"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
עגבניות הן רק ההתחלה: המשבר התזונתי מאיים על ביטחון ישראל
המשבר התזונתי מחמיר: האוכלוסייה גדלה, היבולים מצטמצמים, והמצב הביטחוני מעלה את השאלה לאן אנחנו הולכים מכאן?

עגבניות הן רק ההתחלה: המשבר התזונתי מאיים על ביטחון ישראל

המשבר התזונתי מחמיר: האוכלוסייה גדלה, היבולים מצטמצמים, והמצב הביטחוני מעלה את השאלה לאן אנחנו הולכים מכאן?

,עודכן
0השמעה
[object Object]

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן Bard הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי. השניים דיברו על התלכדות שני המשברים הגלובליים העיקריים כרגע בישראל, על החשיבות בשיתופי פעולה בין לאומיים גם בתחום ביטחון המזון, ולמה דווקא העגבניות הן אלה שניזוקו הכי הרבה?

בקיץ האחרון מחירי העגבניות זינקו, וכל אזרחי ישראל חוו את המשבר בביטחון התזונתי. עם החרפת מזג האוויר והקיץ שהופך לחם יותר, גם היבולים, הפירות והירקות הבסיסיים שאנו צורכים נפגעים. במקביל, קשיים בייבוא בזמן מלחמה מוסיפים לאיום על הביטחון התזונתי ומדינת ישראל חייבת להיערך לכך.

את משבר העגבניות ראינו לאחרונה, אבל האמת היא שהביטחון התזונתי שלנו הושפע מקונפליקטים גיאו-פוליטיים עוד הרבה לפני הקיץ האחרון.

כאשר החלה המלחמה באוקראינה, ישראל, שמייבאת 50% מגרעיני החיטה שלה מאוקראינה, נפגעה. במלחמה הנוכחית אנחנו חווים את המשבר מול טורקיה כאחת הסיבות לעליית מחירי העגבניות, שכן השוק הישראלי נתמך רבות על ייבוא עגבניות טורקיות.

העולם מתמודד כיום עם שני איומים עיקריים: משבר האקלים ומשבר המזון. השניים כמובן קשורים זה לזה, ובישראל אנחנו רואים את מה שנקרא "התלכדות זירות". המצב כרגע מאלץ את המדינה לחשוב אחרת.

בנוסף למשברים העולמיים, ישראל חווה עלייה משמעותית במספר האנשים החיים בה, והמשמעות היא עוד פיות רבות להאכיל. הבעיה העיקרית בהיבט הזה, הוא שעם עליית הנפשות אין עלייה של ייצור חקלאי שנמצא במגמת עצירה. זוהי בעיה עולמית, לא רק מקומית, אבל במדינת ישראל חווים אותה כרגע באופן מודגש, משום שהיא משתלבת עם המשבר הביטחוני שאנו נמצאים בו כבר שנה.

אז מדוע דווקא העגבניות נפגעות? "זה קורה למעשה בכל קיץ", מסביר פרופ' קפולניק, "בשלהי הקיץ חם מאוד לעגבנייה, ולמרות שהיא פורחת, גרגרי האבק של הפרח לא חיוניים בגלל הטמפרטורה הגבוהה. הבעיה היא שגם בלילה אין הקלה ואז יש פחות יבול".

"מדינת ישראל תמיד ידעה להעמיד מחקר ופיתוח שנתנו לה פער", מתאר פרופ' קפולניק, "עכשיו צריך לפתח עוד יותר. מה שראינו במלחמה עד עכשיו זה כמה קואליציות בין לאומיות חשובות וצריך לעבוד יחד בעוד תחומים, בין היתר ביטחון המזון".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה