בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון
האנטומיה של גריי? האנטומיה של ווסאליוס. אנחנו מכורים לדרמות רפואה, יודעים לדבר בביטחון ובמומחיות על מחלות, מצבים מורכבים וניתוחים. הטכנולוגיה לוקחת אותנו עשרות שנות אור קדימה לעבר טיפולים מרחוק, הדפסה בתלת ממד של איברים ורקמות, אבל האם ידעתם איפה כל זה התחיל?
אז ל-HIT המכון הטכנולוגי חולון, אחד המוסדות האקדמיים המובילים בתחומו, יש תשובה. מדי שנה נערך בו כנס המוקדש למדען דגול ולהישגים שהותירו חותם אחריו. הכנס הקרוב יוקדש לאנדראס ווסאליוס – שנחשב לאבי האנטומיה המודרנית. הוא היה רופא ופרופסור ששינה את כל מה שידעו עד אז על האופן שבו בנוי גוף האדם. ספרי הרפואה שכתב כבר לפני יותר מ- 500 שנים השפיעו ושינו את כל מה שאנחנו יודעים כיום.
הכנס ייערך ביום שני 10.11.2025 | 17:00-8:30 | במכון הטכנולוגי חולון, אליעזר הופיין 59, חולון.
להרשמה לכנס לחצו כאן >>
בכנס, אותו מוביל פרופ' אדיר פרידור, יתארחו שמות רבים, מגוונים ומסקרנים, כמו ד"ר מאיה פורמן מהמכון הלאומי לרפואה משפטית, שבימים אלה אחראי על זיהוי החטופים החללים - היא תדבר על תרומת נתיחת גופות לחקר האמת. זיו לנצנר מבצלאל, חוקר, צייר, מרצה לאמנות ומומחה לאיורים אנטומיים שיספר על מהפכת האנטומיה החזותית, ופרופ' אברהם שטינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית ויו"ר ועדת הלסינקי, שיעסוק בנתיחת גופות מבחינה היסטוריה הלכתית. לצדם יהיו חוקרים ומרצים נוספים.
אנדראס ווסאליוס היה דמות מסקרת במיוחד, הוא פעל במאה השש-עשרה. למעשה עד שהוא החל לפעול וכתב את ספריו כל הידע על איברים פנימיים ומבנה הגוף האנושי הגיע (לא תאמינו) מניתוח של בעלי חיים, ולא בני אדם.
"באוניברסיטאות עד אז לימדו רפואה על פי ספריו בני 1300 שנה של קלאודיוס גלנוס, רופא יווני שהסתמך על נתיחות של בעלי חיים", מסביר פרופ' אדיר פרידור. "הוא למשל כתב שמספר הצלעות אצל הגבר ואצל האישה אינו שווה ולאישה יש צלע אחת יותר. הוא הסתמך על כתבי הקודש, שם נכתב שה' לקח צלע מהאדם ואיתה יצר את האישה, משמע שלאדם יש צלע אחת פחות.
באותה תקופה לימודי הרפואה היו מתנהלים כך שהמרצה היה מקריא מכתבי גלנוס ללא כל הדגמה. בשלב יותר מאוחר, החלו לנתח גופות של בני אדם אך מי שעשו זאת היו עובדים פשוטים של בתי מרחץ (בלנים) שהיו מבצעים את הנתיחות והסטודנטים היו מסתכלים עליהם. ווסאליוס הבין שאי אפשר ללמוד כך, הוא טען שהמרצה צריך לנתח בעצמו מול הסטודנטים, לחשוף את גוף האדם שלב אחר שלב ולהגיע לאיברי הגוף הפנימיים - וכך עשה. את כל הידע שלו הוא סיכם בספר בן 7 חלקים שהודפס ב- 1,543 ושימש להוראת אנטומיה שנים לאחר מכן. הספר מלא באיורים ברמה גבוהה כך שבנוסף לטקסט הסטודנטים ראו בספר תיאורים מדויקים של האיברים השונים. במובן מסוים התחיל עידן שבו האמנות הפכה להיות כלי שרת בידי המדע והמדע הפך למניע של האמנות".
במסגרת זו תיערך הרצאתו של זיו לנצנר מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, על איורים אנטומיים. עוד ירצו בפני באי הכנס ד"ר אסף מרום על הדרך מן המהפכה האנטומית ועד לקליניקות – המרפאות המקובלות כיום, ופרופ' נתן פלד יספר כיצד בעקבות חקירת לסת של האדם הקדמון משפיעות שיטות דימות על הוראת האנטומיה. תרומתו של ווסאליוס עצומה למדע ולרפואה המודרנית, אולם גם הוא אינו חף מטעויות - הוא שגה בתיאורם ותפקודם המלא של כלי הדם. פרופ' משה פיינסוד ידבר על השורשים העלומים של גילוי מחזור הדם, ופרופ' אדיר פרידור ירצה אודות המאה ה-16 – סף העת החדשה.
"הכנס מביא היבטים שונים בני זמננו, נושאים עכשוויים, אבל שקשורים קשר ישיר למדען אנדראס ווסאליוס", מספר פרופ' פרידור. "בימינו יש אמצעים מאוד מתקדמים: הדמיות, רנטגן, CT, MRI שמאפשרים להסתכל פנימה אל גופו של האדם מבלי לנתח. נעסוק בטכנולוגיות אלה ובהשפעתן על הוראת האנטומיה. אנחנו ב-HIT המכון הטכנולוגי חולון מאמינים שלאקדמיה יש שלושה תפקידים: האחד הוא להכשיר סטודנטים לתארים אקדמיים, השני הוא לעסוק במחקר בחזית המדע והטכנולוגיה, והשלישי - אך לא פחות חשוב - הפצת הידע לציבור הרחב, ואנחנו לוקחים אותו ברצינות רבה וקוראים לציבור להגיע לכנס".
להרשמה לכנס לחצו כאן >>
בשיתוף HIT המכון הטכנולוגי חולון