"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיצד הפנסיה שלנו יכולה להציל את העולם ועדיין לשמור על האינטרסים שלנו?

מחקר בבריטניה הראה שהעברת כספי ההשקעות מחברות מזהמות הוא פי 21 יותר אפקטיבי מכל פעולה אחרת שנוכל לעשות בכדי לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלנו

,עודכן
0השמעה

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את אורן קפלון, מייסד ושותף בפורום "כסף נקי". השניים דיברו על המאמץ המינימלי שניתן לעשות בכדי להשפיע הרבה יותר על הסביבה, מבלי לפגוע בתשואות של כספי ההשקעות שלנו.

כשמדברים על איך האזרח הפשוט יכול לצמצם את הנזקים הסביבתיים, לרוב מדובר על הפחתת טביעת הרגל הפחמנית – בין אם בצמצום אכילת בשר ומזון מן החי או הגברת שימוש בתחבורה ציבורית. טביעת הרגל הפחמנית שלנו היא סך כל הפחמן שהשימושים והמוצרים שלנו פלטו. כל אלו לא באמת אפקטיביים כשמדברים על שינוי אמיתי, ובפורום כסף נקי מנגישים את האפשרות להשפיע באמת.

במדינת ישראל קיים חוק פנסיה חובה, לפיו כל מעסיק מחויב להפריש לשכיריו הפרשה חודשית קבועה לקרן הפנסיה שלו. מכאן שלכל אדם בשוק התעסוקה יש כספים בבתי השקעות כאלו או אחרים. בעזרת מאמץ מינימלי ניתן להסית את המקומות בהם כספי הפנסיה שלנו מושקעים, ולמנוע מצב בו הכספים מחזקים חברות המזיקות לסביבה ולמאבק במשבר האקלים. חברות אלו כוללות חברות דלקים מאובנים ובירוא יערות וחברות שלא משקיעות מספיק בצמצום הפליטות שלהן.

פורום כסף נקי הוא איגוד של כל ארגוני הסביבה הגדולים בישראל שעובדים ביחד במטרה להסית השקעות מחברות דלקים מאובנים. "מה שיפה בתקופה הזאת זה שלא צריך לשכנע אנשים לפעול ממניעים סביבתיים", מספר קפלון, מנכ"ל הפורום. "לחברות האלו לא יהיה ביזנס עוד כמה שנים, כי אנחנו רואים איך מוטלות עליהן כבר עכשיו רגולציות. בסוף זה אינטרס כלכלי שלנו". בנוסף, קפלון הוא מנכ"ל חברת ENVA, סטארטאפ פינ-טק חדש בישראל, שמנתח את כלל מסלולי ההשקעה בישראל לפי שורה של ערכים כלכליים וחברתיים כאחד. "החברה מאפשרת לנו להבין בראש ובראשונה איפה הכסף שלנו בכלל מושקע. והדבר השני הוא לבחור במסלולים ירוקים – עם שכלול של דמי ניהול נמוכים ותשואות".

מחקר בבריטניה מצא שהסטת כספי ההשקעות למסלולים ללא חברות דלקים מאובנים פי 21 יותר אפקטיבי בהפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלנו. ההשוואה היא למעבר לטבעונות, צמצום טיסות, נסיעה מוגברת בתחבורה ציבורית – כל אלו בעלי השפעה זעירה לעומת מה שניתן לעשות עם כספי הפנסיה. יתרה מכך, לנו כבני אדם הרבה יותר קשה לשנות את הרגלי היומיום שלנו, כך שההשפעות מצטמצמות עוד יותר.

"כשמדברים על משבר האקלים חייבים לדבר עליו כמשבר מאקרו כלכלי", מדגיש קפלון. "אנחנו רואים קורלציה בין עלייה בתשואות לבין חברות הרבה יותר ירוקות". את החברות האלה ניתן לראות במדד הS&P 500 Fossil Fuel Free-, שמקביל למדד ה-S&P 500 המוכר יותר ובו משקיעים ישראלים רבים. "אני קורא לזה ווין-ווין-ווין. גם אנחנו משפיעים הרבה יותר על הסביבה, גם התשואות שלנו לא נפגעות, וגם המאמץ לעשות זאת הוא מינימלי".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאילהכיר