"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם העתיד טמון באנרגיה גרעינית?

גוגל, אמזון ומיקרוסופט מובילות את המגמה העולמית: האנרגיה הגרעינית הופכת לנושא חם. האם גם ישראל תצטרף למהפכה?

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את אל"מ ד"ר אורי ניסים לוי, מרצה באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, ויו"ר הפורום הגרעיני העולמי. יחד הם שוחחו על הסיבה שחברות טכנולוגיה מובילות כמו גוגל מחזיקות בבעלותן כורים גרעיניים, אילו מדינות באזורנו עושות שימוש באנרגיה גרעינית, ומה הסיבות לכך שישראל נותרת מאחור בתחום זה?

הבינה המלאכותית אומנם חוללה מהפכה טכנולוגית, אך אחד ההיבטים הפחות מדוברים שלה הוא צריכת החשמל האדירה הנדרשת להפעילה. אנרגיה גרעינית, כך מתברר, עשויה לספק מענה יעיל לאתגר זה. דוגמה לכך היא מייקרוסופט, שחתמה לאחרונה על חוזה ל-20 שנה עם הכור הגרעיני שלThree Mile Island, שבעבר התפרסם בעקבות אחת התקלות הגרעיניות החמורות ביותר בעולם בשנת 1979. בעקבות מייקרוסופט, גם ענקיות כמו אמזון וגוגל מצטרפות למגמה, כשהכור מופעל מחדש כדי לעמוד בדרישות האנרגיה ההולכות וגדלות.

עולה השאלה, אם החברות הגדולות בעולם כבר מזהות את היתרון שבשימוש באנרגיה גרעינית, מדוע לא כל העולם הולך בעקבותיהן? כאן, מסביר ד"ר ניסים לוי, נכנסת לתמונה דעת הקהל העולמית. "סקרים מראים שאנשים בעד חשמל זול ונגיש, וברגע שהם מבינים ששימוש בכורים גרעיניים יכול לחסוך פי חמישה או יותר בצריכת האנרגיה, הגישה שלהם כלפי אנרגיה גרעינית משתנה", הוא אומר. "בארצות הברית, למשל, משקיעים רבות בחינוך והסברה לציבור על יתרונות האנרגיה הגרעינית, במטרה להפחית את החששות ולשבור את החסמים שנובעים בעיקר מפחד ואי-ודאות.”

"שנת 2025 עשויה להיות שנת תפנית עולמית", אומר ד"ר ניסים לוי, "ובישראל, כרגיל, המצב מורכב יותר. בשל העמימות שישראל משדרת, היא אינה יכולה להצהיר על החזקת גרעין, ולכן המצב שונה. בישראל אנו מתמודדים עם שתי בעיות עיקריות: דעת הקהל המקומית והמחויבות לאמנות בינלאומיות".

לעומת זאת, במדינות שכנות כמו מצרים וערב הסעודית, כורים גרעיניים פועלים בגלוי, ללא הסתרה, מה שמדגיש את השתלבות המזרח התיכון במגמה העולמית הגוברת של שימוש באנרגיה גרעינית.

אבל אין מה לחשוש, מרגיע ד"ר ניסים לוי, ומסביר כי יש בקרה תמידית על השימוש שנעשה באנרגיה הגרעינית, ומוודאים שהיא הולכת למקומות של ייצור חשמל ולא לשימושים עוינים.

אם כן, נראה שלמרות שהעולם דוהר בכיוון האנרגיה הגרעינית, ישראל כמו הרבה מקרים, נאלצת להישאר מאחור בשל המצב הביטחוני הסבוך שהיא נמצאת בו.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר