"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"הניסוי הקליני הגדול בעולם": מחקר ישראלי פורץ דרך מזהה מזהמים במי קולחין בשלבים מוקדמים
ישראל ממשיכה להוביל בעולם בתחום מחזור מי הקולחין – תהליך קריטי, יקר ומורכב. מחקר חדש מתמקד באיתור הורמונים משאריות תרופות, שדי בננו-גרמים מהם כדי לגרום לנזק משמעותי, ומקדם את תחום טיהור המים לרמות דיוק וטיפול חסרות תקדים

Loading...

"הניסוי הקליני הגדול בעולם": מחקר ישראלי פורץ דרך מזהה מזהמים במי קולחין בשלבים מוקדמים

ישראל ממשיכה להוביל בעולם בתחום מחזור מי הקולחין – תהליך קריטי, יקר ומורכב. מחקר חדש מתמקד באיתור הורמונים משאריות תרופות, שדי בננו-גרמים מהם כדי לגרום לנזק משמעותי, ומקדם את תחום טיהור המים לרמות דיוק וטיפול חסרות תקדים

, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ד"ר אופיר מנשה מהמחלקה להנדסת תעשיות מים במכללה האקדמית כנרת. השניים דנו בהשפעת ההורמונים שנמצאים במי הקולחין על הגוף שלנו, הבדלים בין סוגי ההורמונים, והאופן שבו המחקר החדשני של ד"ר מנשה מסייע בזיהוי שלהם ובפיתוח שיטות לטיפול בהם.

חקר המים החל לחשוף בעשור האחרון את הכמויות המדויקות של ההורמונים המצויים במי הקולחין, הודות לשיתוף פעולה בין המכללה האקדמית כנרת לאוניברסיטת תל אביב. הפריצה התאפשרה בעקבות כניסת טכנולוגיה מתקדמת למדידת מים, שאפשרה לזהות חומרים שלא היו ידועים לחוקרי המים בעבר. "כמו בגילוי המיקרוסקופ הראשון, כך גם כאן – עולם שלם נחשף", מסביר ד"ר אופיר מנשה מהמכללה האקדמית כנרת.

ההורמונים שזוהו במים מקושרים להשפעות גופניות משמעותיות, כגון הבשלה מינית מוקדמת, בעיקר בקרב בנות, תופעה שהולכת וגוברת עם השנים. בנוסף, זוהתה עלייה במקרי סרטן הנגרמים מחשיפה למזהמים. "אנחנו רואים קשרים נסיבתיים גם בין שינויים פיזיולוגיים לבין ההבנה שיש במים שלנו מרכיבים שלא הכרנו בעבר", מציין ד"ר אופיר מנשה.

המים שאנחנו צורכים מכילים שאריות של תרופות, אך מאין מגיעות התרופות הללו ומה ניתן לעשות כדי לצמצם את הימצאותן? "ישנן שתי גישות מרכזיות", מסביר ד"ר מנשה. "הגישה הראשונה היא גישה מונעת, שמנסה למנוע מהחומרים המזהמים להגיע למים מלכתחילה. למשל, באמצעות איסוף ייעודי של תרופות, בדומה לאיסוף סוללות, או הגבלת השימוש בחומרים מסוימים בתעשייה שיכולים לזהם את המים."

הגישה השנייה, לדבריו, היא הגישה המטפלת. "גישה זו מתמקדת בשאלה – 'איך אנחנו מתמודדים עם החומרים שכבר הגיעו למים?'. כאן נכנסים לתמונה מכוני הטיפול בשפכים, שאחראים לניקוי וטיהור המים מרעלים וחומרים מזהמים".

הנושא של טיפול בהורמונים במים הוא בעל חשיבות קריטית, שכן הוא עשוי להשפיע על עתיד האנושות. קיים חשש, אמנם לא מבוסס לחלוטין, כי בטווח הארוך תופעה זו עלולה להוביל להכחדה מסוימת של המין האנושי. בקרב בעלי החיים, תופעות כאלה כבר מתרחשות ואנו נמצאים כיום בתהליך הידוע בשם "ההכחדה השישית". בעוד שהכחדות קודמות נגרמו משינויי אקלים קיצוניים, פגיעות מטאור ואירועים טבעיים אחרים, הפעם, הכחדה אפשרית זו מיוחסת להשפעות מעשי ידי אדם.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה