בשיתוף אימפקט שירותי הפקה
דוח מוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, סיכם את הרבעון השלישי של שנת 2023 בנתונים עגומים. לפי הדוח, ברבעון השלישי (חודשים יולי-ספטמבר 2023) נרשמה עלייה של 18% לעומת הרבעון השלישי של שנת 2022.
טווח גילי מרב הנפגעים הוא 12-16, כאשר בקרב הנפגעים 60% הן ילדות ונערות ו-40% ילדים ונערים. רוב מובהק מהפוגעים, כך לפי הנתונים, הם זכרים (89%) והשאר נקבות (11%).
סוגי העבירות שנכללים בדוח הם פגיעות מיניות, בריונות וביוש, הטרדה לא מינית, איומים והתחזות. אך לפי הנתונים, נראה כי את המקום הראשון תופסות, לצערנו, ההטרדות המיניות, כמו גם הסחיטות המיניות דרך הרשת.
לפני מספר שנים, בשנת 2014, נכנס לתוקפו חוק הסרטונים, שנחקק בעקבות האיסור מצד המחוקק להפצה של תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני ברשתות החברתיות, בקב' וואטסאפ, לאנשים פרטיים וכו'. על פי החוק, הפצה של תמונות סרטונים והקלטות ללא הסכמה מהווה הטרדה מינית ברשת ועלולה לבזות ולהשפיל אדם, כאשר הדבר נוגע הן לבגירים והן לקטינים.
לדברי עו"ד רלי אבישר רווה, מומחית לדין הפלילי, החוק קובע מספר יסודות עובדתיים. על מנת להוכיח שאכן נעברה העבירה יש צורך שיהיה מדובר בפרסום – של תצלום, הקלטה או סרטון של אדם שמתמקד במיניות שלו. בנוסף, הסרטון הזה עלול להשפיל או לבזות אותו וכמובן שאין את הסכמת המצולם. "לצורך קיומה של העבירה", אומרת עו"ד אבישר רווה, "צריכים להתקיים כל אחד מהתנאים – כלומר אם אין פרסום, אלא רק התקבל בנייד הסרטון, אז העבירה לא מתקיימת. אם יש הסכמה של המצולם העבירה לא מתקיימת".
"לכן", היא מוסיפה, "יש לבחון אם כל אחד מהיסודות מתקיימים. במקביל, גם אם כל היסודות מתקיימים, בוחנים את היסוד הנפשי של האדם. יכול להיות שהאדם באופן תמים, שנחזה, נתנו לו תשתית שהוא סבר באמת ובתמים שהמצולם נתן את ההסכמה או שמדובר בסרטון שלאו דווקא עם תכנים מיניים והוא על הגבול אז יסודות העבירה לא מתקיימים למעשה".
- האם אדם שרק קיבל את הסרטון גם חשוף לאישום?
עו"ד אבישר רווה: "ככלל, אדם שרק קיבל את הסרטון ולא העביר אותו לא חשוף. מן הטעם שהרכיב העובדתי של פרסום לא מתקיים כי הוא לא מפרסם או מפיץ הלאה. עם זאת, כמי שמייצגת וייצגה לפי חוק הסרטונים, היה מקרה שאדם קיבל סרטון והיה בקרבת חברים. הוא הציג את הסרטון שהופתע לקבל לחברים שהיו סביבו. אחד האנשים צילם מאחורה באמצעות הנייד את הטלפון והפיץ את הסרטון. הלקוח נחקר במשטרה ואנחנו הוכחנו כי במכלול הנסיבות לא הייתה לו ידיעה שהסרטון אמור להיות מופץ ובסופו של יום התיק נסגר. דהיינו, גם אם אתה לא פרסמת ומישהו אחר בידיעתך צילם את הסרטון וצפית שיכול להפיץ יתכן ותהיה מואשם בכך גם אם לא ביצעת בפועל שיתוף. גם בעניין האזרחי צריך לזכור שאם אתה מסמן 'לייק' לסרטון ולא משתף אותו אין בכך כדי להקנות פיצוי על נזק שנגרם".
- מה לגבי סרטונים שמקורם לא ידוע?
עו"ד אבישר רווה: "רוב הסרטונים מקורם אינו ידוע ולכן המגמה של החוק והמטרה שלו הייתה למנוע המשך הפצה. כלומר גם אם מקבלים סרטון מגורם שלישי ולא ידוע אם המצולם נתן אישור לפרסום אסור להמשיך ולהפיץ את הסרטונים. כמובן יש הגנות מסוימות, למשל אם הסרטון נחזה לסרטון מסחרי ועוד. ככלל, גם סרטונים שמקורם אינם ידוע יש איסור להמשיך ולהפיץ אותם הלאה".
- איזה הגנות עומדות לאדם הנאשם בעבירה זו?
עו"ד רלי אבישר רווה: "בראש ובראשונה החוק עצמו קובע שלוש הגנות. אם אדם היה תם לב בנסיבות העניין וסבר שאחד מהרכיבים אינו מתקיים, אם זה נועד למטרה כשרה ואם יש אינטרס ציבורי מובהק בפרסום".
לדברי עו"ד אבישר רווה, העונש שנקבע בחוק למניעת הטרדה מינית קובע עונש מקסימום של 5 שנות מאסר, ולמעשה מדובר בעונש החמור ביותר בחוק זה. "מרבית העונשים בחוק זה", היא מוסיפה, "נעים בין 2-4 שנות מאסר, דבר מהווה את החשיבות של המחוקק והחומרה שהוא מייחס לכך. זו עבירה מסוג פשע. מעבר לכך יש אפשרות לתשלום פיצוי עד ל-120 אלף שקל לנפגע ללא הוכחת נזק.
כמובן שהנפגע יוכל לפגוע תביעה נזיקית אזרחית ככל שיוכיח נזק. צריך לזכור שיש חוק להגנת הפרטיות שגם הוא חולש על העבירות האלו אבל ככלל לא יגישו במקביל אישום על שתי העבירות משום שאם מדובר בסרטון מיני יעדיפו להגיש לפי חוק למניעת הטרדה מינית. עדיין, יהיו מקרים שניתן יהיה להאשים לפי שני החוקים. לדוגמא, סרטון שיש בו תכנים מיניים בד בבד עם כל מיני אמירות שיש בהם פגיעה בפרטיות של אותו אדם – אז ניתן לייחס את שתי העבירות".
- יש משמעות לגיל של מפיץ הסרטון?
עו"ד רלי אבישר רווה: "ככלל, לצורך פתיחת חקירה פלילית אין משמעות לגיל המפיץ. כל אדם מעל לגיל האחריות הפלילית, כלומר מעל גיל 12, צפוי לחקירה פלילית. המדיניות היא לפתוח בחקירה גם נגד קטינים נעדרי עבירה פלילית מן הטעם שהעבירות הללו נפוצות מאוד בקרב בני נוער והרצון להטמיע את האיסור הזה בקרב האוכלוסייה הזו. עם זאת, כן יש משמעות לעניין העמדה לדין, ובעניין הזה יש הנחיה של פרקליט המדינה שמתייחסת לכך וקובעת, בין היתר, כי אחד מהשיקולים, אם מדובר בקטין מתחת לגיל 15, עם מכלול נסיבות נוספות תישקל סגירת התיק נגדו. דבר נוסף זבה תקופת ההתיישנות. כאשר מדובר בקטינים תקופת ההתיישנות היא שנה, למרות שמדובר בעבירה מסוג פשע, זו תקופה קצרה ביחס לבגירים שם ההתיישנות היא 10 שנים. כלומר ממועד ביצוע העבירה ועד להגשת אישום צריכה לעבור עד שנה ביחס לקטינים. לצד זאת, חשוב להגיד כי יש חשיבות לענישה ולחומרתה. כשמדובר בקטינים יש משקל שונה מבגירים, כאשר המטרה היא ללכת בדרכי שיקום".
מגמת ההחמרה של המחוקק, לצד הנחיות פרקליט המדינה, כך לדברי עו"ד אבישר רווה, מחזקות את הצורך ואת החשיבות בהתייעצות עם עורך דין המתמחה במקרים שכאלו. "חשוב", היא אומרת, "להתייעץ עם עורך דין לפני שהולכים לחקירה, וכשמדובר על קטינים הדברים חשובים ביתר שאת".
להתייעצות עם עורכת הדין רלי אבישר רוה שלחו וואטסאפ
בשיתוף אימפקט שירותי הפקה