המדינה מודה שנכשלה וארגוני הסביבה עתרו לבג"ץ בצעד חסר תקדים בישראל

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה. השניים דיברו על הצעד חסר התקדים של ארגוני הסביבה בישראל, על התשובה של הממשלה שמודה בכישלון, וכיצד מדינות אחרות התמודדו עם אי העמידה ביעדים הסביבתיים שהציבה הממשלה שלהן.

חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן את הזכות של אדם לחייו, לגופו ולכבודו. מדינת ישראל משתתפת בוועידת האקלים העולמית מדי שנה ומתאימה את עצמה בהתחייבויות שלה לקונצנזוס העולמי. המטרה היא לצמצם פליטות מזהמות, שתשרת את כלל אזרחיה. בוועידת האקלים שהתקיימה בגלאזגו בשנת 2021, התחייבה המדינה להפחית 85% עד שנת 2050 ו-27% עד 2030. אך במבחן המציאות, היא רחוקה מאוד מלעמוד ביעדים הללו.

בספטמבר 2023 התאגדו כלל הארגונים הסביבתיים בישראל ועתרו לבית המשפט במטרה לחייב את המדינה לעמוד ביעדים שלה. בתגובה המדינה טענה כי בית המשפט הוא לא המקום לדון בנושאים כאלו וכי אין לו סמכות לחייב אותה לעמוד בהם. מתגובת המדינה עולה כי היא אכן מכירה בכישלונה לעמוד ביעדים, אך הניסיון למנוע את התערבות בית המשפט הוא, כפי שטוענים הארגונים הסביבתיים, בגדר “זריעת חול בעיניים”.

במדינות כמו גרמניה והולנד, בית המשפט התערב ובעקבות כך חוקקו חוקים שתואמים את הדחיפות של הטיפול בנושא הפליטות. "יתרה מכך, אנחנו חלק מגל של עתירות ששוטף את העולם ב-20 השנים האחרונות, שמבקש מבית המשפט להתערב איפה שהמדינה נכשלת", מסביר אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה. "התשובה של המדינה היא ניסיון למנוע ביקורת שיפוטית, וזה משהו שאנחנו רואים בתקופה האחרונה בהרבה נושאים".

כעת נערכים הארגונים לדיון בבג”ץ, שיתקיים בינואר 2025, שבו יעלו שלוש נקודות מרכזיות: “הראשונה היא צדק בין-דורי, כאשר העותרים מייצגים את כל שכבות הגיל – מבני נוער ועד קשישים, כולל ניצולת שואה בת 92 והנכדה שלה. הנקודה השנייה נוגעת לפגיעה בזכויות יסוד, כמו כבוד האדם וחירותו והזכות לבריאות ולסביבה ראויה. הנקודה השלישית מדגישה שאיננו מנסים להמציא את הגלגל – ישראל, כמדינה שרוצה להיחשב למפותחת ומערבית, צריכה להתאים את עצמה לסטנדרטים מקובלים".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה