"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האם תפתח חקירה פלילית נגד השרה מירי רגב?
בעקבות התחקיר בעניינה של שרת התחבורה, דווח כי היועמ"שית תודיע על פתיחת חקירה פלילית בעניינה. האם תיוחס לה עבירת מרמה והפרת אמונים, ומה משמעות הדבר?

Loading...

האם תפתח חקירה פלילית נגד השרה מירי רגב?

בעקבות התחקיר בעניינה של שרת התחבורה, דווח כי היועמ"שית תודיע על פתיחת חקירה פלילית בעניינה. האם תיוחס לה עבירת מרמה והפרת אמונים, ומה משמעות הדבר?

, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

בעקבות תחקיר של תוכנית "המקור" שעסקה במעלליה לכאורה של שרת התחבורהמירי רגב, דווח כי נפתחה בדיקה בעניינה. עוד פורסם כי היועצת המשפטית לממשלה,גלי בהרב- מיארה, צפויה להודיע על פתיחת חקירה פלילית נגד השרה בעקבות ממצאי התחקיר. אחת העבירות שצפויה המשטרה לייחס לשרה רגב היא עבירה שמאפיינת כמעט תמיד את נבחרי הציבור – עבירה של מרמה והפרת אמונים.
זו אחת מהעבירות הפליליות שזוכות ליחסי ציבור משמעותיים בשל העבודה כי החשודים בה הם לרוב אנשי ציבור מהמעלה הראשונה.

עו"ד רלי אבישר רווה, מומחית בדין הפלילי, אומרת כי עבירה של מרמה והפרת אמונים זו עבירה של משפט אחד שמעוגנת בחוק העונשין ולפיה, עובד ציבור בעת מילוי תפקידו אם עושה מעשה מרמה או הפרת אמונים שפוגע בציבור הוא מבצע עבירה. "על פניו", כך לדבריה, "הרכיבים הם היות החשוד עובד ציבור, ושהפעולה נעשתה במהלך מילוי תפקידו כך שהדבר פגע בציבור".

"כשמדברים על עובד ציבור", היא מוסיפה, "זה לא רק נבחרי הציבור כמו שאנחנו מכירים, שרים, ח"כ, ראשי רשויות שאנחנו בדרך כלל שומעים עליהם, אלא כל עובד ציבור שעובד ברשות של המדינה, של הממשלה, כל מי שמחזיק בתפקיד ציבור – רשות המסים, ביטוח לאומי, בנק ישראלי – זה חולש על תחומים רבים".

- מה הבעייתיות בעבירה זו?

עו"ד אבישר רווה: "עבירה זו כפי שניתן להבין משמה, היא מאוד עמומה, לא מתיישבת עם העקרון החוקיות שחל במשפט הפלילי שלפיו על העבירה להיות ברורה. עלינו לדעת מראש מה המעשים שבגינם נעמוד לדין ובמקרה הזה עצם הפרת אמונים היא כבר לא ברורה – מהי הפרת אמונים? אין לכך הסבר והדבר מאוד מעורפל. הקושי בעבירה זו, כפי שהוא עולה לאורך כל השנים, הוא שלא ניתן לדעת מראש (לא מדובר על מקרים מובהקים) מה המקרה שיהווה הפרת אמונים ויהווה עבירה אלא רק בדיעבד".

אילוסטרציה , חקירה פלילית, צילום: envato

"ביהמ"ש", מוסיפה עו"ד אבישר רווה, "בוחן בדיעבד את המעשה, את המניעים, ואז קובע אם מדובר בעבירה או לא. דבר שמקשה גם על רשויות אכיפת החוק לדעת מתי לפתוח בחקירה וגם על ביהמ"ש בסופו של יום, אך בעיקר אבל על עובדי הציבור. יש עובדים ישרי דרך שלפעמים יש מעשים שנראים על פניו אפורים, הם יכולים להימנע ממעשים שעושים במסגרת תפקידם. לכן, מבחינת כלל הגורמים חייב לבוא ולקבוע עבירה עם מקרים פרטניים, לבטל את אותה עמימות שאופפת את העבירה הזו כבר שנים רבות".

- האם בנושאים האלה אין חסינות כלשהו על חברי כנסת ושרים?

עו"ד אבישר רווה: "צריך להבין מה היא חסינות. יש שני סוגי חסינות – חסינות דיונית וחסינות מהותית. חסינות דיונית היא פרוצדורלית, היא תקפה לכל כתב אישום שמוגש נגד ח"כ בלי קשר אם במילוי תפקידו או אם לאו. דהיינו, שבתקופת כהונתו כח"כ ניתן יהיה לדחות את הדיון בעניינו ואת הגשת כתב האישום.

פעם זה היה אוטומטי אבל היום המצב הוא הפוך. אם ח"כ רוצה לדחות את הגשת כתב האישום לסיום כהונתו עליו להגיש בקשה לוועדת הכנסת וככל שהיא מוצאת לנכון היא מעבירה למליאה. אנחנו זוכרים שבזמנו ראש הממשלה הגיש בקשה כזו ומשך אותה ברגע האחרון. החסינות הנוספת היא חסינות מהותית – היא זו שנותנת למעשה חסינות לצמיתות, ככל שמי שנכנס צריך שהמעשה יהיה קשור במילוי התפקיד.

המהות היא שח"כ שמבצע את עבודתו ולפעמים המעשים החוקיים שהוא מבצע יכולים לזלוג למעשים שהם אינם חוקיים אבל מדובר באיזה שהוא מתחם. ביהמ"ש העליון קבע מתחם סביר של פעולות שנעשו במסגרת התפקיד שלצידן חסינות. לא מדובר על עבירות שבוצעו בכוונה, או עבירות שהן במהותן, בבסיסן עבירות פליליות כמו עבירותשוחד, הפרת אמונים ברורה תוך ניגוד עניינים ברור – על זה לא אמורה לחול החסינות".

- איך נקבע היקף הפגיעה בציבור?

עו"ד אבישר רווה: "זו עוד אחת מהבעיות של העבירה הזו והעמימות. הרי איך פוגעים? הדבר הזה נעשה בדיעבד.

יש כל מיני אמירות של ביהמ"ש שאומרים האם זה פוגע בערכים מהותיים של הציבור. כל ההגדרות הן עמומות ומעורפלות ונקבעות בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו. לכן כאשר יש חשש לעובד ציבור שיכול להיות שהמעשה הוא בתחום האפור, ראוי שיעביר שאילתה או יעדכן את הייעוץ המשפטי כדי לדעת ולספק לו ביטחון בפעולה שיבצע".

- האם כל סיוע של איש ציבור היא בהכרח עבירה על החוק?

עו"ד אבישר רווה: "בהחלט לא. צריכים להתקיים כל הרכיבים שנאמרו. כאשר מדובר במעשה שעובד הציבור או נבחר הציבור סבורים שהוא בתחום האפור, מומלץ מאוד שיתייעצו עם גורמי מקצוע, אנשי משפט וייעוץ משפטי. אני מציעה לקבל מהיועץ המשפטי מסמך כתוב לגבי הסוגייה, דבר שיכול להוות הגנה משפטית למקרה הצורך".

- אילו עונשים מוטלים בגין עבירת מרמה והפרת אמונים?

עו"ד אבישר רווה: "עבירות של שחיתות שלטונית בכלל עומדות על 2 אדנים – עבירה של הפרת אמונים- עבירת סל על כל הבעייתיות שבה והיא יכולה להכיל בה סוגים שונים של מעשים ועבירות. ועבירת השוחד שהיא החמורה יותר, עבירה מסוג פשע. כאשר מדובר על הפרת אמונים היא עבירת עוון שעונש המקסימום עליה הוא 3 שנות מאסר וזה בדר"כ מסגרת הדיון בעבירות שחיתות של עובדי ציבור ונבחרי ציבור".

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה