"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

10 מיליון שקל פיצוי לנפגעי טרור

לאחר שאושר בכנסת, נכנס לתוקפו בחודש שעבר החוק לפיצוי קורבנות טרור שמשמעותו פיצויי עתק לנפגעי פעולות איבה מהרש"פ

,עודכן
0השמעה

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

ביום 1.6.24 נכנס לתוקף חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד-2024 . מדובר בחקיקה היסטורית, בעלת משמעויות מרחיקות לכת לנפגעי טרור ולמשפחותיהם. החוק, על פי דבר ההסבר להצעת החוק, נועד להסדיר את סוגיית קביעתם של פיצויים לקורבנות הטרור גם בתביעות נזיקין נגד מבצעי מעשה טרור, מתגמלי טרור שאחריותם נובעת מאשרור מעשי טרור, ובכלל זה הרשות הפלסטינית, המשלמת משכורות חודשיות למחבלים כתגמול בעד ביצוע מעשים אלו, וגורמים נוספים שאחריותם נובעת מפקודת הנזיקין.

עד לכניסתו לתוקף של החוק, יכלו קורבנות של מעשי טרור ובני משפחותיהם לקבל תשלומים מהמדינה דרך המוסד לביטוח לאומי. זאת, במקביל להגשת תביעת נזיקין ודרישה לפיצויים בשל מעשה האיבה.

לדבריעו"ד ענת גינזבורגמומחית לתביעות נזיקין ונפגעי טרור, מדובר בחוק חשוב והיסטורי. "אני מברכת על החוק החדש", היא אומרת, "זהו חוק עקרוני, והגיע הזמן שיחוקקו חוקים שכאלה. אנחנו יוצאים לדרך עם תביעות המתבססות על החקיקה החדשה. החוק חל על נפגעי איבה, על משפחות של הרוגים ונפגעי איבה. על חיילי צה"ל ועל משפחות החללים".

- מהו הפיצוי הניתן במסגרת החוק?

עו"ד גינזבורג: "הייחוד של החוק הוא בקביעתו פיצוי עונשי, פיצוי לדוגמא לפי לשונו של החוק, של 10 מיליון שקלים. למעשה, ניתן למצוא את שורשי החקיקה בתיק בו ייצגתי משפחה של הרוג, עובד בזק, עמוס עמית מנטין ז"ל, כאשר אנחנו פילסנו את דרכנו עד אשר הגענו לביהמ"ש העליון שפסק פיצוי עונשי בסך 3 מיליון שקלים. כאן, אנחנו מדברים על פיצוי לדוגמא של 10 מיליון שקלים".

אילוסטרציה,צילום: envato

לדברי עו"ד גינזבורג, על מנת להוכיח את התביעה, ועל מנת לקבל את אותו הפיצוי בגובה 10 מיליון שקל, יש להוכיח כי הגורם הנתבע הוא מתגמל טרור. "מתגמלת הטרור", היא מוסיפה, "היא הרשות הפלסטינית המשלמת כספים למשפחות של מחבלים ולמחבלים עצמם".

- מה משמעות של פיצוי עונשי, במה הוא שונה מפיצויים אחרים?

עו"ד גינזבורג: "המשמעות של פיצוי עונשי היא למעשה פיצוי הרתעתי. זהו פיצוי כלכלי שפוגע בליבת הטרור. כאשר אנחנו מדברים על פיצויי נזיקין המדובר על פיצוי נזיקי כתוצאה מאובדן הכנסה או כאב וסבל. כאן, מדובר על פיצוי הרתעתי לכשעצמו וזהו הפיצוי".

- האם פיצוי זה הוא במקום התגמול מביטוח לאומי?

עו"ד גינזבורג: "זה החידוש, בין היתר, של החקיקה הזו. בזמנו ניתן היה לקבל או קצבת נפגעי טרור או פיצוי נזיקי ובנוסף אליו את הפיצוי העונשי. השוני בחקיקה כיום הוא שניתן לקבל למעשה גם את הפיצוי לדוגמא של 10 מיליון שקלים, גם להמשיך לקבל את קצבת נפגעי האיבה וגם לקבל 75% מהפיצוי הנזיקי. זה למעשה מהפכה של ממש, שהגיע הזמן שיחוקקו אותה ולכן יש לברך על כך".

- האם ניתן יהיה לגבות את כספי הפיצויים?

עו"ד גינזבורג: "אין מדובר בחקיקה דקלרטיבית. גם בזמנו, בפרשת מנטין, הצלחנו לגבות את הכסף באמצעות עיקולים שהטלנו על כספי מסים של הרשות הפלסטינית.

כאן יש מהיכן לגבות ועוד איך. מדוע? משום שבשנת 2018 נחקק חוק להקפאת כספי טרור שהכוונה היא לכספים שמשולמים על ידי הרשות הפלסטינית למשפחות המחבלים ולמחבלים. יש מהיכן לגבות את הכספים הללו".

עו"ד גינזבורג, כמי שמלווה נפגעי טרור רבים ובני משפחותיהם, ממליצה למי שנפגע לפעול בהקדם. "כמובן שלא ניתן להתקדם לגבי נושא הפיצויים מבלי הגשת תביעה לבית המשפט", כך לדבריה. "אנחנו מגישים כבר שנים רבות תביעות לפיצויים בנושא הזה. חייבים לגשת לייעוץ משפטי וחייבים להתחיל ולהגיש את התביעות הללו. כל המקדים כך ייטב".

עו"ד ענת גינזבורג,צילום: באדיבות המצולם

עו"ד ענת גינזבורג, נוטריון ומגשרת מכהנת כיו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום הארצית בלשכת עו"ד, חברת נשיאות והנהלת האגודה לרפואה ומשפט, מגשרת מוסמכת מטעםהמוסד הארצי לגישור של לשכת עורכי הדין,בוגרת רפואה למשפטנים, בוררת, מרצה בכנסי נזיקין, השתלמויות בתחום הנזיקין לעו"ד ופורומים שונים. מוסמכת מטעם משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין בעריכת ייפוי כוח מתמשך.

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

כדאילהכיר