגיית מניעה תמיד עדיפה על שיקום בדיעבד. פעולה נכונה חודשיים לפני הפיגור עשויה לחסוך שנים של מאבק משפטי.
כינוס נכסים: ההליך שרוב הלווים לא מבינים עד שזה מאוחר מדי
כאשר הבנק מחליט לממש את המשכנתא, הוא פונה לבית המשפט ומבקש למנות כונס נכסים. מרגע זה, השליטה של בעל הדירה בנכס כמעט ונעלמת. הדירה נמכרת בהליך מהיר יחסית, לעיתים מתחת למחיר השוק, והלווה נושא בעלויות כבדות.
שכר הטרחה של כונס נכסים נקבע כאחוז משווי הדירה – לרוב בין 7% ל-10%, ולעיתים אף יותר. לכך מתווספות הוצאות שמאות, אגרות, פרסום, ולעיתים גם עלויות פריצה ופינוי. במצטבר, מדובר במאות אלפי שקלים שיורדים ישירות מחשבון ההון העצמי של בעל הדירה.
התוצאה האבסורדית: גם דירה שערכה עלה משמעותית לאורך השנים עלולה להימכר כך שהלווה יוצא ממנה ללא כל יתרה – ולעיתים אף עם חוב נוסף.
מכר עצמי: הזכות שיכולה להציל את ההון שלכם
מה שרבים אינם יודעים הוא שלפני – ולעיתים גם במהלך – הליכי מימוש, קיימת אפשרות לדרוש מכר עצמי של הנכס. כלומר, מכירה יזומה על ידי בעל הדירה עצמו, בשוק החופשי, במחיר ריאלי.
היתרונות ברורים: שליטה במחיר, בחירת קונה, חיסכון עצום בשכר טרחה, ובעיקר – שמירה על יתרת הון שתאפשר התחלה חדשה. עו״ד אסף בן חור מדגיש כי “מכר עצמי הוא לא טובה של הבנק – אלא זכות קניינית של בעל הנכס, שבמקרים רבים ניתן לאכוף אותה משפטית”.
הבעיה היא תזמון. ככל שממתינים יותר, כך קטן הסיכוי שהבנק יסכים להסדר כזה. לכן, פעולה מוקדמת היא המפתח.
איך יוצאים מהמשבר בלי להתרסק?
התמונה הכוללת ברורה: משבר משכנתא אינו אירוע נקודתי, אלא תהליך מתגלגל. מי שמזהה אותו בזמן, פועל באופן מושכל ונעזר באנשי מקצוע – יכול לצמצם נזקים ואף להימנע מאובדן הדירה.
לעומת זאת, התעלמות, דחיינות או פעולה אימפולסיבית מול הבנק עלולות להוביל לפגיעה קשה בדירוג האשראי, לאובדן ההון העצמי ולשנים של התאוששות כלכלית.
השורה התחתונה: ידע, תכנון וזכויות – קו ההגנה שלכם
בעידן של ריביות משתנות וחוסר יציבות כלכלית, האחריות על ניהול הסיכון עוברת יותר ויותר לידי משקי הבית עצמם. הבנת המשמעות של פיגור במשכנתא, הכרת הזכויות המשפטיות, ופעולה בזמן – הם ההבדל בין משבר זמני לקריסה כלכלית.
כפי שעולה פעם אחר פעם בשיח המקצועי, ובין היתר גם בתוכנית "חוק וצדק”, ידע הוא כוח. ובמקרה של משכנתא – הוא עשוי להיות שווה בית.
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
