בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
תופעה זו, המכונה ויקטימיזציה משנית, הופכת את ההליך המשפטי עצמו למקור של מצוקה וטראומה.
חווית הנפגעת בהליך הפלילי
במסגרת ההליך הפלילי, המדינה היא התובעת, ומעמדה של הנפגעת מצטמצם לזה של עדת מפתח. היא נדרשת לשחזר את פרטי האירוע הטראומטי פעם אחר פעם – תחילה בתחנת המשטרה, לאחר מכן בחקירות נוספות, ולעיתים אף בעימות ישיר עם החשוד. אם יוחלט על הגשת כתב אישום, עליה להעיד בבית המשפט, חשופה לחקירה נגדית מצד סנגורו של הנאשם. חוויה זו מתוארת על ידי נפגעות רבות כטראומטית בפני עצמה, לעיתים במידה שאינה נופלת בחומרתה מהפגיעה המקורית. מציאות זו מעמידה בסימן שאלה את יכולתו של ההליך הפלילי לספק מענה לצורכיהן של הנפגעות.
יתרונות ההליך האזרחי
לעומת זאת, ההליך האזרחי מציע פרדיגמה שונה. הגם שהוא אינו חף ממורכבויות, הוא מעמיד את הנפגעת במרכז, כשליטת ההליך. ההחלטה על הגשת תביעה, עיתויה והיקפה נתונות באופן בלעדי בידיה. המסגרת המשפטית האזרחית מכירה בכך שנזק אינו מוגבל לפגיעה פיזית; תחושות של השפלה, פגיעה בכבוד ופחד מוכרות כעילות תביעה עצמאיות, שאינן דורשות הוכחה באמצעות חוות דעת מומחה. יתרה מכך, החוק מאפשר פסיקת פיצויים בסך של עד 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק. סעד זה מהווה לעיתים את המענה היחיד לנפגעת, במיוחד במקרים בהם התיק הפלילי נסגר בעילה של "חוסר עניין לציבור" – נימוק המשקף את סדרי העדיפויות של המערכת יותר מאשר את עמדת הציבור.
אחריות המעסיק
תפקידו של המעסיק במשוואה זו הוא קריטי. החוק מטיל על מעסיקים חובה לספק סביבת עבודה בטוחה ולברר תלונות על הטרדה. אף על פי כן, המציאות מלמדת כי מעסיקים לעיתים נכשלים במילוי חובתם, בין אם במחדל ובין אם בפעולות אקטיביות להשתקת התלונה. החשש המוצדק של נפגעות מפני פגיעה תעסוקתית, פיטורין או נידוי חברתי, מרתיע רבות מהן מלמצות את זכויותיהן גם מול מקום העבודה.
קריאה לחשיבה מחודשת
ניתוח זה אינו קורא לביטולו של ההליך הפלילי, אשר לו תפקיד חברתי חיוני. תחת זאת, הוא מהווה קריאה לבחינה מחודשת של השלכותיו על נפגעות העבירה. נדרשת חשיבה מחודשת על נקודת האיזון שבין זכויות החשוד לבין ההגנה על המתלוננת מפני טראומה נוספת. על מערכת המשפט לעבור מהצהרות על רגישות ליישומה בפועל. מהלך כזה צריך לכלול עידוד הליכים אזרחיים, הבטחת ייצוג משפטי נגיש ורגיש, ומתן סעדים משמעותיים. צדק אמיתי אינו מסתכם בענישת הפוגע, אלא חייב לכלול גם מרכיב של ריפוי עבור הנפגעת. הליך משפטי המוסיף שכבת כאב נוספת, אינו עומד במבחן זה.
עורך הדין אביחי יהוסף מייצג בתיקים מורכבים נגד המערכת בכללותה לרבות משטרת ישראל, הפרקליטות ומלווה נפגעות עבירה.
עברת תקיפה או הטרדה מינית? הדרך לפיצוי מתחילה כאן http://bit.ly/46LKZuz
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה