בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון
זו תקופה מאתגרת, יש שיטענו, לאנשי המדע, המחקר והחיפוש אחר האמת. בנקודה בזמן שהחברה האנושית נמצאת בה, בעידן הפוסט-אמת, נראה שחקר העובדות הפך אופציונלי עבור רבים, שמעדיפים לדבוק בתאוריות לא מבוססות, חצאי אמיתות, עובדות אלטרנטיביות ותפיסות שאינן מוכחות.
אבל המחויבות של HIT מכון טכנולוגי חולון, לטיפוח מרחב אקדמי שבו מדע, אמנות ותרבות נפגשים, בלט במיוחד השבוע, במסגרת אירוע שכול מהותו שידרה את רוח המוסד האקדמי המוכר: גוף ומקום שמעניק ערך ועדיפות להתייחסות עובדתית, לחשיבה ביקורתית, לדיון ערכי ולחיבור בין תחומי ידע שונים. העובדה שכנס על מדען בן המאה ה-16 הצליחה לעורר עניין בקרב הסטודנטיות והסטודנטים של 2025, כמו גם בקרב קהל סקרן ורחב מחוץ למכון, ממחישה עד כמה מדע הוא תחום חי ונושם – כזה שנע קדימה כשהוא נשען על יסודות עבר מוצקים.
האירוע המדובר הוא כנס ב“סדרת המדענים הדגולים", קונספט המתקיים מדי שנה ואשר מוקדש בכל פעם למדען גדול אחר ולתרומתו ולמורשתו לעולם המחקר והמעש, כשבמרכז הנאומים וההרצאות עמדה הפעם דמותו של אנדראס ווסאליוס, אבי האנטומיה המודרנית. באולם המרכזי של המכון התקבצו יחד חוקרים בכירים, מרצים וסטודנטים צעירים, כדי לדון במורשתו של המדען שהעז במאה ה־16 לערער על מוסכמות ולהניח את היסודות להבנת גוף האדם. הכנס, אותו יזם פרופסור אדיר פרידור, הציג תכנים מדעיים מגוונים. והמחיש כיצד גישה נאורה ועקרונות מחקר, שעוצבו לפני מאות שנים, ממשיכים להוות בסיס מוצק וקרקע פוריה למחקר וליישום עכשוויים.
חיבור בין דורות ומדעים
כבר עם פתיחת האירוע הורגשה אווירה של מפגש בין עולמות, כשמדענים ותיקים ישבו זה לצד זה עם סטודנטים מתחומי ההנדסה, הרפואה והאמנות. הנהלת המכון הדגישה בדברי הפתיחה את חשיבותו של שיח בין־דורי ואת תרומתו של המכון בקידום חינוך מדעי, שמכבד את העבר אך מביט קדימה. “ווסאליוס הוא לא רק פרק בהיסטוריה של המדע," נאמר באירוע, “הוא תזכורת לכך שסקרנות, חתירה לאמת, אומץ ודיוק - הם הערכים שבזכותם אנחנו ממשיכים להתקדם".
מדע מעורר השראה
יום ההרצאות נפתח בהרצאתו של פרופ' נתן פלד, מומחה באבחון רדיולוגי, אשר הסביר כיצד שיטות דימות מחליפות במידה מסוימת את הצורך בנתיחות במהלך לימודי הרפואה וכן העשיר את הקהל בדוגמאות מרתקות אודות היבטים אנטומיים באבולוציה של האדם. אחריו התקיימה ההצגה של המאייר והמרצה זיו לנצנר, שסקר את השפעתו של ווסאליוס על השפה החזותית של המדע. בהרצאתו הדגיש לנצנר כיצד האיורים המדעיים של המאה ה־16 חוללו מהפכה לא רק בהבנת הגוף האנושי אלא גם בתפיסת הקשר שבין אמנות למדע.
מיד אחר כך עלתה לבמה ד"ר מאיה פורמן, מומחית לרפואה משפטית, שהציגה את נושא נתיחת הגופות כחלק בלתי נפרד מהתקדמות הידע הרפואי. הרצאתה שילבה תובנות היסטוריות עם אתגרים עכשוויים בעולם הרפואה, וזכתה להתעניינות רבה מצד הקהל. בהמשך דיבר פרופ’ אברהם שטינברג - פרופסור לרפואה, רב בישראל, חתן פרס ישראל ללימודי היהדות ומומחה בעל שם עולמי באתיקה רפואית - אודות המתח שבין נתיחת גופות לבין מגבלות ההלכה. ההרצאה עוררה דיון פורה בין המשתתפים על הקו הדק שבין מדע, מוסר ואמונה, לרבות שאלות אודות מקומה של הנשמה בתהליך, החלת הכללים על לא-יהודים ונשואים קשורים.
בחלקו השני של היום הציג פרופ’ פרידור, את הרצאתו “סף העת החדשה", שהציגה את תרומתו החלוצית של ווסאליוס משובצת בתהליך המקיף של התגבשות המהפכה המדעית, הגישה האמפירית והכניסה לעידן "העת החדשה". אחריו נשא ד"ר אסף מרום, אנתרופולוג ואנטומיסט, הרצאה שעסקה במעבר מ-“הולדת האנטומיה" ל-“הולדת הקליניקה" - מסע רעיוני שמחבר בין וסאליוס לפילוסוף הצרפתי פוקו, בין תפיסת הגוף בעבר להבנת האדם בהווה. חתם את הכנס פרופ' משה פיינסוד, אשר הציג לקהל את התהליך שהביא את ויליאם הארוויי, בוגר מורשת וסאליוס, לפענוח מנגנון מחזור הדם.
מבט לעתיד
בסיום הכנס הודתה הנהלת HIT לדוברים ולמשתתפים, והדגישה כי "סדרת המדענים הדגולים" היא חלק מתפיסת המכון את ייעודו: הפצת ידע מדעי בציבור הרחב בנוסף למחקר מתקדם ולהכנת הסטודנטים לתארים אקדמיים. כמו כן, הסדרה מכוונת לשמר את המורשת של חוקרי העבר תוך חיזוק הקשר שבין מחקר בסיסי ליישומים טכנולוגיים. “אנחנו מאמינים שמדע אמיתי נבנה מהבנה היסטורית," סיכם אחד המארגנים, “רק כשאנחנו מבינים מאיפה באנו – אנחנו באמת יודעים לאן אנחנו הולכים."
הכנס ננעל בתחושת השראה ושייכות - לא רק לאקדמיה אלא גם לקהילה מדעית רחבה שמכבדת את שורשיה וממשיכה לשאול, לחקור וליצור. ב-HIT מכון טכנולוגי חולון הצליחו גם הפעם להוכיח שמדע הוא לא רק מקצוע – הוא תרבות, ערך, אהבה לידע וכמיהה לקידמה.
בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון