ביהמ"ש העליון מציג: שינוי בהגדרת מוסד הידועים בציבור

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שצמצם את הגדרת "ידועים בציבור" בזמן שדן בשאלה מתי זוג ייחשב לידוע בציבור לצורך זכאות לתשלום פיצוי בעקבות מוות בתאונה. פסק הדין שניתן על ידי השופטת יעל וילנר, אליה הצטרפו השופטים יצחק עמית ודוד מינץ, קובע כי הכוונה להינשא אינה מהווה אינדיקציה לרצון הזוג להחיל זכויות לפני הנישואים.

במרכז פסק הדין תביעה לפיצויים שהגיש אדם שבת זוגו נהרגה בתאונת דרכים. התובע ביקש פיצויים מחברת הביטוח לפי חוק פיצויים לתאונות דרכים כתלוי. לשם כך, בחנו שופטי העליון האם אכן היו בני ידועים בציבור. התברר כי השניים התגוררו יחדיו במשך שנה וחצי בדירה שכורה ותכננו להתחתן בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל במאי 2017, אך האישה נהרגה קודם לכן, במרץ אותה השנה.
השופטת וילנר קבעה כי בני הזוג לא היו ידועים בציבור ולכן הגבר אינו זכאי לפיצוי. נקבע כי לא ניתן לראות בכוונת בני הזוג להינשא בעתיד אינדיקציה לכך שביקשו להחיל על עצמם חובות משפטיות הנובעות מנישואים עוד קודם לכן.
לדבריעו"ד יערה רשף, מומחית לדיני משפחה וירושה, ההגדרה ל"ידועים בציבור" אינה מופיעה בחוק והיא יציר הפסיקה. "במילים פשוטות", היא אומרת, "מהבחינה הרכושית 'ידועים בציבור' יכולים להיות דומים במצבם המשפטי לבני זוג שנישאו כדת וכדין.

על בני זוג נשואים יש כללים וחוק יחסי ממון. כללים רכושיים אלה יכולים להיות תקפים גם לידועים בציבור תחת מבחנים מסוימים של שיתןף. כאשר בני הזוג נפרדים, כל מה שנצבר במערכת היחסים המשותפת, גם אם מדובר בחשבון בנק רק על שמו, אמור להתחלק באופן שווה אם תוכח כוונת שיתוף ספציפי".
בנוגע לפסק הדין שניתן כעת בביהמ"ש העליון, אומרת עו"ד רשף כי נקבע שלא מספיק שבני הזוג התגוררו יחד משך שנה וחצי לצורך ההגדרה כידועים בציבור ולכן הגבר לא יהיה "תלוי" במנוחה ולא זכאי לפיצוי של חברת הביטוח.

לדברי עו"ד יערה רשף, ביהמ"ש קובע כי מגורים משותפים הם לא תנאי מספיק או יחיד לצורך ההגדרה כידועים בציבור. "מדובר בשינוי מפסיקות קודמות", כך לשיטתה, השופטת וילנר אף קובעת שמגורים משותפים ללא נישואין יכולים להוות אף אינדיקציה הפוכה להיותם של בני הזוג ידועים בציבור. העובדה שהצהרתם שבכוונתכם להינשא רק בהמשך, בעתיד, אומרת שרק מאותו תאריך עתידי אתם מתכוונים להכיל על עצמכם את המשטר הרכושי של בני זוג נשואים. לכן, לפני כן אפשר תחת אנלוגיה זו של השופטת להסיק כי אתם מצהירים שלא".

עוד מוסיפה עו"ד יערה רשף, כי נדרשים פרמטרים אובייקטיביים כגון חשבון בנק משותף, איחוד כתובות רשמי, ילדים משותפים ועוד על מנת שההגדרה כידועים בציבור תחול על בני זוג. "לא מספיק", היא אומרת "רק שבני הזוג מצהירים על עצמם בפני הזולת כידועים בציבור. צריך גם לגור יחד, כתובות על שם שני בני הזוג, חשבון בנק משותף ועוד. למעשה, בני הזוג צריכים להחיל על עצמם משטר רכושי שמצביע על שיתוף כמו הסכם ממון, עריכת צוואה, רישום של אחד את השני כמוטבים בפוליסות הביטוח. כל מיני היבטים רכושיים שמלמדים כי בכוונת בני הזוג להחיל על עצמם משטר רכושי כבני זוג נשואים. גם כוונה להינשא בעתיד, לפי השופטת, לא מהווה למעשה אינדיקציה לכך".

- מה נדרש היום מבני זוג כדי להיות מוכרים כידועים בציבור?

עו"ד יערה רשף: "מה שנדרש היום זה שבני הזוג יערכו הסכם חיים משותפים, תצהירו על כך במסגרות הסכמיות כאלה ואחרות, מוטבים בביטוחי החיים, עריכת צוואות הדדיות ועוד. למשל, לנהל חשבון בנק משותף. צעדים כגון אלו מוכיחים את הכוונות שלכם".

- האם פסיקה זו מגיעה בעקבות מקרים של ניצול לרעה של זכויות ידועים בציבור?

עו"ד רשף: "בהחלט כן ולכן אני באופן אישי מסכימה עם הפסיקה. אני חושבת שהייתה כאן 'חגיגה' ולא בכדי ביהמ"ש העליון בא ואומר שהיא הסתיימה. לא כל זוג שנמצא בזוגיות הוא ידוע בציבור. ידועים בציבור זה מוסד, יציר פסיקה, שנועד להחליף את המשמעות המשפטית של מוסד הנישואין. יש למוסד הזה השלכות משפטיות ואם מישהו בחר להתחתן או לא להתחתן עליו לדעת לאיזו קטגוריה משפטית הוא נכנס".

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה