בשיתוף לקט ישראל
עשרות אלפי טונות של מזון נאספים מדי שנה על ידי לקט ישראל – ארגון הצלת המזון הלאומי של ישראל.
הארגון פועל להצלת תוצרת חקלאית עודפת ממאות חקלאים ברחבי הארץ, לצד איסוף עודפי מזון מצה"ל ובתי מלון, ומעביר את המזון האיכותי הזה לעמותות הרווחה, לטובת מאות אלפי נזקקים מדי שבוע.
את הפעילות הזו מלווה מערך מתנדבים רחב היקף, הכולל עשרות אלפי אנשים מהארץ ומהעולם, הפועלים יחד מדי יום בשטח.
בשנת 2024 לבדה השתתפו בפעילויות ההתנדבות של לקט ישראל למעלה מ־95,000 מתנדבים – תושבים מכל המגזרים, העדות והדתות, וגם יהודים מחו"ל, שמגיעים מתוך תחושת ציונות ושליחות לקחת חלק בעשייה.
מאז 7 באוקטובר, לנוכח המצוקה הקשה בענף החקלאות, הקים לקט ישראל מערך ייחודי של מתנדבים לסיוע ישיר לחקלאים – בקטיף, בשתילה ובכל מה שנדרש
מדובר בשותפות יוצאת דופן בין חקלאים, מתנדבים ורכזי שטח, שמאפשרת לחקלאים להמשיך לעבד את אדמתם ולהתפרנס בכבוד, ולחברה הישראלית כולה לקחת חלק בעשייה משמעותית של ערבות הדדית.
"כבר בערב התכנסנו והבנו שזה שאירוע גדול מכפי שניתן בכלל להכיל ושנצטרך לשנות את צורת העבודה שלנו".
מספרת עו"ד רוית דינמז-יחזקאל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי בארגון 'לקט ישראל', על האופן בו נולד הרעיון להקים מערך התנדבות חקלאית. "לפני השבעה באוקטובר החקלאים תרמו את התוצרת, אחרי האירוע עברנו גם לרכוש מהם. נתקלנו בשתי בעיות עיקריות אצל החקלאים, הראשונה הייתה מחסור בפועלים, בידיים עובדות. הבעיה השנייה היא שהחקלאים נתקעו סחורה, לא היה להם למי למכור והם נכנסו לקשיים כלכליים והחלטנו להיחלץ לעזרתם". לדבריה: "בבת אחת גם נסגרו מקורות ההצלה והיה חשש שלא יהיה מזון לחלק. הענקנו לחקלאים בדרום גם מענקים כספיים משמעותיים כדי שיוכלו להשתקם, יצאנו במערך הלוואות שכעת פועל גם בצפון".
אודי גמליאל, הוא חקלאי ממושב ירחיב, בעל מטעי זיתים שמקבל סיוע מארגון לקט ישראל: "בשביעי לאוקטובר הרגשנו שאנחנו לבד, הפועלים נעלמו. בשנה הראשונה הפסדנו את הקטיף של הזיתים, בשנה השנייה בעקבות מידע מחברים יצרתי קשר עם 'לקט ישראל', וזה היה בלתי יאומן, הגיעו קבוצות שלמות של מתנדבים, עזרו בגיזומים, ועד הקטיף בשלמותו, הם הצילו לי את העסק ומצילים עד עצם היום הזה".
הדברים האלה מרגשים את רוית דינמז-יחזקאל מלקט: "זה נכון שזה עסק, אבל חשוב להגיד שחקלאות זה ביטחון המזון של כולנו, אנחנו מעבירים את התוצרת לנתמכים אבל חקלאות היא הביטחון התזונתי של כל מדינת ישראל וזה החוסן שלנו. לצערי לא תמיד מבינים את זה".
מאז השבעה באוקטובר סייעו ב'לקט ישראל' לכ- 600 חקלאים ושלחו אליהם מתנדבים, לכל קבוצת מתנדבים יש רכז או מורה דרך. אחד מהם הוא יואב דגן רכז התנדבות בארגון: "יש לנו עשרות אלפי מתנדבים בשנה, מתיכוניסטים עד גמלאים, המטרה שלי שזו תהיה התנדבות משמעותית עבורם וסיוע משמעותי לחקלאי. אנחנו עושים התאמה של המתנדבים, בעבודה פיזית, כמו גיזום אז אני מביא את החבר'ה הצעירים. לבתי אריזה מגיעים יותר גמלאים שהם עובדים מצוינים. יש לנו גם הרבה ארגונים וחבר'ה מחו"ל שמגיעים בגלל החיבור והצורך לסייע למדינה.
החקלאי אודי גמליאל מסביר: "יש מתנדבים מגיל אפס, מגיעות משפחות עם תינוק בסל-קל. פעם הגיעה גם משלחת נוצרים הדוקים מהולנד שהחלו לנקות את השטח מלכלוך כי הם מאמינים שארץ הקודש צריכה להיות נקייה. יש כאלה שחוגגים יום הולדת בצורת יום התנדבות".
רמי חג'בי, הוא חבר של גמליאל, שמתנדב באופן קבוע: "כשהוא אמר לי אני צריך אותך הגעתי ולא עזבתי אותו דקה, היינו גומרים עם הזיתים, הולכים לבית הבד מחכים שם אפילו עד עשר בלילה, עד שסוחטים את כל הזיתים. ראיתי אנשים מבוגרים בני שמונים, שבאים לעבוד בהתלהבות, לא האמנתי שיש כאלה אנשים, פתאום יש להם כוח".
לדברי אודי גמליאל: "החקלאות הישראלית תמיד תצטרך סיוע, אין סוף לעבודה באדמה וככל שעובדים יותר- יש יותר עבודה. המתנדבים אוהבים את העץ והעץ אוהב אותם, ההתנדבות היא לא רק לנו כחקלאים, זה נותן להם סיפוק". רוית דינמז-יחזקאל מוסיפה: "גילינו תעצומות נפש של מתנדבים, בהתחלה חשבנו שזה יגווע כי בהתחלה כולם רצו להרגיש חלק ולתרום, אבל בחקלאות חצינו את ה-100,000 מתנדבים. זה אנשים שחוזרים גם תחת מתקפות טילים".
כששואלים את רוית דינמז-יחזקאל מה החזון של לקט להמשך "הלוואי ולא יצטרכו את לקט ישראל ושלא יהיו נזקקים. מאז הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, מספרי הנתמכים הלכו ועלו, ולצערי הרב יוקר המחיה והמצב בארץ תורמים לזה. הלוואי שהתוכנית הלאומית לביטחון המזון שאנחנו שותפים לה תגרום לזה שנהפוך מיותרים. מרבית המימון של לקט ישראל מגיע מכספי מתרומות ולכן ככל שיהיו לנו עתודות לממן את זה, אנחנו פה".
בשיתוף לקט ישראל
