בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
מאז השבעה באוקטובר הוכרו ע"י הביטוח הלאומי 62 אלף אזרחים כנפגעים בגוף ובנפש ומספרם ממשיך לעלות. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי שהתפרסמו לאחרונה, מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" שולמו כ-740 מיליון שקל תגמולים וסכום נודף של כ-12 מיליון שקל במסגרת טיפולי שיקום. משפחות שכולות ונפגעי איבה קיבלו מהמוסד לביטוח לאומי סכום של יותר מ-1.8 מיליארד שקל כשגם משפחות החטופים זכו לסיוע של כ-61 מיליון שקל.
לחטופים ששבו לישראל שילם הביטוח הלאומי -3 מיליון שקל במסגרת תגמולי טיפול רפואיים וקצבאות.
בשל המצב הקשה בראשית המלחמה ניתנה הכרה אוטומטית לנפגעים, אלא שגם מי שקיבל מענקים באופן אוטומטי כבר נדרש בימים אלו לנהל תביעה מול המוסד לביטוח לאומי. לדברי עו"ד לינוי אולניק, המתמחה בייצוג נפגעי פעולות איבה, קרוב ל-20 אלף מהנפגעים הם בני פחות מ-14.
עו"ד אולניק, מייצגת ומלווה נפגעים רבים, כמי שבעבר נפגעה בעצמה במהלך שירותה הצבאי במלחמת לבנון השנייה. לדבריה, אין הכרח לקבל ייצוג משפטי, אך כל אדם שנפגע חייב לפעול למימוש הזכויות שלו בדרך כזו או אחרת.
- אילו מסמכים צריך לצרף לתביעה להכרה כנפגע איבה?
עו"ד אולניק: "בתביעה לאחר שלב ההכרה, הכי חשוב לצרף מסמכים רפואיים ובעיקר עדכניים, כאלה שיספרו את המצב מרגע ההכרה ועד לנקודה שבה נבחנת התביעה מחדש כולל כל התסמינים, כל הליקויים, כולל כל ההתמודדויות שמלוות את כל התקופה הזו".
- מומלץ לצרף חוות דעת של רופא פרטי?
עו"ד אולניק: "הפנייה לרופא פרטי היא בראש ובראשונה כדי לקבל טיפול ולא כדי להביא מסמך רפואי. מדובר על פגיעות בגוף ובנפש וידוע מה קורה ברפואה הציבורית. לעיתים הפנייה לרפואה הפרטית היא ראשית פתרון לטיפול ומענה למכאוב שמלווה את הנפגע. לא בהכרח מדובר על חוות דעת אלא על התייעצות עם רופא. הנמטרה היא להביא מסמכים אותנטיים ככל האפשר, הצמודים למקרה ולמה שהחולה חווה, אם הרופאה הפרטית היא זו שמספקת את המענה אז בסדר, אבל זה לא הכרח".
- האם צריך להתכונן לדיון בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי?
עו"ד אולניק: "בהחלט חשוב להתכונן. התמודדות בוועדות הרפואיות, דומה קצת לראיון עבודה או למבחן בגרות, לא במהות חלילה כי אם בתחושות הפחד ובחששות. מדובר על חולים ונפגעים שמתמודדים עם פגיעות כאלו ואחרות אז המטרה בהתכוננות לוועדה היא בהורדת מפלס הלחץ. אנחנו מנסים לצמצם ככל שניתן את אפקט ההפתעה ואי הוודאות ממה שיקרה שם בתוך החדר. כאחת שהייתה שם לפני יותר מ-20 שנה, אחרי מלחמת לבנון השנייה. הייתי שם ואני עושה ככל יכולתי כדי לסייע בהכנה כדי שלא יהיו תחושות כמו שהיו לי – הסבר על מה יהיה, לשנן שאלות שעשויות להישאל ולהתכונן ככל הניתן למה שהולך להתרחש בדיון".
- האם יש חובת התייצבות בוועדה הרפואית?
עו"ד אולניק: "ברוב המקרים כן יש חובת התייצבות. אסייג ואומר שיש ועדות רפואיות שניתן לעבור אותן ללא נוכחות בצירוף מסמכים רפואיים. לצערנו לרוב מדובר במקרים מורכבים וקשים ביותר, שהמצב מובהק וברור, ולעיתים במצב שבו החולה לא יכול פיסית להגיע לחדר הוועדה. יחד עם זאת, ברוב המקרים נדרשת התייצבות בוועדות הרפואיות".
בדיון בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אין חובת ייצוג וניתן לעבור את ההליך בצורה עצמאית. לדברי עו"ד אולניק, כדאי לחפש ברשת סרטוני הדרכה להכנה לוועדות הרפואיות. הכנה דומה יש גם באתר של הביטוח הלאומי.
"לדיון עצמו", מוסיפה עו"ד אולניק, "כדאי להגיע עם מסמכים רפואיים אותנטיים כמה שניתן.
במידה והנפגע מיוצג, אז להגיע בליווי עורך דין. אפשר לעבור את ההליכים האלה לבד, או על ידי יד מכוונת מהמוסד לביטוח לאומי, חבורת למיצוי זכויות רפואיות או על ידי עוה"ד. העיקר שהאדם ימצה את הזכויות הרפואיות המגיעות לו".
- יש לך המלצה למי שנמצא בתחילת התהליך?
עו"ד לינוי אולניק: "בראש ובראשונה לאסוף מסמכים רפואיים ולא להקל בכך ראש. חולים ונפגעים רבים שמגיעים אלי מספרים שהיו אצל רופא כזה ואחר, וכשמבקשים לראות מסמך אז אין להם. כמטופל אני יכולה להבין את הסיטואציה כי אנחנו נותנים ברופא אמון מלא. אך כשנמצאים בתהליך שיכול להבשיל לתביעה חייבים את כל המסמכים הרפואיים ורגע לפני שיוצאים מחדר הרופא לוודא הרופא רשם ופירט את כל מה שנאמר לו. אם לא, זה בסדר לבקש לתקן, אלו הזכויות שלכם".
- מה ההבדל בין י'ד מכוונת', חברה למימוש זכויות וייצוג עוה"ד?
עו"ד לינוי אולניק: "בעיקרון, לאדם יש את היכולת לבחור באיזה מסלול הוא רוצה. הנפגע יכול בצורה הפשוטה והקלה ביותר לנהל את ההליך באופן עצמאי, למלא בעצמו את הטפסים ולהגיש אותם. הוא גם יכול לפנות ליד מכוונת, שירות של המוסד לביטוח לאומי שמקנה עזרה והכוונה אבל אך ורק בכותלי המוסד לביטוח לאומי, הוא לא יודע להסתכל על התמונה הרחבה כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח וכדומה. יש גם חברות למימוש זכויות שהן יכולות לעשות קצת מעבר להכוונה של יד מכוונת והם מסתכלים על התמונה בצורה קצת יותר רחבה. זה עדיין מצומצם כי אינם רשאים לייצג בוועדות הרפואיות ואינם יכולים לנהל שיח עם המוסד לביטוח לאומי או חברות הביטוח. בעצם, גורמים אלו אינם רשאים להיות 'הפה' של החולה ותרומתם היא בעיקר בסידור המסמכים. אפשרות נוספת היא לבחור בייצוג של עורך דין. היתרון בייצוג משפטי הוא בכך שפרט לייעוץ, זהו גורם שמגיש את התביעה, מכוון, מדריך בכל השלבים וגם טוען בשמו של הנפגע במהלך הדיון בוועדה".
***
עורכת דין אולניק משרתת במילואים כשלישת יחידה בדרגת רס"ן וכן עוטרה בתעודת הצטיינות מאלוף פיקוד צפון על פועלה במלחמת לבנון השנייה במעמד טקס צל"שים.
את המשרד הקימה עו"ד אולניק לינוי לאחר שנים בהן רכשה ידע רפואי ומומחיות בייצוג נפגעים בוועדות השונות וזכתה להערכה רבה מצד לקוחותיה. עו"ד אולניק לינוי מובילה ומכשירה במשרדה את צוות עורכי הדין על מנת שאלו יעניקו את השירות האישי, המקצועי והיעיל ביותר עבור החולה ובני משפחתו. עו"ד אולניק לינוי פעילה חברתית לשיפור זכויות החולים.
ליצירת קשר: https://www.oleniklaw.co.il/ | טל 072-3726298 |
נייד: 052-472-0400
דוא"ל : linoy@oleniklaw.co.il
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה