התרגילים של מצ"ח: כך נראית חקירה צבאית מבפנים

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

תרגיל "השוטר הטוב והשוטר הרע"

הקלאסיקה של החקירות. חוקר אחד צועק, מאיים ומטיח האשמות ("הרע"), והשני מגלם את המושיע שמציע נחמה, אוזן קשבת והבטחות לסיוע ("הטוב"). המטרה: לגרום לנחקר לשתף פעולה עם ה"טוב", עד כדי הודאה.

עו"ד ליסטר מזהיר: "זה תרגיל שחוק. אם מישהו נראה פתאום אמפתי מדי – תבינו שזה משחק תפקידים. אל תמהרו להודות."

התשאול הבלתי פורמלי

לפני החקירה הרשמית מגיעה שיחת סמול־טוק: שאלות על המשפחה, הזוגיות, היחידה. הנחקר נרגע – ובטעות משתף פרטים אישיים או אף הפללות.
"גם אם זה נשמע כמו שיחה ליד קפה," אומר ליסטר, "תזכרו שכל מילה נרשמת. גם ה'בדיחה התמימה' יכולה להפוך לראיה."

קלסר הנפח

החוקר מניח קלסר עבה על השולחן ומצהיר: "זה התיק שלך. הכל כתוב כאן". בפועל? לרוב מדובר במסמכים חסרי קשר.
עו"ד ליסטר: "99% מהחומר בקלסרים האלה הוא לא קשור. הם בונים אשליה שיש להם 'תיק מושלם' כדי שתישברו. אל תאמינו עד שאתם רואים בעיניים."

איום ב"עדות שקר"

אחד התרגילים האהובים: הנחקר מכחיש – והחוקר מאיים עליו שזו "עדות שקר" שעונשה מאסר.
"זה בלוף מוחלט," מדגיש ליסטר. "אין דבר כזה עדות שקר בחקירה. מותר לכם להכחיש ולהחזיק בגרסה שלכם – בלי לפחד ממאסר נוסף."

הקצין הצועק

כשהחקירה נתקעת, מזעיקים "בכיר" שנכנס בצעקות ומטיח האשמות.
"זה הצגה לשבירת רוח," אומר ליסטר. "חיילים נבהלים מהדרגות והטון. בפועל – כלום לא קורה אחרי הצעקות. זו פסיכולוגיה זולה."

הבטחות להקלה בעונש

חוקרים רבים מנסים לשכנע: "תודה עכשיו, זה יעזור לך בבית הדין".
עו"ד ליסטר חד־משמעי: "אין להם שום סמכות להבטיח דבר כזה. מי שקובע ענישה זה בית הדין והפרקליטות בלבד. כל הבטחה היא מצג שווא."

שקרים לגיטימיים – עד גבול מסוים

מצ"ח רשאים לשקר: לספר שחבר "כבר הפליל אותך", להמציא ש"נמצאו סמים בביתך".
"מותר להם לשקר – אבל אסור להם לזייף ראיות," מחדד ליסטר. "אם הם מראים מסמך מעבדה מזויף – זה קו אדום משפטי."

הקלטות סמויות

לעיתים משאירים שני נחקרים לבד בחדר או בניידת. הם משוחחים בלחישה – ולא יודעים שהכול מוקלט.
"כל חדר חקירות וכל מסדרון – מתועדים," מזכיר ליסטר. "אל תחשבו שאתם 'לבד'. אתם לא."

המדובב

במקרים חמורים – מצ"ח מפעילה "אסיר" מדובב. הוא מתחבר לחשוד, מדבר איתו שיחות חולין – עד שהחשוד נפתח.
"זו טקטיקה מתוחכמת," מזהיר ליסטר. "הרבה חיילים חושבים שמצאו חבר לתא, ובסוף מודים מול אדם שמדווח לחוקרים. כל מילה קבילה בבית הדין."

סיכום: לא להיבהל – להכיר

חקירת מצ"ח היא קרב תודעתי. התרגילים מוכרים, אבל ההבדל בין מי שנשבר לבין מי ששומר על גרסתו – הוא הידע.
עו"ד ניר ליסטר מסכם: "הכלל הכי חשוב: אל תיבהלו, אל תמהרו להודות ואל תאמינו לכל מילה של חוקר. תדרשו לראות ראיות ותזכרו – השופט, לא החוקר, הוא מי שקובע."

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה