"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מציאת פתרון הומני לבעיית חתולי הרחוב, כלבי הרחוב וחזירי הבר

הגישה הקיימת לדילול אוכלוסיות חיות רחוב ובעלי חיים פולשים אינה הומנית וגם לא יעילה. מחקר חדש מציע פתרון טבעי: פיתוח מזון שיפגע אך ורק בפוריות החיות

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את ד״ר חיליק מרום רופא וטרינר, חוקר ו-CVO בחברת CommuniTreat וד"ר סמדר טל, חוקרת ומרצה בביה״ס לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית. השלושה דיברו על בעיית המינים הפולשים והמתפרצים בישראל ועל המחקר החדשני וההומני שלהם שמטרתו דילול אוכלוסיות חתולי הרחוב וחזירי הבר בצורה ידידותית יותר.

בעיית חזירי הבר בחיפה קיימת מזה שנים, וניסיונות לטפל בה באמצעות ציידים מורשים מטעם רשות הטבע והגנים נמשכים, אך ללא תוצאות מספקות. "דילול כשלעצמו, שמתרחש במספר מקומות בארץ כמו רמת הגולן ואגמון החולה, הוא כביכול פעולה שהיא נכונה", מספרת ד"ר סמדר טל, "אבל רק כשהוא אפקטיבי. בארץ לא יודעים לעשות את זה כמו שצריך ובהיקף מספק, והתוצאות בהתאם".

הצורך בדילול נובע מהפגיעה האקולוגית של המינים הללו. "כאשר מין מתרבה ללא טורפים טבעיים, הוא פוגע במאזן האקולוגי של סביבתו", מסביר ד"ר חיליק מרום. "עלינו להגיע לאיזון".

הפתרון שפיתחו ד"ר טל וד"ר מרום החל בניסיון לפתור את בעיית חתולי הרחוב בישראל. כיום ישנם כשלושה מיליון חתולים כאלו, שהם לא רק סובלים בעצמם אלא גם מהווים מטרד ופוגעים במינים אחרים. ד"ר מרום מדגיש כי המטרה הייתה ליצור כלי שיאפשר ויסות אוכלוסיית חתולי הרחוב בלי לפגוע בהם ישירות.

הפיתוח, בשיתוף עם הביוכימאית ד"ר תמי בר, כולל מזון שמסייע לעיקור וסירוס טבעי מבלי לפגוע במערכות הגוף, אלא רק בפוריות. לפני מספר חודשים השלושה סיימו מחקר מוצלח על חולדות, וכעת ממתינים לפרסום המאמר. השלב הבא יבדוק את המזון על חתולים, ובמקרה של הצלחה, יישקל הניסוי גם בקרב חזירי הבר.

בישראל, בעיית המינים הפולשים והמתפרצים חמורה. דוגמה לכך הן הנוטריות באגמון החולה, שהובאו מארגנטינה לצורך תעשיית הפרוות.בעקבות טיפול לקוי והזנחה שלהן בטבע, הן התפשטו למקומות נוספים, כמו פארק הירקון והן פוגעות בצמחייה ובעלי חיים בסכנת הכחדה. גם חזירי הבר, שהם לא מינים פראיים במקור, אף הם גורמים לנזקים סביבתיים.

חשוב להתמודד עם בעיות אלו לא רק בשל הפגיעה האקולוגית אלא גם כי הם נושאים מחלות ומסכנים את בני האדם. ד"ר מרום מבהיר: "זה נחמד לראות להקות של תנים בפארק הירקון, אבל בסופו של דבר, זה לא טוב להם ולא טוב לנו".

מגמה נוספת היא התפשטות כלבי הרחוב, שהוחרפה בעקבות המלחמה בעזה, שהביאה כלבים רבים מהרצועה לישראל. "כלבים וחתולים הופכים מחיות מבויתות לציידים בטבע, התפקיד שלנו כחברה וכקהילה הוא לטפל בהם באמצעות פתרונות הומניים בלבד", מסכם ד"ר מרום.

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר