בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
מאת: מריה כץ, מומחית מערכי דיור מייסדת מרכז גולד פקטור זקנה שלמה בדיור מותאם.
מיגון מוסדות ופינוי חירום
אחד האתגרים המרכזיים שעלו במהלך המלחמה היה מצב המיגון במוסדות לאזרחים ותיקים.
מהנתונים על 100 מוסדות בפיקוח משרד הרווחה נמצאו 58% מהמוסדות במיגון מלא, 35% במיגון חלקי ורק 7% ללא מיגון כלל, התמונה במוסדות שבפיקוח משרד הבריאות מדאיגה יותר. מתוך 259 מוסדות, רק ב-16 נערכו סקרי מיגון פיקוד העורף, ובאלה נמצא כי רק 32.3% מהמיטות הן במיגון תקני.
לגבי יתר המוסדות, אין נתונים מדויקים, אך משרד הבריאות מעריך כי רובם במבנים ישנים ללא אזורים ממוגנים מספקים. הסיבות למצב זה מגוונות וכוללות מבנים ישנים, היעדר תקציב למיגון, אחריות מבוזרת, חוסר בסקרי מיגון, ומורכבות הפתרון עבור אוכלוסייה שאינה ניידה.
בעקבות המצב, בוצעו מספר פעולות חירום:
- פינוי של מעל 500 דיירים ממוסדות באזורי סיכון לאזורים בטוחים יותר.
- הסדרת מימון ותמיכה למוסדות הקולטים על ידי משרד האוצר.
- יצירת מסלול "קוד מלחמה" המאפשר העברה מהירה של קשישים למסגרות מוסדיות ללא צורך בוועדות כלכליות.
השפעה על מרכזי יום ופתרונות דיור חלופיים
מרכזי היום, שמהווים מסגרת חברתית וטיפולית חשובה לאזרחים ותיקים, נפגעו קשות מהמצב. רבים מהם בדרום ובצפון הארץ נסגרו, ואחרים נפתחו לקהל מצומצם יותר. השיפוי מהביטוח הלאומי לא כיסה את העלויות הגבוהות, מה שהעמיד בסכנה את המשך פעילותם.
במקביל, נוצרו פתרונות דיור חלופיים:
- "נופשון מלחמה" - סובסידיות למסגרות בבתי אבות עבור אזרחים ותיקים שאינם זקוקים להשגחה 24/7.
- אירוח בדיור מוגן - האיגוד לקידום קהילות דיור למבוגרים בישראל (קדם), בשיתוף משרד הרווחה, קלט אזרחים ותיקים מיישובים מפונים בכ-30 דיורים מוגנים ברחבי הארץ, ללא עלות.
יוזמות תמיכה וחוסן
לצד האתגרים, צמחו יוזמות רבות לתמיכה באזרחים הוותיקים:
- מיזם ליווי טלפוני של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה.
- הרחבת פעילות המוקד לאזרחים ותיקים (*8840) עם מענה במגוון שפות.
- שיתוף פעולה בין משרד הרווחה וחברת יוניפר להנגשת פעילויות מקוונות לקשישים.
- קבוצות תמיכה ייעודיות לסבים וסבתות שכולים בשיתוף ארגון יד לבנים.
5.הארכת אשרות השהייה לכלל העובדים הזרים
- אי-אכיפה זמנית של העסקת עובדים זרים ללא אשרה בבתי אבות ומוסדות גריאטריים
אתגרים מתמשכים
למרות המאמצים, נותרו אתגרים משמעותיים:
- מיגון חלקי או חסר במערכי דיור.
- קשיים בהתאקלמות של קשישים עקורים שנאלצו לעזוב את בתיהם.
- צמצום בשירותים ובתמיכה לזקנים, המוביל לבדידות וחרדה מוגברות.
- מחסור במיטות אשפוז בשיקום ומוסדות גריאטריים.
-אחריות מבוזרת, חוסר בסקרי מיגון .
- עזיבה של כ-2,000 עובדים זרים בתחום הסיעוד, המקשה על טיפול בקשישים סיעודיים.
מבט לעתיד
עם תום השנה הראשונה למלחמה, ברור כי נדרשת תוכנית לאומית מקיפה לשיפור המיגון והתמיכה באזרחים הוותיקים בעתות חירום. הדגש צריך להיות על:
- שיפור מידי של מיגון במוסדות לקשישים.
- הרחבת מערך התמיכה הנפשית והחברתית.
- פיתוח פתרונות דיור גמישים לשעת חירום.
- גמישות בהצעת מענים להעסקת העובדים הזרים בתחום הסיעוד.
- הבטחת המשך פעילותם של מרכזי היום, כולל מימון מתאים.
לסיכום, למרות המאמצים, האתגרים נותרו משמעותיים. המחסור במיטות אשפוז בשיקום ובמוסדות גריאטריים, לצד עזיבתם של כ-2,000 עובדים זרים, מציבים אתגרים לוגיסטיים וטיפוליים מורכבים. היוזמות שצמחו מהשטח מראות את החוסן והסולידריות של החברה הישראלית, אך גם מדגישות את הצורך בתוכנית לאומית מקיפה שתכלול שיפור מיגון, הרחבת מערכי תמיכה, ופיתוח פתרונות דיור גמישים עבור אזרחים ותיקים בישראל.
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה