ניצולי הנובה נאבקים בוועדות הרפואיות – "למה אנחנו צריכים לעבור עוד מלחמה?"

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה

בדיון שהתקיים לאחרונה בכנסת דיברו מספר ניצולים ושיתפו על הקושי שחוו מול המוסדות המדיניים וחוסר העזרה של המדינה. רבים שיתפו על הקשיים שהם חווים בהתמודדות מול הביטוח הלאומי, בניסיון להוכיח הן נזקים נפשיים והן נזקים גופניים. "עברנו כאן משהו לא נורמלי", סיפרה אחת הניצולים, אור נאסא בדיון, "אנחנו לא ניצולים רגילים, אנחנו חיים את זה יום יום וסובלים מזה"

אחת השורדות, יובל רפאל, סיפרה על החוויה הקשה שעברה ומתחה ביקורת על הקושי מול המוסדות המדיניים. "למישהו יש ספק שאני הולכת להתמודד עם הדבר הזה כל החיים שלי", כך אמרה בדיון, "אז למה כל השורדים עוברים ועדות של ביטוח לאומי לקביעת אחוזי נכות, המינימום להכרה לכל החיים... השורדים לא מקבלים את המינימום, למה אני צריכה לעבור מהמלחמה של השבעה באוקטובר למלחמה מול הביטוח הלאומי".

עו"ד תומר בכר, יו"ר ועדת נזיקין וביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין במחוז תל אביב. מומחה בדיני נזיקין ובייצוג נפגעי איבה. לדבריו, הוועדות הרפואיות זה בעצם השלב הבא שכל מי שהוכר כנפגע פעולת איבה, קרי מי שנפגע באירוע כלשהו במלחמת חרבות ברזל ועד היום ובהמשך ככל שהעניין יתגלגל קדימה, כל מי שהוכר זה השלב הראשון.

"השלב השני", הוא מוסיף, "לאחר ההכרה זה הוועדות הרפואיות שם קובעים הרופאים מה חומרת הנזק שנגרם למי שנפגע. זה יכול להיות נזק גופני או נפשי, מישהו צריך לקבוע מה חומרת הנזק באחוזי נכות וככל שאחוזי הנכות שתיקבע הוועדה יהיו גבוהים יותר, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר וכך גם שאר הזכויות שיכולות להיות לנפגע יהיו נרחבות יותר. הכל בהתאם להצלחה בוועדות הרפואיות".

- מה המשמעות של קביעת אחוזי הנכות בוועדה?

עו"ד בכר: "המשמעות הראשונית היא כמובן משמעות כספית, מי שנקבעים לו אחוזי נכות של בין 0-9% למעשה לא מקבל שום פיצוי כספי וזה חשוב לדעת. בין 9-19% מקבלים מענק חד פעמי. מי שנקבעים לו 20% ומעלה מקבל כבר קצבה חודשית וגם יכול לקבל זכויות נוספות מעבר לקצבה החודשית. מדובר על נכויות לצמיתות, כך שאם מדובר בקצבה חודשית היא לכל החיים".

- איך מומלץ להתכונן לוועדה?

עו"ד בכר: "ראשית, חייבים לאסוף את כל החומר הרפואי אם לא שמרתם אותו תיגשו למוסדות הרפואיים שבהם נבדקתם ותבקשו לקבל העתק של כל המסמכים ושל כלל התיק הרפואי – קופת חולים, בית חולים וכל גורם רלוונטי. לסדר את כל החומר הזה בצורה ברורה, בסדר כרונולוגי ולהעביר את המסמכים החשובים ביותר אל המוסד לביטוח לאומי שהוא בעצם מטפל בתביעות האלו, כדי שהתיק יגיע בהמשך לוועדה הרפואית. חשוב לא פחות, זה להגיע לוועדה מוכנים, עם הידיעה של מה הולכים לטעון. איך הולכים לתאר בפני הוועדה את המצב הרפואי של הנפגע ובעניין הזה חשוב לזכור שמדובר בוועדה שמשכת כ-6-7 דקות בלבד והדבר הזה כולל את הבדיקה הפיזית. כלומר, בפרק זמן קצר צריך לדעת לתאר בפני הוועדה את כל המצב שנגרם כתוצאה מהאירוע".

עו"ד בכר סבור כי כל מי שצפוי להגיע לוועדות הרפואיות, חובה שיעשה כן בליווי עורך דין מייצג, כזה שידע מה בדיוק לטעון ואיך להתכונן לקראת הוועדה הרפואית בצורה הטובה ביותר. "המטרה", הוא אומר, "היא בסופו של דבר, ואת זה אסור לשכוח, היא לקבל את המקסימום שאפשר לאור הפגיעה שקרתה. כדי לקבל את זה, צריך לדעת בדיוק איך להכין את הוועדה, מה לטעון בפני הנציגים, איך לענות על השאלות שהוועדה שואלת את הנפגע. הרי כשמגיעים לוועדה, בסופו של דבר לא צריך רק לטעון את הדברים אלא גם לענות על השאלות שנציגי הוועדה מציגים. חלק מהשאלות הן נוקבות, שהתשובה שתינתן יכולה להכריע את כל התיק ואת כל ההחלטה. לכן, חשוב לדעת כיצד לענות על השאלות".
"תפקיד של עורך הדין בעניין הזה הוא קריטי", מוסיף עו"ד בכר, "הוא זה שעומד בפרונט, שעונה על השאלות, שמכין את הנפגע לקראת השאלות האלו, ובלי עורך דין בוועדות הרפואיות, לדעתי, הסיכוי נמוך לקבל את המקסימום".

- האם ניתן לערער על החלטת הוועדה שניתנה?

עו"ד תומר בכר: "בהחלט, יש זכות ערעור ויש מדרג לוועדות. ישנה הוועדה הראשונה שדנה בעניינו של התובע, מעליה ועדה לערערים – עליה ניתן לערער בערעור ראשון והיא למעשה הדרג השני. בוועדה הזו צריך להגיע וטעון את הטענות ולשכנע את נציגי הוועדה מה חומרת הנזק ואחוזי הנכות ואם גם שם לא מצליחים למקסם את המצב אז יש עוד אפשרות לערער גם לבית המשפט, שיושב כערכאה נוספת".

בשיתוף אימפקט שירותי הפקה