"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ברצלונה, ונציה וטוקיו: המחאות בעולם נגד תיירות יתר והטרנד הסביבתי שמנסה לפתור את הבעיה
לאחר השנה הלא פשוטה שעברה על אזרחי ישראל, רבים רוצים להשתחרר מהדאגות ולטייל. אבל תיירות היא גם נזק סביבתי וכדי לצמצם אותו אנחנו צריכים להיות יותר מודעים לסביבה שלנו בזמן החופשה

Loading...

ברצלונה, ונציה וטוקיו: המחאות בעולם נגד תיירות יתר והטרנד הסביבתי שמנסה לפתור את הבעיה

לאחר השנה הלא פשוטה שעברה על אזרחי ישראל, רבים רוצים להשתחרר מהדאגות ולטייל. אבל תיירות היא גם נזק סביבתי וכדי לצמצם אותו אנחנו צריכים להיות יותר מודעים לסביבה שלנו בזמן החופשה

, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את פרופ' יעל רם, החוג ללימודי תיירות, המכללה האקדמית אשקלון. השתיים דיברו על הנזקים שאנחנו גורמים להם בלי מודעות כשאנחנו חובשים את כובע התייר. מהם הדברים הקטנים והמשמעותיים שבכל זאת אפשר ליישם בחופשה, ומה יותר מזהם – קרוזים או טיסות?

כשחושבים על זיהום סביבה, אינטואיטיבית חושבים על שקיות מפוזרות בשמורות טבע וניילונים צפים בים – אבל הסביבה היא מושג הרבה יותר רחב מזה. כשאנחנו יוצאים לחופשה, בלי לשים לב אנחנו מגדילים את פליטת גזי החממה שלנו. ככל שאנחנו טסים רחוק יותר, כך אנחנו מזהמים יותר. בטיסה טרנס-אטלנטית אחת, נפלטים יותר גזי חממה משנה שלמה בחייו של אזרח אירופי ממוצע.

אבל זהו רק נדבך משמעותי אחד בהיבטים של זיהום והשפעה סביבתית של תיירות. את הנושא של "תיירות יתר" התחלנו לראות ב-2016, כשבערים מרכזיות ברחבי העולם התעוררו מחאות ששמו זרקור על השינוי המהותי באורח החיים של התושבים המקומיים, הסובלים מעומס של מתיירים בעיקר בעונת הקיץ. טענת הנגד העיקרית שלהם הייתה שאנחנו, כתיירים, מחזקים להם את הכלכלה ואת הכיס, אך פוגעים באיכות הסביבה שלהם.

"המקומיים לא מבקשים שלא נבוא בכלל, אלא שנבוא באיזון. גם אנחנו לא נהנים לבוא ביולי אוגוסט, שיא העונה, וסובלים מצפיפות נוראית בערים האלו", מסבירה פרופ' רם. מספרי התיירות רק ממשיכים לעלות, כך שהעומסים גדלים בהתאם.

"בחופשה אנחנו מרשים לעצמנו להשתולל קצת", ממשיכה פרופ' רם, "אז אנחנו משאירים את המזגן דולק במלון כדי שיהיה נעים כשנחזור, לוקחים יותר אוכל בבופה ואז זורקים – הבעיה היא עצומה כשמדובר על מעל 500 מיליארד תיירים בשנה".

כיצד, אם כך, ניתן לכבד את הסביבה והחוקים, מבלי לפגוע בהנאה ותחושת החופשיות שלנו בחופשה? פרופסור רם מתעקשת – "זה לא כל כך מסובך".

"כשאני קונה ברשת בינלאומית של בגדים בוונציה, אני לא תורמת לכלכלה המקומית. כשאני אוכלת, קונה וישנה בעסק מקומי – הרווחים נשארים אצלו. זה מושג שנקרא 'קיימות כלכלית', ואנחנו יכולים לתרום לו אם רק נסית מעט את תשומת הלב שלנו בתכנון הטיול ובמהלכו".

בקיץ החולף בברצלונה חזינו בתופעה חריגה: מקומיים שמשפריצים ברובי מים על תיירים שיושבים במסעדות. "הם רואים את העומס של התיירים ומרגישים שהם נדחקים החוצה – כשאפילו את הכסף של התיירים הם לא רואים בעצמם. הם יוצאים קירחים מכאן ומכאן".

למרות שהשנה הקרובה, כמו זו שחלפה, לא תהיה שופעת בתיירות פנים בישראל – יש עדיין כאלו המעדיפים נופש מקומי, בין אם בשל מחירי הטיסות המופרזים או בשל הרצון לחזק את העסקים המקומיים. "פה אנחנו לא מדברים על טיסות, אבל ככל שניסע פחות רחוק בתוך הארץ – כך נזהם פחות. אפשר לטייל בסביבה הקרובה אלינו". פרופ' רם מדגישה את החשיבות של חיזוק הכלכלה המקומית, בעיקר בזמנים כאלו: "אם מדברים על לפרנס, אז למצוא את העסק המקומי ולהשאיר שם את הכסף. זה חשוב תמיד, ועכשיו במיוחד".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה