בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
בעוד שברחובות ישראל עוד מהדהדים הדי מלחמת "חרבות ברזל", חיילי צה"ל, בין אם בסדיר ובין אם במילואים, נאלצים להתמודד עם זירה חדשה ומטרידה – זו המשפטית. לא בשדה הקרב הפעם, אלא בשדות תעופה, תחנות משטרה ובתי משפט מעבר לים.
מאחורי הקלעים פועלת קרן פרו-פלסטינית, העונה לשם "הנד רג'ב", שמנהלת קמפיין אגרסיבי לאיסוף מידע אישי על לוחמים ישראלים. פעילות הקרן ממוקדת ביצירת תיקים משפטיים שיוגשו לרשויות במדינות שונות באירופה ובעולם, בטענה כי החיילים הללו אחראים ל"פשעי מלחמה". וכשהפוליטיקה פוגשת את המשפט, גם קצין קרבי מוערך עלול למצוא את עצמו בחקירה מתוקשרת, בלי להבין מה פשר ההאשמות.
עו"ד ניר ליסטר, מומחה לדין הצבאי והפלילי, מזהיר כי "מדובר באיום אמיתי – לא תיאורטי ולא רק תעמולתי. חיילים שנשלחו בשליחות מדינת ישראל עלולים למצוא את עצמם עצורים במדינה זרה, ללא סיוע הולם או הבנה של הסיטואציה המשפטית שנכפתה עליהם."
הבסיס המשפטי – נייר מעוך עם שיניים
הקרן מתבססת על מעמד המדינה המשקיפה של "פלסטין" באו"ם, מעמד שהוענק לה לאחר מבצע "צוק איתן". מעמד זה, מסביר ליסטר, פותח פתח למדינות שונות לטעון שיש להן סמכות שיפוט על אירועים המתרחשים בשטחים הפלסטיניים – גם אם מדובר בחיילים ישראלים שפעלו על פי הוראות חוקיות בזמן מלחמה.
"מדובר בפרשנות משפטית מרחיבה, ולעיתים אווילית, אבל היא מקבלת חיות בגלל הלך הרוח האנטי-ישראלי בכמה מדינות מערביות," טוען ליסטר. "המצב המשפטי בשטח הופך לכלי ניגוח פוליטי, כשהחיילים הם אלה שנפגעים ראשונים."
הנחיות התנהלות לחיילים בחו"ל – לא פחות מקרב מגן
עו"ד ליסטר פורש שורת המלצות מעשיות לחיילים ולחיילים משוחררים שמתכננים טיול לחו"ל:
הצניעו זהות: להימנע מלבישת פריטי צה"ל או סמלים מזהים.
הרשתות החברתיות הן חלון ראווה – וגם מוקש: לא לפרסם תמונות מהשירות ולא לאשר בקשות חברות מחשבונות לא מוכרים.
סמלים צבאיים? רק בזיכרונות: אין להניף דגלים או סמלים של יחידות צבאיות במרחב ציבורי.
ובמקרה שבו, חלילה, מתרחש עיכוב או מעצר – ההוראה של ליסטר ברורה: "זכות השתיקה – לא פחות מכלי נשק אישי. לא מדברים, לא מסבירים, לא משתפים פעולה. רק מבקשים עורך דין וקונסול."
הפער הבלתי נסבל: מדינה שולחת – והעולם עוצר
מעבר להיבט המשפטי, מזהה ליסטר גם קו שבר מוסרי: "חיילים מרגישים שהם נשלחים להגן על המדינה, אך מוצאים עצמם נרדפים משפטית בשם אותה שליחות. יש כאן פער בלתי נסבל בין החוזה המוסרי לבין המציאות בשטח."
המצב הזה, לדבריו, מחמיר נוכח התבטאויות לא אחראיות של פוליטיקאים ישראלים בנוגע לגירוש, כיבוש וענישה קולקטיבית, שמספקות תחמושת לאותם גופים אנטי-ישראלים. "החיילים משלמים את המחיר על רטוריקה פזיזה של הדרג המדיני," הוא מוסיף.
האם יש פתרון מערכתי?
עו"ד ליסטר קורא לממשלה לגבש מערך הגנה רשמי לחיילים המאוימים משפטית מעבר לים: "כמו שיש מערך הסברה, צריך גם מערך משפטי. לא ייתכן שחייל יעלה על טיסה ללונדון ויירד ממנה ישר לתא מעצר – בלי שום גב."
הכתבה הזו אולי תיתפס בעיני גורמים מסוימים כהגזמה, אך עבור רבים מהלוחמים – זו המציאות הממשית. עד אשר תתעשת המערכת המדינית, נאלצים לוחמי צה"ל לשאת את נשקם המשפטי לבד, גם מחוץ לגבולות המדינה.
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה