אנחנו כאן כדי לשנות את העולם בכל יום

בשיתוף בית החולים ספרא לילדים שבמרכז הרפואי שיבא תל השומר

כילד, פרופ’ איתי פסח- מנהל בית החולים לילדים ע”ש אדמונד ולילי ספרא שבמרכז הרפואי שיבא תל השומר-  כלל לא שאף להיות רופא ילדים ובוודאי לא מומחה בטיפול נמרץ ילדים. רק במהלך שירותו הצבאי הלך והתחוור לו שזהו המקום הנכון ביותר עבורו. רפואת ילדים היא מקום מאוד אופטימי. אף על פי שהבחירה שלו היא לטפל בילדים במצבים הקשים והמורכבים ביותר הוא אומר: “רפואת הילדים היא מקום מאוד אופטימי. בשונה מבתי החולים למבוגרים, מרבית המטופלים שלנו עוזבים אותנו בריאים”, ומסביר את הרציונל, “זה אתה, הצוות הרפואי והמשפחה שמנסים לעשות טוב לילד. תמיד התחברתי לכך מאוד. האתגר הרבה יותר גדול, אך גם הסיפוק הרבה יותר גדול. כשמצליחים להיות שם באמת, לעזור לילד להבריא ולמשפחה לקבל את התמיכה והליווי הדרושים להם ברגעים הקשים - זה ממלא ומחזק”.

אילו עוד הבדלים יש בין טיפול בילדים לטיפול במבוגרים?

“המשפט הראשון שלומדים בבית חולים לילדים הוא ‘ילד הוא לא מבוגר קטן’. מעבר לעובדה שמחלות הילדים שונות, הפיזיולוגיה שלהן שונה והידע הרפואי הנדרש עבורן הוא אחר – כך שגם כל הגישה שונה. למעשה, אנו מקפידים שהיא תהיה כזאת. הטיפול אינו רק בילד ובמחלתו אלא במכלול הרגשי והנפשי המחובר למחלה, מכלול המצריך מענה מדויק - על כל המעטפת התומכת שמסביב. כשילד מתאשפז זה משליך גם על ההורים, האחים והאחיות שלו, כך שהתפיסה של בית החולים ספרא לילדים היא לייצר מענה הוליסטי שנותן פתרון לכל המרכיבים הללו. את המשפט שהזכרתי - ‘ילד הוא לא מבוגר קטן’- אפשר גם לנסח ‘בית חולים לילדים הוא לא בית חולים רגיל, רק יותר קטן ועם ציורים על הקירות’”.

האם רופא ילדים זקוק לכישורים שונים מרופא מבוגרים?

“כן. כל רופא ילדים צריך להיות קצת ילד בעצמו ולהיות מסוגל לתקשר עם המטופלים בשפה שהיא מעבר לרגילה. עליו לייצר אמון עם הילד במצבים שבהם הוא לא בהכרח יכול להבין מה רוצים ממנו. מהרגע שמתחיל הטיפול, הילד עובר חוויה מעצבת משמעותית מאוד. אומנם בראש ובראשונה היא עוסקת בבריאותו - אך יש משקל גם להוויה החברתית. לכן הדרך שבה אנו עובדים ביחד היא קריטית. במקביל, על רופא הילדים להיות מסוגל לתקשר עם הורי הילד ושאר בני המשפחה. מדובר בסוג אחר של כישורי תקשורת. בנוסף, צריך להיות מאוד אופטימיים ומאוד חיוביים - קצת יותר מאשר רופאי מבוגרים”.

להפנות את האנרגיות למקום אופטימי של עשייה

בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים עובדים מעל-240 רופאים ויותר מ-600 אחיות החולשים על 370 מיטות לילדים ולתינוקות. בכך הופך לבית החולים לילדים הגדול בישראל. כ-100 מורים המועסקים בבית החולים נותנים את המענה הלימודי המשלים לילדים המאושפזים. פרופ’ פסח מכהן בתפקידו חמש שנים, במהלכן עבר “ספרא” הליך של הכרה כבית חולים לילדים “עד לפני כשנה היה קיים בישראל בית חולים אחד לילדים, מצב די אבסורדי עבור מדינה בה שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD. על כן אנו לא רק גאים ושמחים להיות בית חולים שכולו עבור ילדים, אנו גם מבינים את גודל האחריות המוטלת עלינו להיות הטובים והמתקדמים ביותר”.

אילו אתגרים עומדים בפני רופא ילדים, למעט הבראת הילד?

“כבית חולים ממשלתי לילדים, אנו צריכים ורוצים להיות מונגשים לכל מי שצריך אותנו, לא משנה מי הוא ומהיכן מגיע; ומצד שני, להיות פורצי דרך ולהוביל גם במסגרת המגבלות הקיימות מתוקף היותנו בית חולים ציבורי. עם זאת, הרעיון של הענקת ‘תקווה ללא גבול’ נמצא בבסיס העשייה שלנו ומהווה מרכיב משמעותי באני מאמין שלנו. הייעוד והחזון שלי, הם לא רק לרפא את הילד ולשלוח אותו הביתה אלא לייצר תהליך טיפולי שיאפשר לו לממש בצורה המקסימלית את הפוטנציאל הגלום בו. אם הוא שהה בבית החולים מספר חודשים - ולפעמים אף יותר - משמע שבמהלך התקופה הוא סטה ממסלול חייו, שלמעשה נעצר. עליי לדעת לשקם אותו, לספק לו את המרכיבים שיאפשרו לו התפתחות רגשית ופדגוגית, להחזיר אותו למסלול החיים ולשמר את סט היכולות והמענה שהוא זקוק להם. אם אני לא עושה את זה - אני לא ממלא את התפקיד שלי, גם אם הילד יוצא מכאן בריא ושלם. כפי שאנו פורצי דרך בגנטיקה, רפואה מותאמת אישית, טיפולים בסרטן והשתלות לב - אין סיבה שלא נהיה פורצי דרך בטיפול פסיכולוגי לילדים ושמירה על שגרה ומסלול חיים תקין עבורם. זו חלק מהסיבה שיש לנו ב’ספרא’ את כל מכלול השירותים הנדרש, כולל שיקום, מערך טיפול נמרץ, יחידת כוויות, מערך פסיכיאטריה והפרעות אכילה ועוד שירותים שילד זקוק להם. הכול כדי להיות מסוגלים להעניק לכל ילד וילדה את המעטפת הטיפולית, החינוכית, הרגשית  ותומכת הכוללת והמקיפה ביותר הנחוצה להם ולבני משפחותיהם”.

את משמעותה של המעטפת הזאת מרגיש פרופ’ פסח תכופות. כדוגמה הוא נותן מקרה טרגי, של ילדה שהמאמצים לרפא אותה מסרטן לא צלחו. מספר חודשים לאחר פטירתה יצרו עימו הוריה קשר וביקשו להנציח את בתם בבית החולים. “הם אמרו משהו כמו ‘השארנו פה את הדבר המשמעותי ביותר בחיינו ואנחנו לא מרגישים שאנחנו יכולים להתנתק מהמקום הזה’”, הוא נזכר. “יחד איתם הקמנו בתוך המחלקה חדר מתנות והמשפחה מתחזקת אותו כבר שבע שנים. כל ילד מאושפז יכול לבוא ולבחור לעצמו מתנה. הנתינה משאירה את הורי הילדה מחוברים למקום ואלינו. המעגל הזה, של מצד אחד ייאוש ועצב ומצד שני תקווה, הוא חוויה תמידית שלנו כאן. למעשה, זו המהות של מה שאנחנו עושים פה - לקחת את האנרגיות הללו ולהפנות אותן למקום אופטימי של עשייה”.

מה למעשה מייחד אתכם?

“בית החולים ספרא לילדים הוא בית חולים מבוסס גנום. חיברנו הרבה מאוד מאמצים מקבילים לתוך מאמץ אחד רחב של שימוש בכלי רפואה גנומית מתקדמים לאבחון מחלות, התאמת טיפול ופיתוח טיפולים חדשים ופורצי דרך. זהו מהלך משמעותי מאוד שבאמצעותו אנו שואפים לשנות את פני רפואת הילדים בישראל ובעולם כבר בשנים הקרובות. כיום ישנם ילדים אשר מחלתם אינה ברורה ואין טיפול מדויק עבורה. הבסיס הגנומי של בית החולים יאפשר להבין טוב יותר את מנגנון המחלה של כל ילד כזה, ולמצוא טיפול במיוחד עבורו במטרה לשפר את מצבו ולאפשר לו להיות קודם כל ילד ורק אחר כך חולה”.

אילו עוד אתגרים ניצבים בפניכם כיום?

“האתגר הגדול ביותר שלנו הוא הובלה תמידית בתחום חוויית המטופל והצבת סטנדרט גבוה שיאפשר לנו לטפל בילדים בלי להשאיר משקעים, עם מינימום סבל מיותר או אי נוחות להם ולמשפחותיהם בסביבה פיזית ראויה והולמת, תוך הקשבה ומתן מענה לצרכים הספציפיים למטופלים הילדים שלנו. כל אלו משימות מאתגרות מאוד כשאתה בית חולים ציבורי,  אבל אני באמת מאמין שאנחנו מצליחים לחולל ניסים בעניין הזה”.

כשאתה אומר ‘לפרוץ דרך’ למה אתה מתכוון?

“בית החולים ספרא בפרט והמרכז הרפואי שיבא בכלל מהווים אבן שואבת לאנשים, למטפלים, לחוקרים, לרופאים הטובים ביותר שיש, חלקם בעלי שם עולמי, המייצרים מערכת שלמה של מחקר וטיפול המאפשרת לנו למצוא כיום תשובות לשאלות שעד כה לרפואה לא היה מענה לתת. מה שמאפיין את האנשים הטובים שעובדים פה, זוהי עבודה טוטאלית ומצוינת, חסרת פשרות וללא עיגול פינות המשולבת במשאבים שבית החולים מקצה על מנת לתת בידיהם את הכלים ולמצוא את אותן תשובות שיאפשרו לנו להעניק תקווה של ממש לכל ילד ולכל אדם באשר הוא אדם. אין אבן שלא נהפוך ואין טיפול או טכנולוגיה שלא נגיע אליה, בכדי להעניק לילדים ולמשפחות תקווה”.

מה המשמעות של להציב סטנדרט גבוה?

“אנו רואים את עצמנו כבעלי תפקיד מאוד חשוב בהגדרת הסטנדרט שעל פיו צריכים לטפל בילדים. בין אם זה בהנגשת הטיפולים המתקדמים ביותר שיש ובין אם בזיהוי הצרכים הספציפיים של הילדים המטופלים ומתן המענה להם. לכן אנחנו רואים חשיבות רבה בחינוך רפואי ומקדישים זמן ומשאבים לטובת תוכניות הכשרה  סטודנטים, מתלמדים, אנשים בעלי עניין מכל העולם שמגיעים לכאן כדי לראות רפואת ילדים מובילה, המשלבת זרועות גם עם מרכזים גדולים אחרים בעולם- הכל למען מטופלנו באשר הם”.

פרופ’ איתי פסח - מנהל בית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים שבמרכז הרפואי שיבא תל השומר ומנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים.

השכלה: פרופסור לרפואת ילדים, בוגר שני תארי דוקטור, לרפואה ולביוכימיה וכן בוגר תואר שני במנהל מערכות בריאות.

התמחות: מומחה ברפואת ילדים, טיפול נמרץ ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה ומנהל רפואי.

תפקידים קודמים בולטים: סגן מנהל בית החולים לילדים, רופא בכיר במחלקה לטיפול נמרץ ילדים, חבר סגל בכיר באוניברסיטת תל אביב, ומייסד ויועץ לחברות סטארט-אפ רפואיות.

תחביבים: בישול

מוטו מוביל: “בתי הקברות מלאים באנשים שאין להם תחליף”.

חלום אישי שרוצה להגשים: “להמשיך ולעשות טוב”.

“המעגל הזה, של מצד אחד ייאוש ועצב ומצד שני תקווה, הוא חוויה תמידית שלנו כאן. למעשה, זו המהות של מה שאנחנו עושים פה - לקחת את האנרגיות הללו ולהפנות אותן למקום אופטימי של עשייה”

ניהול והפקה עינת פרדימן

בשיתוף בית החולים ספרא לילדים שבמרכז הרפואי שיבא תל השומר