בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
בראיון מיוחד משיבים על כך שניים מהקולות הפעילים בתחום: עו"ד נועה קריספל, המלווה משפטית חברות סטארט-אפ, ועו"ד אביחי יהוסף, המתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית מורכבת. שניהם נעים על הציר שבין חדשנות לאחריות – ובין קידמה משפטית לחשש מוסדי.
אלגוריתם מגייס – אבל מי מגן על הפרט?
בחברות טכנולוגיה רבות בישראל, גיוס עובדים מתבצע כיום תוך שימוש במערכות בינה מלאכותית. הכלים הללו סורקים את הפרופילים של מועמדים, מנתחים את פעילותם ברשתות החברתיות ולעיתים מפיקים ניתוחים מעמיקים על סמך נתונים זמינים – גם מבלי שהמועמד מודע לכך.
"השאלה אם ההסכמה שניתנה תקפה – מוטלת בספק", מציינת עו"ד קריספל. "לחיצה על תנאי שימוש או מסירת טופס בקשה לעבודה, אינה שוות ערך להסכמה מדעת לעיבוד פסיכולוגי מעמיק של פרטי חיים אישיים. במיוחד לא כשמדובר במועמד שנמצא בעמדת נחיתות מול מעסיק".
עו"ד אביחי יהוסף מוסיף כי כאשר הנתונים שנאספים כוללים מידע רגיש – גיל, מצב משפחתי, זהות אתנית – השימוש בהם, גם בעקיפין, עלול להיחשב לאפליה אסורה. "במקרים שאנחנו רואים בליטיגציה, עצם החשיפה של המעסיק למידע שאסור לו לדעת – פותחת פתח לתביעה, גם אם לא הייתה כוונה רעה. בתי המשפט רואים זאת בחומרה".
רגולציה בצל, אלגוריתם בקדמת הבמה
בעוד ערים כמו ניו יורק כבר מחייבות בדיקות שקיפות והטיה על כל מערכת AI לגיוס עובדים, בישראל טרם נחקקה חקיקה ייעודית. חוק הגנת הפרטיות נותר מסגרת כללית, שלרוב אינה מספקת מענה להתפתחויות הטכנולוגיות הדינמיות.
"הרשות להגנת הפרטיות אמנם פרסמה הנחיות, אך אין להן תוקף מחייב", מסבירה קריספל. "חברות הזנק מחפשות יעילות, אבל בהיעדר סטנדרט ברור – הן עלולות למצוא את עצמן תחת תביעות, או בחקירה רגולטורית".
גם בתי המשפט לא מהססים לבחון את מקור המידע: "אנחנו כבר רואים פסיקות ראשוניות שבהן שופטים ביקשו לדעת אם מידע שצורף להליך נאסף באמצעות AI, ובאיזה אופן", מציין יהוסף. לדבריו, ככל שיותר הליכים יכללו ראיות שנאספו או עובדו אוטומטית – בתי המשפט יידרשו לקבוע אמות מידה קפדניות יותר.
כשהמכונה כותבת – והעו"ד חותם
השימוש בכלי בינה מלאכותית חדר גם למשרדי עורכי הדין עצמם. עורכי דין נעזרים במערכות לכתיבת טיוטות, איתור פסיקה, ניתוח מגמות ואף עריכת חוזים. אך במקביל, נרשמו בישראל מספר מקרים בהם עורכי דין הגישו כתבי טענות שהתבססו על מידע שגוי של ChatGPT – כולל פסיקות מומצאות, טיעונים לא קיימים וסעיפים חוזיים סותרים.
"זה לא כלי קסם – זו מערכת סטטיסטית. מי שמתייחס אליה כמו לעורך דין נוסף בצוות – עלול ליפול ברשלנות מקצועית", מזהיר יהוסף. לדבריו, בתי המשפט כבר פסלו חוות דעת שנכתבו על ידי מערכות אוטומטיות שלא עברו בקרה אנושית. "הכללים ברורים: מי שמייצג – אחראי לתוכן. גם אם המקור הוא מכונה".
עורכת הדין קריספל, שמלווה מיזמים טכנולוגיים, דווקא רואה בבינה המלאכותית יתרון, אך רק כאשר נעשה בה שימוש נכון. "אני מסתייעת ב-AI למחקר ולניתוחים ראשוניים – אבל הסינון, השיקול והניסוח הסופי חייבים להיות שלי. אסור לוותר על האינטואיציה, על הזהירות המקצועית – ובעיקר על הבנה של ההשלכות".
החיסיון שאינו קיים
שיחה בין לקוח לעורך דינו מוגנת בחיסיון מוחלט. אך מה קורה כשאותו לקוח מזין את פרטי הסכסוך שלו לתוך מערכת AI? התשובה מטרידה: אין כל הגנה.
"חיסיון עו"ד–לקוח לא חל על שיחה עם צ'אטבוט", קובעת קריספל. "מידע כזה עלול להישמר בשרתי החברה, לשמש לצרכי אימון המערכת, ואף להגיע – בעתיד – לידי גורמים חיצוניים, במקרה של תביעה או צו גילוי מסמכים".
המצב המשפטי כיום אינו מגן על המשתמשים במערכות AI במקרים של חשיפת מידע רגיש. OpenAI, לדוגמה, כבר נקראה להעביר תוכן שיחות של משתמשים במסגרת הליך משפטי, פרט ללקוחות העסקיים של גרסת Enterprise. המשמעות: כל אדם שמזין מידע רגיש למערכת כזו – צריך לדעת שהפרטיות שלו אינה מובטחת.
סיכום: קידמה שדורשת בלמים
הבינה המלאכותית מציעה פוטנציאל אדיר – לייעול, לחיסכון, ולשיפור השירות המשפטי והעסקי. אך בהיעדר רגולציה מותאמת, שקיפות מובנית, והכרה משפטית בגבולות האחריות והחיסיון – היא גם יוצרת סיכון מהותי.
עו"ד קריספל מסכמת: "זה לא ויכוח בין חדשנים לשמרנים. זה מאבק על כללי משחק הוגנים, שמאפשרים לטכנולוגיה להתקדם מבלי לפגוע בזכויות יסוד".
עו"ד יהוסף מוסיף: "בתי המשפט ייאלצו בקרוב להתמודד עם שאלה פשוטה אך קריטית: האם מסמך שנכתב על ידי מכונה – שווה באמינותו למסמך שנכתב בידי אדם. והתשובה לכך תקבע לא רק את דיני הראיות – אלא את האמון של הציבור כולו במערכת המשפט".
הטכנולוגיה אינה מחכה לאיש. השאלה היא אם המשפט – והציבור – יידעו להציב לה גבולות בזמן. לפני שהיא תנסח את גבולותיהם מחדש.
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה