"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
צה"ל והגנת הסביבה: איך מתמודד הגוף הגדול במדינה עם משבר האקלים?
השפעת משבר האקלים על הצבא, שיתוף הפעולה בין הגופים האזרחיים לצבאיים, וכיצד שומרים על הסביבה במהלך פעולות צה"ל?

Loading...

צה"ל והגנת הסביבה: איך מתמודד הגוף הגדול במדינה עם משבר האקלים?

השפעת משבר האקלים על הצבא, שיתוף הפעולה בין הגופים האזרחיים לצבאיים, וכיצד שומרים על הסביבה במהלך פעולות צה"ל?

, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את סרן יהונתן בן סימון, ראש מדור במנהל הגנת הסביבה, אגף התכנון ובניין הכוח הרב הזרועי. השניים דיברו על ההשפעה של משבר האקלים על צה"ל ולהפך, שיתופי הפעולה בין הגופים האזרחיים לצבאיים, ואיך שומרים על הסביבה בזמן פעולות של צה"ל בשטח?

מה לצה"ל והגנת הסביבה? מסתבר שלא מעט. בתפקידו, סרן בן סימון מתעסק בתכלול כל נושא הגנת הסביבה. "למרבה ההפתעה, זהו גוף שקיים בצה"ל מעל 20 שנה – אך ככל שעולה המודעות כך גם העיסוק בצה"ל גובר", מסביר סרן בן סימון.

בן סימון גדל כילד עירוני בתל אביב, אבל מעיד על עצמו שמאז ומתמיד התחבר לטבע ולסביבה. בתיכון הוא כבר למד תואר ראשון בביולוגיה בדגש אקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ומשם המשיך במסלול עתודה של צה"ל. "לא ידעתי בכלל שקיימת אופציה להגיע לתחום של הגנת הסביבה," מסביר סרן בן סימון, "התפקיד הראשון שלי היה בכלל בחיל הים. בקורס הקצינים שלי נחשפתי למיזם בשם 'צבא ההגנה לטבע', וכך נחשפתי לעולם הזה בצה"ל והרגשתי התאמה מהרגע הראשון."

את היומיום שלו מתאר סרן בן סימון כעבודה מנהלתית ותכנונית בעיקר, אבל אל החלק של היציאה של השטח הוא הכי מתחבר. כחלק מעבודת השטח הוא מגיע לבחון את המצב בבסיסי צה"ל ובשטחי האש, כשהעבודה מורכבת גם מקשר עם גופים בתוך הצבא והזרועות השונות וגם עם גופים אזרחיים כמו המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

אחד ההיבטים המרכזיים בעבודתו של סרן בן סימון, הוא כיצד צה"ל, כגוף הגדול ביותר במדינת ישראל, תורם לצמצום הפליטות של מדינת הישראל. כחלק מהתכנית הזאת צה"ל מתקדם לאנרגיות מתחדשות, כשאחת הפעולות העיקריות היא הטמנת פאנלים סולאריים בבסיסי צה"ל.

ההיבט החשוב השני בו מתרכז סרן בן סימון בעבודה, הוא האדפטציה של צה"ל לעולם בו משבר האקלים משפיע על כלל תחומי החיים. עליית פני הים ונסיקת הטמפרטורות הם החששות העיקריים, ובעבודתו פועל סרן בן סימון על מוכנותו של צה"ל לתרחישים הללו.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה