בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
המהפכה המשפטית שמעסיקים לא מבינים
בשנים האחרונות, בית הדין הארצי לעבודה חולל מהפכה שקטה בפסקי דין תקדימיים כשהמוביל בהם השתרע על פני 200 עמודים, בהרכב מורחב של שבעה שופטים ושני נציגי ציבור. הפסיקה קבעה הליך תלת-שלבי מהפכני שמשנה לחלוטין את חוקי המשחק בהעסקת פרילנסרים – תכירו את ע"ע (ארצי) 15868-04-18 גבריאל כותה - מדינת ישראל משרד המשפטים.
הבשורה הרעה למעסיקים: יחסי עבודה הם סטטוס משפטי קוגנטי. ובעברית פשוטה - לא משנה מה רציתם, מה חתמתם או מה הפרילנסר ביקש מכם או הבטיח לכם. אם בפועל מתקיימים יחסי עבודה לפי המבחנים המשפטיים, בית הדין יכיר בהם, וכל ההסכמות שלכם שהסתיימו בלחיצת יד ג'נטלמנית – נעלמות שלא היו מעולם.
השינוי הדרמטי ביותר הוא יצירת מנגנון הפיצוי הכפול. ראשית, הפיצוי הממוני - כל הזכויות הסוציאליות שלא שילמתם במהלך השנים. אין פה חידוש של ממש מאחר ובתי הדין מתנהלים כך כבר לא מעט שנים - אבל זה רק ההתחלה. בית הדין יצר כלי חדש לגמרי: הפיצוי הבלתי-ממוני, שנועד לפצות על אובדן ביטחון תעסוקתי ולהרתיע מעסיקים. ביישום הראשון בהליך של גבריאל כותה נפסקו120,000 שקל פיצוי בלתי-ממוני בלבד.
ההסכם: קריטי אבל לא מספיק
תנו לי להיות ברורה - הסכם פרילנסר טוב הוא קריטי. זו נקודת הפתיחה החזקה ביותר שלכם בכל תביעה. הסכם מנוסח היטב על ידי עורך דין מומחה יכול להיות ההבדל בין ניצחון להפסד. אסור, ואני חוזרת - אסור לוותר על הסכם מקצועי.
אבל - וזה ה"אבל" שעולה מיליונים - ההסכם הטוב ביותר בעולם לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו אם ההתנהלות היומיומית שלכם סותרת אותו. בית הדין יבחן מה קורה בפועל, לא מה כתוב על הנייר. ההסכם הוא המגן הראשון שלכם, אבל ההתנהלות היא שקובעת.
המלכודות היומיומיות שהורסות את ההגנה המשפטית
הבוקר במשרד הפרילנסר מגיע ב-9:00 כמו כולם? בעיה. יש לו כרטיס כניסה למשרד? בעיה גדולה יותר. הוא מחתים שעון נוכחות או ממלא דוחות נוכחות? אתם בצרות רציניות. פרילנסר אמיתי מגיע כשהוא צריך, לא כשאתם דורשים.
תיבת הדואר והחתימה נתתם לו כתובת מייל john@yourcompany.com? טעות קריטית. הוא חותם במיילים "יוחנן כהן, מנהל פרויקטים, חברת ***?" בית הדין יראה בו עובד שלכם. אפילו אם בהסכם כתוב "קבלן עצמאי" באותיות ענקיות.
הישיבות והתפקוד הארגוני הוא יושב בכל ישיבת צוות שבועית? מקבל סיכומי ישיבות פנימיות? מופיע ברשימת התפוצה של "כל העובדים"? מוזמן לישיבות אסטרטגיה? כל אחד מאלה הוא מסמר נוסף בארון של טענת העצמאות שלו.
המקום הפיזי יש לו שולחן קבוע במשרד? מגירה אישית? שם על הדלת? תמונות משפחה על השולחן? אתם בעצם אומרים לבית הדין - "הנה העובד שלנו". גם אם ההסכם אומר אחרת.
הכלים והציוד - השטן בפרטים המחשב שלכם? הטלפון שלכם? גישה למערכות הפנימיות עם סיסמה אישית? כרטיס ביקור של החברה? נתתם לו חניה קבועה? סיבוס? - כל אלה מצטברים לתמונה של עובד, לא פרילנסר.
האירועים החברתיים - המלכודת הנסתרת נתתם לו מתנה לראש השנה כמו לכולם? השתתפות ביום הגיבוש? תמונה בניוזלטר החברה? ברכה ב"עובד החודש"? כל אלה הופכים אותו לחלק מהמשפחה - ומשפחה בעיני בית הדין היא עובדים.
השליטה והפיקוח היומיומיים אתם קובעים לו דדליינים יומיים? דורשים דיווח בוקר? מבקשים אישור לחופש? שואלים "איפה היית אתמול"? מנהלים אותו בוואטסאפ כל היום? זו לא ניהול קבלן - זו ניהול עובד.
המבחנים המשפטיים בפועל
מבחן ההשתלבות - איך זה נראה ביום-יום אם הלקוחות שלכם חושבים שהוא עובד אצלכם, אם הספקים מכירים אותו כנציג החברה, אם הוא מציג את עצמו כחלק מהחברה - הוא משולב. לא משנה מה ההסכם אומר. המציאות גוברת.
מבחן הפיקוח והשליטה - הניואנסים הקטנים לא רק "האם אתם מפקחים" אלא "איך אתם מפקחים". הוראות איך לנסח מייל ללקוח? הנחיות לגבי דרך העבודה? תבניות שחובה להשתמש בהן? ביקורת על איכות העבודה? כל אלה מוכיחים שליטה.
התלות הכלכלית - המספרים מדברים 80% מההכנסה שלו מכם? בעיה. 100%? בעיה ענקית. אבל גם 60% לאורך שנים יכול להספיק. ואם אסרתם עליו לעבוד עם מתחרים? גם אם זה בהסכם - זו ראיה חזקה ליחסי עבודה.
ההליך התלת-שלבי וההתנהלות היומיומית
כשבית הדין בוחן את המקרה שלכם, הוא עובר שלושה שלבים. בשלב הראשון הוא בוחן את ההתנהלות היומיומית - לא את ההסכם. רק אם ההתנהלות מוכיחה עצמאות, ההסכם נכנס לתמונה כחיזוק.
בשלב השני, אם נקבע שיש יחסי עבודה, אתם צריכים להוכיח כמה היה עולה לכם אם הוא היה עובד. לא הצלחתם? כל מה ששילמתם לו נחשב שכר בסיס ואתם תשלמו את כל הסוציאליות מעליו.
בשלב השלישי מגיע הפיצוי הבלתי-ממוני. וזה החידוש של כותה. וכאן ההתנהלות היומיומית חוזרת לתמונה - ככל שניסיתם יותר להסוות יחסי עבודה, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.
הסוד ששווה מיליון שקל: החשבונית המופרדת
אחרי 15 שנה בתחום, ראיתי המון טעויות של מעסיקים. אבל גם למדתי דברים שעלו להרבה מאוד מעסיקים המון כסף. ואחד מהם, זה פתרון חינמי ושפוט ליישום שסגר ללקוח שלי תביעה של למעלה ממיליון שקל מפרילנסר שביקש הכרה יחסי עבודה אחרי 20 שנות פעילות משותפת. אתם מוכנים?
סיכמתם תמורה בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ? אז במקום חשבונית רגילה של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, תדאגו שתהיה חלוקה לשתי שורות:
שורה ראשונה: "שירותי ייעוץ/תכנות/עיצוב" - 7,000 שקל
שורה שנייה: "כיסוי זכויות סוציאליות באחריות הפרילנסר" - 3,000 שקל
בפועל, לא שיניתם את התמורה, אבל חילקתם אותה בצורה שונה.
למה זה עובד? כי ככל שהפרילנסר יחליט להגיש תביעה להכרה ביחסי עבודה, החשבונית שכתב במו ידיו תקשה עליו (בלשון המעטה), כי היא למעשה מוכיחה שקיבל תמורה מלאה כולל רכיב סוציאלי. הוא לא יוכל לטעון שהוטעה, שלא הבין או שחשב שמגיע לו עוד, כי הוא בעצמו הנפיק את החשבונית חודש בחודשו.
הטיפ הזה נכתב בדם. תאמצו אותו בחיבוק.
מה עושים מהיום - רשימת פעולות מיידית
תחילה - השקיעו בהסכם מקצועי אצל עורך דין מומחה. לא תבנית מהאינטרנט - הסכם מותאם אישית למצבכם. זו ההשקעה הטובה ביותר שלכם.
שנית - ההתנהלות היומיומית
התחילו משינוי המרחב הפיזי. אם לפרילנסר יש כרטיס כניסה למשרד או מקום חניה קבוע - זה הזמן לבטל. הוא אמור להגיע כאורח, לא כתושב קבע. כתובת המייל הארגונית שנתתם לו? סגרו אותה ותנו לו לעבוד עם המייל העסקי שלו. זה לא רק סמלי - זה מעביר מסר ברור על העצמאות שלו.
הישיבות הן מלכודת קלאסית. הפרילנסר לא צריך להיות בישיבת הצוות השבועית, בסקירה החודשית או בתכנון השנתי. זמנו אותו רק לפגישות שקשורות ישירות לפרויקט הספציפי שלו, ורק לחלק הרלוונטי. האירועים החברתיים? זו טריטוריה של עובדים. אם אתם עושים מסיבת חנוכה למשרד, הפרילנסר לא צריך להיות שם. זה אולי נשמע קר, אבל זה מה שמבדיל בין קבלן עצמאי לעובד.
והכי חשוב - החופש המקצועי. תנו לו להחליט איך לבצע את העבודה, באיזה כלים להשתמש, מתי לעבוד ומאיפה. אם אתם מכתיבים לו כל צעד, אתם הופכים אותו לעובד. הגדירו את התוצאה הרצויה ותנו לו להגיע אליה בדרך שלו. זו לא רק הגנה משפטית - זו גם הדרך לקבל את המיטב מפרילנסר מקצועי.
שלישית - התיעוד תעדו כל החלטה, כל שינוי, כל התכתבות. ההסכם הטוב ביותר לא יעזור אם אין לכם ראיות להתנהלות עצמאית.
ורביעית - החשבונית המופרדת יישמו מיד. מהחשבונית הבאה (!)
הבחירה ברורה: או שיש לכם הסכם חזק וגם התנהלות שתומכת בו, או שיש לכם פצצה מתקתקת. אין אמצע.
השאלה היחידה: האם אתם מוכנים לשנות את ההתנהלות היומיומית, או שתמשיכו לקוות ש"לי זה לא ייקרה"?
עו"ד סשה בוגטירוב - עורכת דין לדיני עבודה ועסקים קטנים S-Law.io
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
