סטרט-אפ שצמח מהאדמה

"כשמדברים על פיתוחים טכנולוגיים ואפליקציות בתחום החקלאות צריך לזכור את הליווי והעיניים שלנו החקלאים ושל ההיסטוריה, בסוף כל מכונה צריכה מאחוריה חקלאי" • סיפורו של דן כרמל | פרויקט מיוחד

בשיתוף לקט ישראל

ההיצע הישראלי של פירות וירקות מספק מגוון רחב ועשיר, הרבה בזכות חלוצים כמו דן כרמל (41) מ- 'משק כרמלים', שנמצא במושב היוגב, שבעמק יזרעאל. הוא ואחיו, היו הראשונים לגדל את החסות שנמצאות היום כמעט בכל מסעדה בישראל – חסה לליק וחסה סלנובה.

דן כרמל, צילום: מיכאל פסטריאייב

הם דור שלישי לחקלאים, סבא וסבתא שלו (מרים ויהודה טייכנר) הם מדור המייסדים של מושב היוגב. אמא שלו ענת היא הבת הממשיכה, שהביאה אל המשק את אבא כרמי. יחד נולדו להם ארבעה בנים ובת שכולם עובדים במשק החקלאי: יובל (49) אמיר (47) דן שהוא הבן שממשיך, אורי (33) עירית (31).

"אני מנסה להמשיך את הדרך של ההורים שלי" הוא מספר "להוביל חדשנות בתחום החקלאות. ביו היתר אנחנו מתמחים בלהכניס מוצרים חדשים לשוק המקומי, היינו הראשונים לגדל חסה סלנובה, חסה לליק, וברוקומיני (שילוב של ברוקולי וקייל). אנחנו גם מגדלים אספרגוס, אפונת שלג, תירס מתוק ועוד.

אני חושב שהחקלאות הישראלית היא פורצת דרך. זה התחיל עוד מתקופת הטפטפות, שמדינת ישראל פיתחה מכיוון שלא היה לה מים ולאחר מכן התפתחו זנים כמו עגבניות שרי. אבל לצערי, בשנים האחרונות, החקלאות הידרדרה. זה קורה גם בשל העובדה שלחקלאים אין דור המשך, רבים מילדי החקלאים כבר לא מתעסקים בזה, והם רואים אלטרנטיבות טובות מחקלאות כמו ההייטק. אבל צריך לזכור שגם כשמדברים על פיתוחים טכנולוגיים ואפליקציות בתחום החקלאות הם בסוף צריכים את הליווי והעיניים שלנו החקלאים ושל ההיסטוריה, בסוף כל מכונה צריכה מאחוריה חקלאי. החקלאות שהייתה פה כשנולדתי הייתה משהו פסטורלי ואותנטי והשינוי היום הוא שינוי שצריכים לדעת לקבל אותו, אנחנו צריכים לדעת איך להמציא את עצמנו מחדש, בשביל להצליח לשמר את הדבר הזה שנקרא חקלאות ישראלית. מדינת ישראל צריכה להביא גידולים חדשים".

מושב יוגב, צילום: מיכאל פסטריאייב

נראה שהחקלאות ממש בליבו, היא מה שמעיר אותו בבוקר ונותנת לו סיפוק כשהוא מצליח לעשות את הבלתי-אפשרי ולשמור על המשק החקלאי: "אני חושב שהייתי אומר לילד שלי, להישאר בחקלאות ולהמשיך את מה שאנחנו עושים – המשמעות של זה היא ליצור אוכל טוב ותזונה טובה ובריאה לאנשים, אני מאמין שאנחנו זה מה שאנחנו אוכלים, ואם אנחנו אוכלים טוב אנחנו נהיה יותר שמחים ויותר טובים".

לאורך השנים האחרונות המשק המשפחתי מעביר את העודפים ל'לקט ישראל', מדובר בירקות איכותיים מאוד, שהנזקקים שמקבלים אותם מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות וספק אם היו יכולים לאפשר לעצמם לרכוש: "אני חושב שלהעניק לאנשים זו מתנה. . כשאנחנו נותנים ל'לקט ישראל' את התוצרת אנחנו יודעים שהיא תגיע לאנשים שבאמת צריכים אותה. אני מאוד אוהב את זה, מעריך ומעריץ את התהליך שהם עושים. הירקות מגיעים בסוף לילדים, לבתי הספר, ומלמדים אנשים לאכול יותר פירות ויותר ירקות. זו גם האג'נדה שלנו, לגרום לאנשים לאכול את מה שהם באמת צריכים לאכול".

משאיות אל סופרים ריקים מסחורה

בשבעה באוקטובר, כשבדרום התעוררו לבוקר רצחני האווירה כמובן הורגשה בכל הארץ. במשק כרמלים רצו להמשיך בשגרה ולספק תוצרת וירקות לאזור הדרום, אבל גילו שזה מורכב במיוחד: "הייתה לנו בעיה מאוד גדולה עם הפצת התוצרת לדרום" אומר דן "הנהגים לא היו מוכנים לעלות על ההגה ולנסוע לאשדוד ולאשקלון, אז אני ועובד נוסף בחברה לקחנו את המשאיות ונסענו בעצמנו. זה היה הכרחי כי לא הביאו להם סחורה לסופרים. בנוסף, התגייסנו לעזור לחקלאים בדרום, לחלקם עזרנו לקטוף את התוצרת ולחלקם אפשרנו למכור דרכנו, יצרנו מיזם שהצליח למכור כ- 4,000 מארזים בשבוע של תוצרת חקלאית מעוטף ישראל".

המלחמה השפיעה על האופן שבו מתקבלת התוצרת החקלאית הישראלית בעולם, גם יוקר הגידול שלה כמו מים וכוח אדם הופך לא תמיד כדאי לייצא אותה ולדן יש חשש: "אנחנו לא מצליחים להתחרות עם מדינות כמו מרוקו או ספרד וגם במדינות רבות לא רצים לקנות תוצרת מישראל והרבה חקלאים מנסים לגדל למכור בשוק המקומי שהוא שוק מוגבל. אם בסופו של דבר כל החקלאים ייכנסו בבת אחת לשוק המקומי יהיה פה כאוס ואנשים פשוט 'יאכלו אחד את השני'. אם לא יהיה מישהו שיוביל פה שינוי, לצערי יהיו פה שנים לא פשוטות לענף החקלאות בישראל."

בשיתוף לקט ישראל

כדאי להכיר