הקו המשפטי שבין תאונת עבודה לפגיעת איבה

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

"השאלה היא לא רק מי פגע, אלא מתי, איפה ואיך זה קרה," מסבירה אלון. לדבריה, עובדים בישראל חשופים היום לפגיעות מסוגים שונים – גופניות ונפשיות, ביטחוניות ומקצועיות – וכל אחת מהן מייצרת השלכות משפטיות שונות, לא פחות מאשר השלכות רפואיות.

הבחירה שבין שתי מערכות פיצוי – ולא ניתן את שתיהן

אחת הסוגיות השכיחות שבפניהן ניצבים נפגעים היא האם ניתן לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה וגם את משרד הביטחון בגין פגיעת איבה. התשובה המשפטית חד-משמעית: ניתן להגיש את שתי התביעות, אך לא ניתן לקבל פיצוי כפול. בסופו של דבר, הנפגע יצטרך לבחור במסלול אחד בלבד.

וכיצד בוחרים? כאן נכנסת לתמונה עבודתה של עו"ד אלון: "יש לבחון את כל הנתונים – גובה השכר, אופי הפגיעה, היכולת לחזור לעבודה, ועוד. לעובד עם שכר גבוה ששואף לחזור לתפקוד, יתאים לרוב מסלול של תאונת עבודה. לעומתו, נפגעים עם השלכות נפשיות מתמשכות יעדיפו את מעטפת הסיוע הרחבה שמציע משרד הביטחון."

לא כל סטייה – שובר שוויון

עוד סוגיה רווחת היא ההכרה בפגיעות שאירעו בדרך לעבודה או ממנה. החוק הישראלי מגדיר "תאונת עבודה" ככזו המתרחשת בדרך מהבית למקום העבודה או בחזרה, אך מכיר גם ב"סטיות סבירות" כמו עצירה לתפילה בבית כנסת או לקיחת דגימה בקופת חולים סמוכה. אלון מציינת מקרה שבו עובדת סטתה ממסלולה למסירת בדיקה רפואית ונפגעה בדרך – ובזכות קרבת הזמן והמקום, הוכרה כנפגעת עבודה. עם זאת, סטייה של ממש – כמו נסיעה לעיר אחרת לצורכי סידור אישי – תנתק את הקשר הסיבתי.

התעמרות בעבודה – פגיעה נפשית, הכרה משפטית

תחום נוסף בו אלון נוגעת לעומק הוא הכרה בפגיעות נפשיות שנובעות מהתנהלות פוגענית במקום העבודה – תחום שמצוי על התפר בין רווחה נפשית לדיני עבודה. "עובדים רבים לא מבינים שמה שהם חווים – מהודעות בשעות לא סבירות ועד השפלות חוזרות – עלול להיחשב כתאונת עבודה לכל דבר ועניין," היא מדגישה. לפי הפסיקה, גם אירוע חריג אחד – כמו העלבה פומבית קשה – עשוי להיחשב עילה לתביעה, במיוחד אם הותיר השלכות קליניות ממשיות כמו חרדה או דיכאון.

לא לפספס את הדד-ליין

עו"ד שירי אלון מחדדת כי לזמן יש משמעות קריטית. את תביעת תאונת העבודה יש להגיש תוך שנה מהאירוע, וכן גם את פגיעת האיבה אך בכל מקרה רצוי מאוד חהגיש את התביעות בסמוך לקרות האירוע. עם זאת, מערכת הביטחון ובתי הדין מפגינים לעיתים גמישות, במיוחד בנוגע לפגיעות נפשיות ואירועים טראומטיים, כמו מתקפת ה־7 באוקטובר. במקרים כאלה ניתן לצרף תצהיר מנומק המסביר את העיכוב.

משפט שמכיר בסבל

עבור אלון, עבודתה אינה מסתכמת בפרשנות יבשה של חוק. היא מבקשת להעניק לנפגעים לא רק פיצוי כספי אלא גם תחושת הכרה. "בסופו של דבר, מדובר באנשים שחייהם התהפכו בגלל אירוע בלתי צפוי. הם לא צריכים להילחם גם על הזכויות שלהם – בשביל זה אנחנו כאן."

וכך, בתוך מרחב שבו המציאות הביטחונית והחברתית מטשטשת את הגבולות בין שגרה לחירום, עורכת הדין שירי אלון מתפקדת כמדריכה בסבך, מנווטת בין תקנות, תקדימים וטפסים – ומעניקה קול ברור לאלו שקולם נדם ברגע אחד, על מפתן המשרד או בקו האש של החיים עצמם.

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה