"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על גבול הטעם הטוב: מזבל למנת גורמה

הכירו את אונקום: הפטרייה שגורמת לנו לא לזרוק גרגר אחד של אוכל. מאפי שמרים ולחם חם מהתנור, או גבינות דליקטס עם עובש – נשמע מגרה, נכון? ומה לגבי פטריות שצומחות על פסולת מזון, הייתם אוכלים? כי זה למעשה אותו הדבר

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ד"ר רועי צזנה, חוקר במרכז בלווטניק באוניברסיטת תל אביב. יחד הם שוחחו על הפטרייה האינדונזית הייחודית שגדלה על פסולת והופכת למאכל דמוי טופו, על הפוטנציאל שלה לפתור את משבר בזבוז המזון העולמי, ועל התגובה של החך המערבי למחשבה שהוא למעשה אוכל פסולת ממוחזרת.

כולנו נהנים ממאפים, עוגות שמרים ומוצרי לחם מפנקים, ולא תמיד זוכרים ששמרים הם למעשה סוג של פטריות. במגע עם סוכר ופחמן דו-חמצני, השמרים מנפחים את הלחם ויוצרים את המרקם האוורירי שאנחנו כל כך אוהבים. אז מדוע אנחנו מזדעזעים כשמדובר בפטריות אחרות, כמו אלו שד"ר צזנה דיבר עליהן, שיכולות גם הן לסייע לנו – הפעם במניעת בזבוז מזון?

הפטרייה המדוברת גדלה על מזון שפג תוקפו והופכת אותו למאכל חדש, טעים ומזין. מקורה באי ג'אווה שבאינדונזיה, שם נוהגים לקחת שאריות של מזון, כמו לחם שהתייבש והפך לבלתי אכיל, שמן בוטנים וחלב סויה, ולהוסיף את הפטרייה. תוך כמה ימים היא צומחת על האוכל והופכת ל"אונקום" (Oncom) – מאכל שמראהו דומה לטופו, טעמו מזכיר גבינת ברי וכשהוא מטוגן אפילו מתקרב בטעם לשניצל או בשר.

הפטרייה הזו מוכרת כבר מאות שנים באינדונזיה, אך לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת ברקלי החליטו לקחת אותה לשלב הבא ולנסות להכניסה למטבחים במערב. במחקרם, גילו החוקרים שהפטרייה בטוחה לחלוטין למאכל ובריאה לגוף, והציבו לעצמם מטרה לגדל אותה על מזונות התואמים את ההרגלים הקולינריים של העולם המערבי. הם הצליחו לגדל אותה על קליפות של פירות וירקות, זרעים ואפילו כל סוגי לחמים.

התגלית הזו חשובה במיוחד, שכן במדינות המערב שליש מהמזון מיוצר לשווא ונזרק לפח. בנוסף, שאריות המזון ותוצרי הלוואי של ייצור המזון ו אחראים ל-50% מפליטת גזי החממה. עם זאת, החוקרים ידעו שהמכשול העיקרי יהיה התאמת מזון ילידי אינדונזי לקהל המערבי. כדי להתגבר על כך, הם שיתפו פעולה עם מסעדות גורמה בערים כמו ניו יורק וקופנהגן, ושילבו את פטריית האונקום במנות מבלי ליידע את הסועדים. הרעיון היה לנצל את הציפייה של לקוחות מסעדות יוקרה לטעמים חדשניים וייחודיים, מה שהופך אותם לפתוחים יותר להתנסויות קולינריות יוצאות דופן.

הניסוי במסעדות היוקרה עבר בהצלחה, אך החוקרים לא הסתפקו בכך, וייבאו את הפטרייה המקורית מאינדונזיה וביקשו מכמה נבדקים לדרג את הטעם שלה. גם כאן הציונים היו גבוהים באופן יחסי, בממוצע 6.5 מתוך 10, כשחשוב לזכור שזהו מזון שבסופו של דבר הגיע מהזבל.

עוד מוקדם לקבוע האם האונקום יביאו לשינוי ממשי בתחום בזבוז המזון, אך אין ספק שהאדם המערבי פתוח לטעמים חדשים, וכמו כל מזון חדש שמגיע לחך – הוא מתרגל בסופו של דבר.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר