"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
החברה הישראלית שמחזיקה במפתח לפתרון תרחיש העלטה במלחמה מול חיזבאללה – ומחכה שהממשלה תפעל
"אני קורא לממשלה: תשתמשו בנו", אומר מייסד חברת ג'נסל הישראלית. כשאחד מהחששות הגדולים של ישראל הוא תרחיש עלטה שמאיים להחשיך אזורים רבים במדינה לאורך ימים ארוכים, החברה המקומית מציעה פתרון כחול לבן שכבר פועל בבתי חולים בארץ ובעולם

Loading...

החברה הישראלית שמחזיקה במפתח לפתרון תרחיש העלטה במלחמה מול חיזבאללה – ומחכה שהממשלה תפעל

"אני קורא לממשלה: תשתמשו בנו", אומר מייסד חברת ג'נסל הישראלית. כשאחד מהחששות הגדולים של ישראל הוא תרחיש עלטה שמאיים להחשיך אזורים רבים במדינה לאורך ימים ארוכים, החברה המקומית מציעה פתרון כחול לבן שכבר פועל בבתי חולים בארץ ובעולם

, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את גיל שביט, מייסד-שותף וסמנכ"ל פיתוח עסקי בחברת ג'נסל. השניים דיברו על הפתרון שמציעה החברה הישראלית לתרחיש העלטה, שמשנה את כל התמונה, ועל הקושי לשנות את התפיסה של האדם הממוצע כאשר מנסים לשכנע אותו שזה הפתרון הנכון, בניגוד לכל מה שהכיר בעבר.

מימן הוא היסוד הראשון בטבע שנמצא בכל מקום ובשום מקום בו זמנית. הוא גז לא רעיל, ללא צבע וריח ונחשב אנרגטי מאוד. כל מה שצריך לעשות איתו בכדי שלא יהווה נזק הוא לתת לו להימלט.

זאת בניגוד לגזים אחרים שאנחנו משתמשים בהן כמו בנזין באוטו או גז בישול, שמסוכנים הרבה יותר בתנאים מסוימים. חברת ג'נסל הישראלית, שנוסדה לפני 13 שנים, חשבה על פתרון המבוסס על חיבור בין מימן לחמצן – תהליך שמייצר מים ובאופן נכון גם יכול לייצר אנרגיה חלופית לחשמל. במילים אחרות, מדובר בגנרטור שמופעל על מימן.

על פני השטח, הפתרון שמציעה החברה הישראלית, נשמע חלומי – גנרטורים שמופקים ממימן, לא מהווים סיכון והאנרגיה שניתן להפיק היא במסות עצומות. הפתרון האידיאלי לסכנת העלטה שמרחפת מעלינו מאז תחילת המערכה מול חיזבאללה.

אז מה עוצר את מדינת ישראל מלהשתמש בו?

"משפט שאני לא אוהב לומר, הוא שישראל היא הרבה פעמים הראשונה בלפתח, והאחרונה בליישם", מסביר סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, גיל שביט. בג'נסל מנסים לשבור את המיתוס הזה, ולכן התקינו בעצמם כמה מערכות כדי לקדם את התהליך. אבל ללא עזרה מהמדינה ומשאבים מתאימים, קשה מאוד להשיג מספיק מימן, שכן זהו תהליך יקר מדי.

כרגע החברה בחרה להתמקד במתן רציפות תפקודית למקומות קריטיים שלא יכולים להמשיך לתפקד במצב של עלטה וקריסת מערכות החשמל, כמו בתי חולים. "בהלל יפה בחדרה יש גיבוי להפסקות חשמל בחדרי צנתור", מספר שביט. בנוסף לבית החולים הישראלי, ישנם מוסדות ברחבי העולם שגם משתמשים בשירותי החברה.

הישראלי הממוצע מכיר את הגנרטור הרגיל שעובד על דיזל. הרבה ישראלים מיהרו לרכוש אותו כאשר תרחיש העלטה החל לעלות לכותרות. הפתרון שמציעה ג'נסל הוא זול בהרבה וקל לייצור, אבל הבעיה היא עמוקה הרבה יותר. "יש משהו פסיכולוגי אצל בני אדם שהתרגלו למשהו ונורא קשה להם להתרגל למשהו חדש". שביט מתאר את הקושי בו הם נתקלים בניסיונות לשכנע מוסדות לאמץ את הפיתוח שלהם. "אנחנו חברה קטנה שמנסה לשנות סדרי עולם מבחינת האדם הפשוט. זאת תעשייה שלמה שצריך ללמד אותה משהו חדש".

כאשר נשאל שביט מה הייתה תגובת המדינה והמשרדים הרלוונטיים כשפנו אליהם והציגו להם את החברה, התשובה הייתה ברורה: "התלהבות אדירה בהתחלה, אבל אז מגיע השלב שצריך לשנות פרדיגמות, לשבור שגרה, להכתיב רגולציה. הבנו שצריך לעשות את זה בהדרגה, ועל זה אנחנו עובדים כרגע".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה