בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
בספר בראשית מצוין כי "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית, ב', י"ח). השאיפה לקשר זוגי מוזכרת עוד בתקופות קדומות, אך בעוד שבעבר דובר בעיקר על סוג מסוים של זוגיות – קשר נישואין, כיום קיימים סוגי קשרים מגוונים, חלקם מוגדרים על ידי בני הזוג, חלקם אינם מוגדרים באופן רשמי וחלקם ללא רצון להיקרא "בני זוג" או להיות בסטטוס "בזוגיות". לעיתים מדובר באהבה שנייה או שלישית, לעיתים בזוגיות המגיעה לאחר שנים של אלמנות או גירושין, לעיתים מדובר בזוגיות שאינה מאפשרת נישואין על פי ההלכה היהודית ולעיתים פשוט אין רצון למסד את הקשר הזוגי. עם זאת, מבחינה משפטית, מציאות זו מעלה שאלות מורכבות, כמו מה מעמדם של בני זוג שאינם נשואים אך חיים יחד, האם הם יורשים זה את זה ומה לגבי דירה, משק חקלאי, קצבאות שאירים וזכויות אחרות. כדי לענות על שאלות אלה, חשוב להבין את המושג "ידועים בציבור", מושג שצבר משמעות רבה בשנים האחרונות, וכאשר מדובר בגיל הזיקנה, יש לכך משמעות גדולה עוד יותר.
מהו למעשה המונח ה"ידועים בציבור"?
המונח ידועים בציבור מתייחס לבני זוג המנהלים חיי משפחה ומשק בית משותף, גם אם אינם נשואים כחוק, בין אם אינם יכולים להינשא כדת וכדין בשל זוגיות מאותו מין, או שאחד מבני הזוג אינו יהודי, או שבני הזוג אינם מעוניינים להינשא. החוק הישראלי אינו מספק הגדרה מדויקת, ולכן המבחנים נקבעו בפסיקה לאורך השנים. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו ובודקים האם מדובר בזוגיות אמיתית שיצרה מחויבות, או בקשר חברי בלבד. בעבר, נדרשו הוכחות ברורות לקשר של מגורים משותפים, חשבון בנק משותף ושיתוף רכושי, אך כיום ישנה מגמה משתנה והפסיקה המתייחסת לשלושת הפרמטרים הקובעים האם ניתן להגדיר את בני הזוג כידועים בציבור, מתאימה עצמה לזמנים המודרניים ומתחשבת בעיקר במבחן הסובייקטיבי מבחינה משפטית, הבוחן את כוונת הצדדים במפורש או במשתמע לקיים ולהחיל מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות הכוללות זכויות וחובות.
אם בעבר, מגורים מלאים תחת קורת גג אחת או ניהול חשבון משותף היו תנאי הכרחי, כיום הדברים שונים. הדבר החשוב הוא כוונת הצדדים: האם הצדדים ראו עצמם כבני זוג? האם ניהלו את חייהם יחד? כך למשל, זוג החי בבתים סמוכים אך חולק את יומו, מתכנן חופשות יחד, תומך זה בזה כלכלית ומוצג בפומבי כזוג, עשוי בהחלט להיות מוכר כידועים בציבור.
המבחנים שנקבעו בפסיקה – סיפור אמיתי
כדי להמחיש את המורכבות, יוצג סיפורם של אילנה ויוסי (שמות בדויים), המבוסס על פסק דין אמיתי מהשנים האחרונות. אילנה ויוסי הכירו בגיל 68. הם חיו יחד במושב בצפון, טיילו, בילו ובני משפחתם ראו בהם זוג לכל דבר, אך הם מעולם לא נישאו. לאחר מותו של יוסי, אילנה ביקשה להכיר בה כידועה בציבור לצורך ירושה. ילדיו התנגדו בטענה שמדובר בקשר חברי בלבד. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות וקבע שורה של מבחנים עיקריים: האם התקיים קשר זוגי בעל אופי מחייב ויציב, האם נוהלו חיים אינטימיים כמו בעל ואישה, האם הצדדים הציגו את עצמם בפומבי כזוג לכל דבר, האם הייתה ביניהם כוונה משותפת להקים תא משפחתי ומה הייתה עמדתם ביחס לנישואין – האם רצו להינשא או לא. השופטים ציינו כי העובדה שלא הייתה כוונה להינשא אינה שוללת את מעמדם, אלא עשויה להמחיש את בחירתם החופשית בחיים משותפים מחוץ למוסד הנישואין, וקבעו כי ניתן לראות בהם כידועים בציבור.
היעדר רישום ומשמעות משך הקשר
שלא כמו בנישואין, אין כאן תאריך, תעודה או רישום. יתרה מכך, משך הזמן של הקשר אינו תנאי. ישנם מקרים בהם הוכרה אישה כידועה בציבור גם לאחר מספר חודשים בלבד של זוגיות, אם הוכח שהייתה כוונה כנה לחיות יחד. לעומת זאת, ישנם זוגות שחיו יחד שנים, אך מאחר שלא הוכיחו כוונה לשיתוף חיים (למשל, שמרו על הפרדה מוחלטת ברכושם), לא הוכרו כידועים בציבור. המשמעות היא שאין "נוסחה". כל מקרה נבחן לגופו, בהתאם למכלול הנסיבות: איך נראו החיים, כיצד הציגו את עצמם, מה הייתה כוונתם ואילו ראיות תומכות בכך.
פסק דין עדכני: כאשר אהבה שנייה הופכת למאבק על דירה
בפסק דין משנת 2024, דן בית המשפט בזוג שחי יחד כ-15 שנים בדירה בבעלות האישה. לאחר הפרידה טען בן הזוג לזכויות במחצית הדירה. בית המשפט קבע כי אצל ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף, לפיה רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים שייך לשני הצדדים, גם אם הוא רשום על שם אחד בלבד, אלא אם הוכח אחרת. המסר ברור: אם לא נערך הסכם המגדיר הפרדה רכושית, גם נכס "של אחד" עלול להפוך למשותף. עבור בני זוג בגיל השלישי, במיוחד במושבים, המשמעות עלולה להיות גורלית.
גם פילגש יכולה להיות "ידועה בציבור"
באחד מפסקי הדין עסק בית המשפט באישה שהייתה פילגש של גבר נשוי במשך שנים רבות. למרות היותו נשוי לאחרת, קבע בית המשפט כי הקשר ביניהם היה זוגי, יציב ומבוסס על אהבה ותלות הדדית. האישה הוכרה כידועה בציבור לצורך ירושה. המסקנה היא שגם כאשר יש נישואים מקבילים, ייתכן שבית המשפט יכיר בידועה בציבור נוספת, אם הוכח קשר ממשי וחיי משפחה אמיתיים.
הביטוח הלאומי – הכרה שונה, מבחנים אחרים
גם מול המוסד לביטוח לאומי יש להוכיח את מעמד הידועים בציבור, בעיקר לצורך קצבת שאירים או זכויות נוספות. הביטוח הלאומי בוחן את המצב לפי מבחניו שלו, ולעיתים תוצאותיו שונות מאלה של בית המשפט. ייתכן שבית משפט יכיר בזוג כידועים בציבור, אך הביטוח הלאומי יסרב. לעיתים דווקא הביטוח הלאומי יכיר בזוגיות לצורך קצבה, גם אם לא הוגשה תביעה אזרחית. המוסד לביטוח לאומי בוחן שאלות כמו האם ניהלו משק בית משותף, האם גרו יחד והאם הציגו עצמם בציבור כזוג, והאם הייתה תלות כלכלית. בפועל, המבחנים זהים בעיקרם, אך רף ההוכחה שונה. לכן חשוב לאסוף מראש מסמכים וראיות כגון חשבונות משותפים, תצהירים, מכתבים, תצלומים, הזמנות לאירועים והצהרות בפני שכנים. ראיות אלה עשויות לחסוך שנים של מאבקים מול הביטוח הלאומי לאחר פטירה.
מורכבות בנחלות במושבים
מרבית הנחלות בארץ מצויות במעמד של ברי רשות, שלגביהם קיים הסכם משבצת (הסכם בין האגודה לרשות מקרקעי ישראל ובמושבים סוכנותיים, גם הסוכנות), הקובע שהנחלה תועבר בירושה לבן/בת הזוג הקיימים, גם אם ישנה צוואה הקובעת אחרת. לפיכך, זוגיות שנייה למי שהם בעלי נחלה (גם אם אין מדובר בזוג נשוי), עלולה להוביל לכך שבפטירת בעל/בעלת הנחלה המקוריים, יטען בן/בת הזוג השני שרואים את עצמם כידועים בציבור, שכל הנחלה עלולה לעבור אליהם. כך במקרה שנדון בבית המשפט לפני מספר שנים, טענה אישה (שם בני הזוג היו נשואים בשנית), כי על אף שבעלה עשה צוואה שבה ציווה חלקים בנחלה לאשתו השנייה וחלקים לילדיו, כל הזכויות מגיעות לה, וטענותיה התקבלו, לרבות בעתירה שהגישו הילדים לבג"ץ כנגד החלטות המינהל. גם ידוע/ה בציבור יכולים לטעון מכוח הסכם המשבצת שהם בני זוג ושהנחלה תעבור אליהם. במקרה אחר שנדון בבית המשפט, אישה שנישאה למנוח שגסס מסרטן בעת נישואיהם, שהייתה נשואה פחות מחודש, טענה שמגיעות לה זכויות בנחלה מכוח היותה אשתו.
הפתרון למי שאינו מעוניין שבן/בת הזוג השני יקבלו את כל הנחלה הוא לחשוב על העברת הזכויות בחיי בעל הזכויות למי מילדיו, תוך עשיית הסכמים שיבטיחו את זכויותיו עד פטירתו, וזאת בנוסף לצוואה ולהסכם ממון/הסכם לחיים משותפים. מהצד השני, במידה ורוצים להבטיח את המשך המגורים של בן/בת הזוג לאחר הפטירה בנחלה, ניתן להסדיר זאת בהסכם מול הילד שיקבל את הזכויות (ככל שזה נעשה) או בצוואה, ובלבד שהצוואה תיעשה על ידי מי שעיסוקו בתחום הנחלות, על מנת שישמרו כללי המינהל להורשת נחלות.
יתרונות וחסרונות של ההכרה בזוג כידועים בציבור
היתרונות כוללים מתן הגנה לבני זוג בגיל השלישי שאינם נשואים, אך חיים יחד שנים, הכרה בזכויות ירושה, קצבאות, זכויות רכושיות וזכות להישאר בבית המגורים לאחר הפטירה, ומאפשר חופש בחירה, כך שגם ללא חתונה, בני זוג זוכים להכרה חברתית ומשפטית. החסרונות כוללים חוסר ודאות, שכן אין חוק ברור וכל מקרה נבחן לגופו, נטל ראיה כבד, במיוחד מול ביטוח לאומי ויורשים מתנגדים, סיכון כלכלי, שכן ללא הסכם ממון, נכסים אישיים עלולים להפוך למשותפים, ורגישות משפחתית, שכן הילדים עלולים למצוא עצמם במאבק מול הידוע/ה בציבור של ההורה.
המלצות מעשיות
כדי להגן על עצמכם, מומלץ לנקוט כמה צעדים פשוטים אך קריטיים, כגון הסכם חיים משותפים או הסכם ממון או העברה בחיים לילדים, להסדיר מראש את נושא הנכסים, ההוצאות ושאלת הירושה בצוואה. בהסכם ניתן לקבוע מה יקרה במקרה של פרידה, אשפוז או פטירה, וכיצד יחולק הרכוש. במיוחד במושבים, יש להסדיר זכויות ומעמד בנחלה. צוואה ברורה היא מסמך שימנע ויכוחים. אם רוצים להבטיח שבן הזוג יקבל זכויות, חובה לכתוב זאת במפורש. מומלץ להוסיף הוראות מפורטות לגבי הנחלה, הבית והציוד. מול הביטוח הלאומי, קופות הפנסיה והמושב, רצוי להצהיר מראש על הזוגיות, וכך לחסוך ויכוחים מיותרים בעתיד. חשוב לשמור מסמכים, תמונות, מכתבים ועדויות, שכן לעיתים מסמך אחד יכול לעשות את ההבדל בין הכרה מלאה לבין דחייה כואבת.
מעמד "ידועים בציבור" מעניק לבני זוג בגיל השלישי זכויות משמעותיות, אך גם מחייב אחריות ותכנון. הכרה משפטית אינה אוטומטית והיא מחייבת היערכות מוקדמת, במיוחד כשמעורבים נכסים, מושבים, ילדים מנישואין קודמים או זכויות ירושה. כפי שנאמר באחד מפסקי הדין, "לא כל אהבה מזכה בזכויות משפטיות, אך כל זוגיות אמיתית ראויה להגנה". אם אתם חיים בזוגיות לא רשומה, זה הזמן להסדיר ולא לדחות. האהבה שלכם ראויה לשקט משפטי ולא לסכסוך.
עו"ד ומגשר צביקה גלזר הוא עורך דין ומגשר בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה, המתמחה בכל הקשור לתחום המושבים והנחלות לרבות הורשת המשק החקלאי וייצוג במאות הליכים בבתי המשפט בנושאים אלו, עסקאות בנחלות ובמגזר העירוני, גישורים, הסדרת נחלות ושימושים חורגים, צוואות וירושות, גישורים ויפוי כח מתמשך.
עו"ד ועו"ס הדס גלזר היא עורכת דין, עובדת סוציאלית וגרנטולוגית המתמחה בתחום הזיקנה, מיצוי זכויות ואפוטרופסות למעלה מ-20 שנה, המלווה משפחות, בני זוג ואזרחים ותיקים בתכנון הסדרים משפחתיים, הסכמי ממון וצוואות וירושות, מיצוי זכויות מול משרדי ממשלה וחברות ביטוח, ביטוחים סיעודיים, ייצוג בנכויות מול המוסד לביטוח לאומי, יפוי כח מתמשך, בקשות למינוי אפוטרופוס והתנגדויות למינוי.
כתובת: כנפי נשרים 19 רמת גן | טל: 03-3727139 פקס: 03-7466066
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה