שימו לב שלא מערבבים אתכם

בשיתוף לקט ישראל

מי אני

"שמי שמוליק איס, בן 70, נשוי, אב לשלושה ילדים וסב לשישה נכדים. אני מתגורר במושב בית הלוי בעמק חפר, ומגדל כבר ‪ש 50נה פירות הדר. חוץ מזה, אני נהנה מאוד להכין שמן זית לחברים ולמשפחה. זה תחביב שהפך, לפי דברי החברים, לסוג של מומחיות".

גידולים

"נכנסתי לענייני החקלאות מעט לאחר השחרור מהצבא. התחנה הראש שונה הייתה בפרדס - זו הייתה אהבה מקטיף ראשון. אחר כך התנסיתי בכמה גידולים אחרים, כמו פרחים, אבל מהר מאוד חזרתי לאהבה הישנה – הפרדסים. פה אני מרגיש הכי בבית. אני אוהב את ריח הפרדס, בעיקר בחורף, ולשתות מיץ תפוזים סחוט טרי. זה טעם גן עדן".

סדר יום

"בימי הקיץ החמים אני קם בשש בבוקר, בחורף – כשהשמש זורחת יותר מאוחר – אני קם בשש וחצי. דבר ראשון אני אוכל ארוחה קלה, בעשר בבוקר אני חוטף עוד משהו קל. בתקופת הקיץ אני אוכל ארוחה עיקרית בסביבות אחת בצהריים ואז - כמו כל חקלאי בן דורי - הולך לתפוס תנומה קלה של שעה עד שעה וחצי. זה בריאות, ואני לא מוותר על זה. אחרי שקמים מהשינה הקלה, ממשיכים לעבוד אחר הצהריים והולכים לישון בסביבות עשר. בחורף אנחנו עובדים ברצף עד שלוש-ארבע. בדרך כלל אני הולך לישון יותר מוקדם בחורף".

אם לא הייתי חקלאי...

"שאלה טובה. יום אחד ביקר אצלנו נומרולוג ואמר לי שלפי המספרים שלי אני יכול להיות פילוסוף גדול. אני לא יודע לגבי זה, אני גם לא בטוח שהייתי יכול להתפרנס מזה, אבל האמת היא שלמדתי דווקא אלקטרוניקה, אז אם מאיזושהי סיבה לא הייתי יכול להיות חקלאי – כנראה הייתי מתעסק בחשמל".

עונה אהובה

"ללא ספק עונת החורף – זו העונה שלנו, הפרדסנים, והיא נמשכת ברצף מחודש אוקטובר עד אפריל. יחד עם זאת, אי אפשר לבטל את הקיץ, ובטח לא להיות שאננים. חייבים לעבוד במרץ, כי מי שלא משקיע בקיץ לא יהיה לו מה לקטוף בחורף".

קורונה

"המגפה הזו שיגעה את המדינה, אבל למען האמת אני לא מרגי‪ש שהיא השפיעה עליי. המשכנו לעבוד רגיל והמשכנו לשווק בלי הפרעה לרשתות השיווק

פועלים

"יש לנו 15 פועלים ערבים ופועל אחד תאילנדי שאני נעזר בו לעבודות שוטפות, ומדי פעם עוזר בקטיף. הוא עובד מצוין. השנה, לראשונה, הגיעו לעזור לנו בקטיף כמה חבר’ה ישראלים שהשתחררו משירות צבאי. הם עבדו יפה מאוד והיינו מאוד מרוצים מהם. כשנפרדנו, אמרתי להם שאני מקווה שהם יגיעו גם בשנה הבאה, ומכאן אני קורא לכל מי שרוצה להתנסות בקטיף: בואו בהמוניכם".

הכי אוהב בלהיות חקלאי

"זו עבודה יצירתית מאוד. לי, באופן אישי יש סיפוק גדול כשאני שותל עץ בן שנה ואחרי ארבע שנים מתחיל לקטוף ונהנה מהפירות שלו. זה כיף גדול שלא קיים בכל עבודה".

הכי פחות אוהב בלהיות חקלאי

"אני פחות אוהב את העובדה שכחקלאי אתה תלוי מאוד בחסדי שמים – חמסינים, קרה, רוחות".

לקט ישראל

"הפתרון האידאלי לעודפים החקלאיים, שבעבר היו נזרקים והיום הולכים לנזקקים. אני מברך את הארגון הזה שעושה עבודה חשובה מאוד. כשאני מגיע למצב שהתוצרת שלי יכולה להימכר לסוחר בפרוטות, אני מעדיף לתת אותה לנזקקים. חשוב לא רק לקבל, אלא גם לתת, ובל נשכח שהמצווה הזו מופיעה גם בתנ"ך – ואני קצת בקיא בספר הספרים - לקט, שכחה ופאה".

חקלאי, עודפי התוצרת שלך יכולים להגיע לאלו שאין להם.להצטרפות ללקט ישראל >>

בשיתוף לקט ישראל