"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פורום יצרני התוכן הישראליים נגד השתלטות ענקיות הטכנולוגיה הזרות על שוק הפרסום בישראל: " מהוות איום על חופש הביטוי והדמוקרטיה וסכנה קיומית לתעשיית התוכן הישראלית"
"ניתן רק לדמיין מה היה קורה לו אזרחי ישראל היו נאלצים להסתמך על הידיעות השקריות שהסתובבו ברשתות החברתיות במהלך המלחמה"
משרדי גוגל בארה"ב. צילום: GettyImages

פורום יצרני התוכן הישראליים נגד השתלטות ענקיות הטכנולוגיה הזרות על שוק הפרסום בישראל: " מהוות איום על חופש הביטוי והדמוקרטיה וסכנה קיומית לתעשיית התוכן הישראלית"

"ניתן רק לדמיין מה היה קורה לו אזרחי ישראל היו נאלצים להסתמך על הידיעות השקריות שהסתובבו ברשתות החברתיות במהלך המלחמה"

, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

בשיתוף פורום יצרני התוכן

על רקע פתיחת המשפט בארה״ב נגד גוגל בעניין שימוש לרעה בכוחה בשוק הפרסום הדיגיטלי, ובהמשך לפסיקת בית המשפט הפדרלי בחודש שעבר כי גוגל מהווה מונופול בשוק החיפוש המקוון, יצרני התוכן הישראליים, ביניהם מעריב, גלובס, ישראל היום, ג'רוזלם פוסט, וואלה, מאקו, תחנות הרדיו האזורי (רדיו צפון FM103 ו-FM99 ורדיוס FM100), והערוצים המסחריים (קשת ורשת) פנו היום לשר התקשורת, הממונה על התחרות, המשנה ליועמ"ש ויו"ר ועדת הכלכלה עקב דאגה הולכת גוברת מהשפעתן המכרעת של ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות על שוק הפרסום והתוכן בישראל.

בפנייתם כותבים יצרני התוכן: "בעשור האחרון תכנים ישראליים מופקעים על ידי ענקיות דאטה וטכנולוגיה זרות. תאגידי הענק מתחזקים על חשבון יצרני התוכן המקומיים והשוק מתנהל כ"מערב פרוע" ומאפשר להן לפעול ללא כל רגולציה, אחריות לתכנים או חובות השקעה, וללא כל קושי מלנצל את כוח השוק שלהם."

יצרני התוכן מוסיפים במכתבם כי "רוב המדינות המפותחות בעולם, זיהו את האיום שמציבות ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות על התקשורת העצמאית והדמוקרטיה, על שוק היצירה והתרבות המקומית, טיפלו ומטפלות בו. ב- 5 השנים האחרונות ישנה התערבות הולכת וגוברת מצד מדינות רבות שמטרתה לחזק את יצרני התוכן המקומיים באמצעות ריסון העוצמה של ענקיות הדאטה והטכנולוגיה הפועלות בשטחן. כך בארה"ב, האיחוד האירופי, אנגליה, אוסטרליה, ניו-זילנד ועוד."

זאת ועוד "התוכן הישראלי, הוא מוצר בעל מאפיינים ייחודיים, המשרת שווקים קטנים, בעיקר בגלל תחומי העיסוק והשפה העברית. לתוכן הישראלי אין תחליף: גופי התקשורת הישראליים מייצרים תוכן עיתונאי מקומי, לצד תכנים נוספים הנוגעים לנימי החוויה והתרבות הישראלית, על שלל גווניה. בניגוד לחברות הענק הזרות, לתקשורת הישראלית אחריות מלאה על התכנים שהיא מפרסמת. היא כפופה לרגולציה, לכללי אתיקה עיתונאיים, ולחקיקה המקומית בנושאים של פרטיות ולשון הרע."

יצרני התוכן התייחסו גם להשפעותיה של מלחמת חרבות ברזל ואמרו כי "אירועי ה-7 באוקטובר והחודשים שלאחר מכן הוכיחו יותר מכל עד כמה חשוב לשמור על גופי תקשורת מקומיים ועל יכולתה של התקשורת הישראלית לספק לציבור מידע קריטי, עדכני ואמין. די לדמיין מה היה קורה לו אזרחי ישראל היו נאלצים להסתמך על הידיעות השקריות שהסתובבו ברשתות החברתיות במהלך מלחמת "חרבות ברזל" וההשלכות האפשריות של הסתמכות זו על העורף הישראלי. בזמנים בהם מדינת ישראל מצויה במלחמה על הבית ועל הלגיטימציה שלה בעולם, ענקיות הטכנולוגיה משמשות במה לגיטימית להפצת תעמולת אויב, אנטישמיות, וצריבת טראומה אישית ולאומית. הן נמנעות מהסרה של תכנים פוגעניים כנגד ישראל, אך מנגד, למיטב הבנתנו, פועלות ביעילות על מנת להסיר תכנים פרו-ישראליים, על בסיס אלגוריתמים שונים שאינם חשופים לציבור.

אנו קוראים לרגולטורים ולמשרדי הממשלה השונים, לפעול במהירות ובנחישות, בדומה למדינות רבות בעולם, על מנת לעצור את המגמה המדאיגה של צמצום תוכן מקומי לטובת הכנסותיהם של תאגידי ענק זרים. אין אנו מבקשים שישראל תיזום בעצמה מהלכי אסדרה חדשניים, אלא שתצטרף למגמות עולמיות ותאמץ כללי רגולציה שכבר קיימים בעולם".

בשיתוף פורום יצרני התוכן